אור ברסלב
בית יצחק - שערי קבוע וספקות שער הקבוע › סימן נא

בית יצחק - שערי קבוע וספקות· רבי יצחק אייזיק חבר

שער הקבוע · סימן נא

סימן נ

דין אם לקח אחת משלשה חתיכות קודם שנודע ולאחר שנודע לקח עוד אחד או ב' ונתערבו.

אמנם לפמ"ש צ"ע אם היה כאן רק ב' חתיכות היתר ואחת של איסור ולקח חתיכה אחד קודם הידיעה והניחה במקום מיוחד בביתו ואח"כ לקח הוא עצמו עוד חתיכה מהנשארים אחר שנודע האיסור והניחם בביתו אצל החתיכה הראשונה והוא מכיר את הראשונה דלכאורה היה נראה דאין לחלק בין אם לקח א' קודם ידיעה או שלקחם כולם אחר ידיעה דהא עכשיו חזרו לקביעותם. ואף שבתחילה היתה החתיכה הראשונה מותרת מ"מ עכשיו הם בקביעותם ויש כאן איסור ודאי ביניהם, אבל לפמ"ש למעלה (סימן מ"ד) באריכות דכל היכא דניכר החתיכה שפירשה בתחילה אף שחזרה לקביעותא מותרת כמ"ש שם בטעמו של דבר. א"כ ה"ה בנד"ד נמי הכי הוא משא"כ אם לקח גם הב' חתיכות הנשארים קודם ידיעה אף שמכיר עכ"פ החתיכה שפירש תחילה מ"מ עדין לא חל שם היתר על החתיכה שפירשה קודם הידיעה וכיון שבעת הידיעה היו כל הג' חתיכות בתערובות שפיר נעשו אז קבוע מחדש דהא יש איסור ביניהם בקביעות וא"י איזו היא.

אך מה שיש להסתפק הוא אם נודע לו התערובות קודם שלקח ב' האחרונים ושוב לקח אדם אחד אצל הראשון חתיכה אחת מב' האחרונים ולא נודע להשני עד אחר שלקח החתיכה אם נאמר כיון שאצל השני היו כל השלשה חתיכות בכשרות שלא ידע מתערובות כלל וא"כ אצלו מקרי שפיר פריש מרובא קודם ידיעה או נאמר כיון של ראשון הוחזקה החתיכה הראשונה בהיתר כמ"ש ונמצא דמחזיקין כאלו האיסור בודאי בשנים האחרונים. וא"כ כל שלקח אדם אחד מן אלו השנים הוי כאלו היו תערובות איסור חד בחד דודאי אסור אם פירש אחד מהם. ולכאורה היה נראה דזה תליא באם נאמר דיש מקום לומר דחתיכה אחת תהי' מותרת לזה ואסורה לשני כמ"ש בזה למעלה, ואם נאמר כיון דאסורה לראשון אסורה גם לשני א"כ כיון שהחזקנו הב' אחרונים באיסור אצל הראשון ושוב כשפירש אצלו אח' מהב' ודאי דאסור א"כ גם לשני אמרינן הכי.

אבל אם נאמר דשפיר שייך לומר דאף דאסורה לראשון מותרת לשני י"ל שלשני י"ל שלשני מקרי פירש מן התערובות דאצלו כל הג' חתיכות הם שווים אכן אם נאמר כמ"ש בלקח קודם שנודע התערובות מותר היינו דוקא בלא נודע לשום אדם אבל כיון שנודע לאחר אסורה לכל אדם אם לקח בידים דהוה כלקח בפנינו או בפירש בפנינו או שלא בפנינו למאן דאוסר מטעם גזירה שמא יקח מן הקבוע. ועיין פר"מ (מש"ז ס"ק ח') שנראה מדבריו שם דכל שנודע לאחד אף למי שלא נודע אם לקחו קודם שנודע לו מן התערובות אסור גם לו וכתב שם שזה פשוט, ולא ידענא פשיטותי'. ואפשר דלמד זה מהא דקיי"ל בקבוע דחנויות דאורייתא דלא נקרא קבוע מן התורה כי אם כשנודע האיסור במקומו, וכתב הפר"מ שם דאם נודע לא' מקרי נודע והוה קבוע דאורייתא לכ"ע וכ"כ בכרו"פ ושאר אחרונים וכבר כתבתי (סימן א') באריכות, שיש מחלוקת בין הפוסקים בזה וכתבתי שם דהוא ספיקא דדינא וא"כ בנד"ד דהוא מדרבנן כיון דעדיין נשאר רוב בשר במקולין ומדאורייתא ברובא בטיל א"כ יש להקל בזה למי שלא ידע, אבל אם היה רק ב' חתיכות אם נאמר דהכל הולך אחר שעת ידיעה וא"כ אם פירש אצלו חתיכה אחת קודם שנודע לו שכבר הותרה לו החתיכה וא"כ מחזיקינן לי' דודאי האיסור הוא בשנים האחרונים ואצלו ב' האחרונים אסורים מדאורייתא חד בחד וא"כ בדאורייתא יש להחמיר מספק כיון שנודע לאח' אפשר דגם לכ"ע אסורים אם נאמר דנודע לא' הוי כנודע לכל אדם כמ"ש.

אבל מלשון המחבר (סעיף ה') שכתב כל מה שלקחו קודם שנודע טריפות במקולין מותרים משמע דדוקא שלא נודע לשום אדם דאל"כ הי' לו לכתוב קודם שידע משמע דכל שנודע לאדם אחד מקרי כלוקח מן הקבוע. ומשמע אפילו נשאר עדיין רוב בשר במקולין וא"כ כ"ש בנידון דידן די"ל שיש בזה קצת איסור דאורייתא למי שיודע כמ"ש למאן דס"ל דמדאורייתא לא שייך ביטול קודם ידיעה, ודוחק לומר דהמחבר מיירי באין במקולין רק ג' חתיכות לבד דלא נשאר רוב נגד האיסור מדסתם דבריו.

אמנם זה נראה ברור דאף למאן דמחמיר לאחר שנודע התערובות אפילו בפירש שלא בפנינו מטעם גזירה שמא יקח מן הקבוע מ"מ אם לא נודע לו מן האיסור קודם שנודע לו אף שכבר נודע לאחר כל שפירש חתיכה אחת שלא בפנינו מותרת למי שלא נודע דכיון דמדינא הוא מותר דאמרינן מרובא פריש רק דאסורא מגזירה שמא יקח מן הקבוע כאן לא שייך לגזור כל שלא נודע לו מן הטריפה וכמ"ש להרא"ש דאטו אם נתיר לו כל שלקח קודם שנודע יבא ליקח אחר שנודע התערובות.

אך מה שיש להסתפק עוד שאם נאמר כל שנודע לא' כבר נאסרו שנים האחרונים לכל אדם. וכן אפילו בנשאר ברוב אסור בלקח מי שלא נודע לו אחר שנודע לאח' כמ"ש אם יש לשאול באופן שכתבתי במי שלקח חתיכה אחד מן התערובות קודם שנודע לשום אדם, ושוב נודע לו ומכיר עדיין החתיכה שלקח בתחילה והניחה אצל האחרים דאז אם היה בא אדם אחר ליקח משם חתיכה אחת ודאי דהיתה אסורה לו דאצלו הוה קבוע אם נאמר להיפוך כיון שהותרה אותה החתיכה לאדם זה מותר למוכרה לאחרים אף דהאחר יקחנה מן הקבוע או אפשר דנאמר להיפוך כמו שאסורה לאחרים כמו כן אסורה לזה כל שחזרו לתערובות יחד אף שהוא מכירה בפ"ע ואפשר דתליא בפלוגתא שיתבאר לקמן אם שייך לומר בבהמה אחת חציו מותרת וחציו אסורה יעו"ש ועיין לעיל (סימן ט"ו) שכתבתי בזה באריכות דיש ראיות לכאורה לכאן ולכאן.

שוב אחרי העיון נראה לומר דודאי כיון דהותרה הותרה לכל אדם דהא למאן דס"ל תערובות חנויות מקרי קבוע א"כ לפ"ז מ"ש הפוסקים דמי שלקח חתיכה ממקולין קודם שנודע התערובות מותרת נצטרך לומר דאסורה לאחרים כל זמן שלא נשאר רוב במקולין ונלקחו לכמה בני אדם לפי מה שנאמר דהכל תלוי בתר שעת ידיעה ובשעת ידיעה של אחרים כבר נתפרשו לכמה חנויות, וא"כ עכשיו הם נעשים קבוע בחנויות, וא"כ נצטרך לומר או דכוונת הפוסקים דאין מותר רק לראשון שלקח קודם שנודע לכל אדם ונשאר עדיין הרוב במקולין, ואסורה לכל אדם. ואם נאמר דכיון דאסורה לכל אדם אסור גם לו א"כ נצטרך לומר דהפוסקים מיירי הכל בעת שעדיין נשאר רוב במקולין ובודאי זה לא מסתבר מדסתמו דבריהם כ"כ אלא ודאי דאמרינן להיפוך כיון דמה שנודע לאדם אחד דמיא לנודע לכל אדם וכמ"ש הפר"מ שכתבתי בשמו למעלה א"כ בעת שנודע לראשון בעת שעדיין נשאר רוב במקולין א"כ אז חל עליו שעת היתר הוה כנודע לכל אדם וחל עליו היתר ג"כ לכ"ע, וא"כ הותרה חתיכה זאת לכל אדם דאצלם ג"כ הוי כמו לקח קודם שנודע, ונודע אח"כ דאין סברא לתפוש החבל בשני ראשין לומר דהידיעה שאצל האחד תהי' למי שלא נודע לו כידיעה לענין אם יקח אח"כ יהי' כמו ליקח מן הקבוע. ולענין חלות ההיתר לא יועיל ידיעת הראשון לגבי האחרים זה ודאי לא מסתברא ומ"ש הפר"מ לאסור בנודע לא' אף למי שלא נודע לו היינו קודם שלקחו מי שנודע שלא חל עליו שם היתר לגבי שום אדם.

שוב ראיתי שגם בדין שכתב תחילה באם לקח חתיכה אחת קודם שנודע לשום אדם ונשאר ב' במקולין ושוב לקח אדם אחר שלא נודע לו אחר שנודע לראשון חתיכה א' מב' האחרונים שכתבתי שנלמד במכ"ש מדין שחידש הפר"מ דנודע לאחד הוי כנודע לכל. נראה דכאן אסור במכ"ש כיון שאצל הראשון חל כבר שם איסור על ב' אחרונים מצד ידיעתו מאם עדיין לא לקח שום אדם מתערובות ונודע לא' דאסור לכל אדם, כמ"ש הפר"מ וכמ"ש ודוק בכל זה.

תוכן העניינים

בית יצחק - שערי קבוע וספקות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה