בית יצחק - שערי קבוע וספקות· רבי יצחק אייזיק חבר
שער הקבוע · סימן נ
דין שנים האחרונים אם פירש הרוב קודם שנודע האיסור.
ולפמ"ש למעלה דטעם איסור של שנים האחרונים הוא משום דלא שייך גבייהו מרובא א"כ אם פירשו הרוב קודם שנודע האיסור ונשאר שנים באחרונה יש לומר דמותרים דהא כבר כתבנו דקודם ידיעה לא שייך ביטול וא"כ לא שייך לומר מרובא פרשי וכמש"ל בסימנים הקודמים דקודם שנודע המיעוט שנשאר באחרונה מותר דאמרינן ברובא איתיא כמ"ש (בסימן ל"ח) באריכות. ודלא כמ"ש בספר בינת אדם בזה (סימן ואו ז') להיפוך וכתב שם דלא מבעיא למאן דס"ל דקודם ידיעה לא שייך ביטול דאז ב' האחרונים מדאורייתא אסורים שהרי לא נתבטלו וגם לא שייך כל דפריש כו' אלא אפילו לדעת מנ"י שסובר דמדאורייתא גם קודם ידיעה שייך ביטול אעפ"כ אח"כ נאסרו ונעשו קבוע מחדש יעו"ש.
ודבריו תמוהים דאדרבא למאן דס"ל דקודם ידיעה לא שייך ביטול מדאורייתא א"כ לא שייך לומר על הרוב שפירש תחילה מרובא פרשי דלא שייך כאן ראשונים ואחרונים ועכשיו נולד ספק היכין הוא האיסור ודאי. די"ל דהאיסור הוא ברוב וכמ"ש שם ואפילו פירש תחילה זה אחר זה ג"כ כיון דלא שייך ביטול לא שייך לומר בהם כל אחד פירש מן הרוב מן הקביעות דעדיין לא היה קביעות, ועתה כיון שבשעת ידיעה יש שם רוב ודאי דהאיסור הוא שם ואפילו נחלקו להרבה בני אדם ג"כ אמרינן דהוא תולה האיסור ברוב הלוקחים וכבר ביארנו בזה בארוכה בסימנים הקודמים אי אמרינן דנעשה אח"כ קבוע למאן דס"ל תערובות חנויות מקרי קבוע ולא עוד אלא אפילו לדעת הסוברים דגם קודם ידיעה שייך ביטול מדאורייתא, וא"כ מדאורייתא נשאר המיעוט בקביעות מ"מ כיון דמדאורייתא ברובא בטלי, וא"כ כבר התרו כולם קודם ידיעה ג"כ וא"כ כל עצמו שאני אומר דהם נקראים קבוע הוא מדרבנן דמשום דאין להם ביטול נעשו קבוע מדרבנן אני אומר הם אמרו דמדרבנן לא שייך ביטול קודם ידיעה וא"כ לא שייך ג"כ קבוע קודם ידיעה והכל הולך אחר שעת ידיעה ועכשיו יש כאן ב' מיני קבוע א' הוא רוב ואחד מיעוט ודאי דאני אומר דאיסורא ברובא איתיא ולא דמיא לפירש מיעוט במ"א ורוב במ"א דרך חלוקה דגם המיעוט אסור דשם כבר נקרא עליה' שם איסור אחר הידיעה בשעה שהיו בתערובות ולא נתבטל מהם שם קבוע כל שלא נתפזרו רק נחלקו דרך חלוקה משא"כ בנד"ד דעדיין לא נקרא עליהם שם איסור אפילו מדרבנן קודם ידיעה וכמ"ש. וראי' לזה ממ"ש (בסימן ק"ז) גבי המבשל ביצים ודגים דתלינן דאיסורא ברובא איתיא וגם המיעוט שנשאר בקערה מותרים וכמ"ש בזה למעלה.
אכן אם לא היה רק ג' חתיכות ופירש אחד מהם ונשאר ב', והאחד שפירש היה קודם ידיעה בזה שפיר אמרינן להיפוך דהאיסור נשאר באחרונה ובכה"ג אפילו לא היו החתיכו' ראויות להתכבד ג"כ אסורים השנים דאמרינן דהוי כאלו ודאי האיסור ביניהם ואם אח"כ נמכרו ב' האחרונים לב' בני אדם יש לומר ג"כ דאסורים אפילו למאן דס"ל דקבוע דחנויות בתערובות לא מקרי קבוע כיון שבשעת ידיעה שאז אנו אומרים דהאיסור הוא בהם משום דברובא איתיא הוי כודאי, וא"כ היאך יהיו מותרים אח"כ, ואף שהגאון בעל בית מאיר השיב להרב בעל בינת אדם דגם בזה כיון שנמכרו לב' בני אדם כל אחד אומר שהוא בשל חבירו שהם הרוב. מ"מ נראה לפע"ד דאין הדין כן, דאל"כ קשה על הטור במ"ש בספק דרוסה שנתערב דהדין הוא דנכבשינהו דניידי וב' האחרונים אסורים למה לא כתב תקנתא, לשני האחרונים, אם נמכרו לב' בני אדם, וכתב סתם דאסורים משמע דאין להם תקנה. והטור נחית למתני' תקנתא, וכה"ג מצינו בכ"מ בש"ס שהקשו כעין זה. אך אין זה הכרח כל כך דיש לומר דתקנתא דאיסורא לא קתני דהא לכתחילה אסור למוכרם אחר הידיעה.
ומ"מ נראה מסתימת לשונו דאסורים לעולם כל שנקרא עליהם שם איסור פעם אחת וכיון שכן כ"ש בנד"ד שהופרש המיעוט קודם שנודע האיסור שנתבאר דהכל הולך אחר שעת הידיעה ואמרינן דאיסורא ברובא איתיא ודאי דאין להם היתר כלל כל שנמכרו לאחר הידיעה, וא"כ הדין להיפוך ממ"ש בב"א יעו"ש. ואם נמכרו לכמה בני אדם וגם האחרונים ואח"כ נודע האיסור זה תלוי באם נאמר תערובות חנויות הוי קבוע דאורייתא או דרבנן וכמ"ש בסימנים הקודמים באריכות. ואף שמדברי הגאון מוהרי"ח בתשובת נודע ביהודא. (חלק יו"ד סי' ט"ז) משמע דקודם שנודע אוסר ב' האחרונים מ"מ כיון שהכרו"פ וגם בספר אפי רברבי ותשובות גאוני בתראי מתירין ועיקר הדין הוא איסור דרבנן. ואם נאמר תערובות חנויות דרבנן אפילו נתחלקו הרוב לכמה בני אדם מותר נלע"ד דעכ"פ אם בא הרוב למ"א דיש להתיר בלי שום פקפוק ואפשר דגם בתשובת נודע ביהודא לא החמיר אלא בנחלקו הרוב לכמה בני אדם קודם הידיעה ע"ש דמיירי שהי' תערובות בערך חמשים בהמות ונמכרו כל חלקי צד הפנים ונשארו כמו עשר חצאי חלקי האחרויים והתיר הכל יעו"ש.
ומה שפירש קודם שנודע התערובות התיר בפשיטות ולפמ"ש אין הדין כן דממנ"פ אם נמכרו הרוב לכמה בני אדם קודם ידיעה א"כ נעשו קבוע בחנויות ולמ"ד תערובות חנויות מקרי קבוע אסור אם נאמר דהכל הולך אחר הידיעה ואם נמכרו לאדם אחד הרוב א"כ י"ל איסורא ברובא איתיא כמ"ש באריכות בסימנים הקודמים וצריך עיון.