בית יצחק - שערי קבוע וספקות· רבי יצחק אייזיק חבר
שער הקבוע · סימן מה
דין חילוק בין איסור דאורייתא לדרבנן בדין הדרא לקביעותא.
נלע"ד דבר חדש בדין הדרא לקביעותא לפי מה שמצאתי לאחד קדוש מדבר הגאון מוהר"א ז"ל מווילנא בביאורו (סי' צ"ט סעיף ואו וסימן ק"ט סעיף ב') דאפילו לדעת הרא"ש דסובר בתערובות דהאיסור נהפך להיתר היינו דוקא באיסור דרבנן דבזה אין אומרים חוזר וניער, אבל באיסור דאורייתא לא אמרינן הכי וכדמוכח מכמה משניות וברייתות, והנה הך דינא דאיסור נהפך להיתר ואין חוזר וניער דימו הפוסקים זה למ"ש בפרק התערובות וכי מגיסא אסורא והיינו כמ"ש בסימן הקודם דאין חזור לקביעותם כל שנקרא שם היתר עליו ואינו חוזר ונאסר וכמ"ש הרא"ש בפג"ה והביאו הפוסקים דבריו. וכיון שכן גם בדין חוזר לקביעות תלוי אם הוא איסור דרבנן, אז אין חוזר לאיסורו משא"כ באיסור דאורייתא וכיון שכן היה נראה ליישב הסתירות שכתבנו בסימן הקודם בזה והוה א"ש הכל דפרק התערובות דמיירי באיסור דרבנן דהא מדאורייתא גם אם הם בקביעות הראשון הם מותרים דמדאורייתא גם דבר חשוב בטל ברוב ולכן פריך שפיר וכי מגיסא אסירא כיון שכבר נקרא עליהם שם היתר, משא"כ בהא דמסכת נזיר דקאמר שם הש"ס אשה הדרא לניחותא הנה למאן דס"ל דתערובות חנויות מקרי קבוע דאורייתא כל שאין שייך בו ביטול. וא"כ שם באשה דבגברי לא שייך ביטול ודמיא לתערובות חנויות קאמר שפיר הדרא לניחותא, גם לפמ"ש קצת אחרונים משום דהאשה והשליח יודעים מהאיסור א"כ א"ש ג"כ דמקרי קבוע דאורייתא. ולפמ"ש התוס' דהוי קנסא דרבנן משום דעשה שלא כהוגן א"ש ג"כ אפילו אם נאמר דלא מקרי קבוע כלל דחכמים עשאום כקבוע מקנסא. ולכן עשאום כקבוע דאורייתא ממש דאמרינן בה הדרא לקביעותא.
(אך כ"ז הוא לשיטת הרא"ש דהוא ס"ל דהאיסור שנתבטל חוזר להיות היתר ממש. ולכן לשיטתו הוצרכו לחלק בין איסור דאורייתא לדרבנן בדין חוזר וניער ובדין הדרא לקביעותא, אבל לדעת הרשב"א סי' ק"ט דס"ל דהאיסור במקומו הוא ולכך חזור וניער באמת א"כ אין ראי' לחילוק זה). ולכך בהא דפרק ב' דיומא דכתבו התוספות דבחצר אחרת אם לא יצאו משם חזרו לקביעותם דשם ג"כ הוא מילתא דאורייתא דיש לפקח גל דשם מיירי בקבוע גמור דאורייתא דהישראל ידוע במקומו ורק דא"י על מי נפל הגל.
אמנם כיון שלא מצאתי דבר זה מפורש בפוסקים צ"ע למעשה.