בית יצחק - שערי קבוע וספקות· רבי יצחק אייזיק חבר
שער הקבוע · סימן כו
דין תערובות חנויות בפרטי דינים הנזכרים.
ואם היו כאן שלשה חנויות באחת טריפה ונתערבו החנויות זו בזו ותחילה פירשו ב' חתיכות שלא בפנינו מב' חנויות ואח"כ לקח חתיכה מחנות השלישית דכאן י"ל דבעת שלקח השניה אז לא היה עליו ספק על כל הג' חנויות כי אם ספק על ב' חנויות לבד אם נלקחה מזו או מחברתה וי"ל ג"כ דמקרי ספק השקול ולא שייך לומר מרובא פריש ואם דאם היה איש אחר לוקח משם הוי אמרינן דאותה חנות היא מרוב חנויות הכשירות מכל מקום לאותו אדם כיון שהחזקנו אצלו בעת שלקח החתיכה הב' אני אומר שמא הראשונות היתה מאיסור והב' הוא מרוב הכשירות וכן בחתיכה הג' שלקח מהקבוע לולי דאמרינן כל קבוע כמחצה כו' ה"א ג"כ דהיא מן הרוב ורק דעתה בעת שיש כאן כל הג' ויש בהם אחת דאסורה בודאי אמרינן דשפיר בטילה בב' היתר כיון שאין ראויה להתכבד.
וראיה לזה לענ"ד מהא דב' שבילין א' טמא וא' טהור דברה"ר טהור בעת שהלך בראשונה ועשה טהרות אמרינן דהטומאה היא בהב' ואם הזה ושנה וטבל ואח"כ הלך בשביל שני אז אמרינן להיפוך שהטומאה היתה בראשון ושני טהור וה"ה בנד"ד נמי הכי הוא ולפ"ז אפילו כל הג' חתיכות פירשו מן החנויות שלא בפנינו ופירשו גם כן בזה אחר זה אם היה ראוים להתכבד ודאי דאסור ואין לומר על כל א' שהוא מן הרוב דכיון שעכשיו כל החתיכות קיימות ויש בהם אחת דאסורה בודאי ואינה בטילה כיון שהם ראויות להתכבד וראיה לזה גם כן מב' שבילין דקיי"ל אם הטהרות הראשונות שעשה בתחילה כשהלך בשביל הראשון קיימות אף שהזה וטבל והלך בשני אלו ואלו תלויו' כמ"ש בפ"ה דמסכת טהרות וכן פסק הרמב"ם (ריש פרק י"ט מהל' אבות הטומאה) ולא שייך כאן לומר וכי מגיסא אסורא כמ"ש בפרק התערובות דשם לא מיירי שגם האיסור נתערב בודאי אלא שמא יבואו עשרה כהנים ואינם רק רוב לבד כשי"ת בסימנים הבאים בס"ד, ואין לומר דש"ה בתערובות דמן התורה בטל ברובא אפילו בחתיכה הראויה להתכבד ולכך מתירין כל שפירש אחד אחד בזה אחר זה ונקרא עליהם שם היתר דזה אינו דגם בב' שבילין אפילו קיימות שני הטהרות גם כן מן התורה טהורות כמ"ש בפי' הר"ש (תרומות פרק ח' משנה חית) ועיין במל"מ שם שהאריך להביא ראיות לזה דאין זה רק מדרבנן.
אך אם לא נתערבו כאן מכל החנויות כי אם מרוב מהם ודאי דמותר אפילו בחתיכה הראויה להתכבד דעל כל אחד שפירש שלא בפנינו אמרינן מרובא פריש אף שעכשיו יש כאן מרוב חנויות לא אמרינן איסורא ברובא איתא וראיה לזה מתערובות חתיכות שכל שפירש אחד אחד מותרים כולם כמ"ש התוס' בהא בשם ר"ת בכ"מ בהא דדרוסה שנתערבה באחרי' דכל הנפרשות מותרות רק שנים האחרונים לבד אסורים וכשי"ת לפנינו באריכות וכמו כן הוא בקבוע דחנויות כל שפירש מהם שלא בפנינו וכדמוכח בש"ס גבי הא דמשני שמא יבואו עשרה כהנים ופריך וכי מגיסא אסורא והטעם כיון שנקרא עליהם שם היתיר אף שיש כאן רוב כל שאין סברא לומר ממנ"פ איסורא איתא התם ש"ד וכן בתערובות חנויות אפילו בלקח מהם בידים למאן דס"ל דלא הוי קבוע כלל הדין כן וזה פשוט.