בית יצחק - שערי קבוע וספקות· רבי יצחק אייזיק חבר
שער הקבוע · סימן כה
דין אם היה באופן הקדום מקצת ראויות להתכבד.
אמנם אם היה כאן ב' חתיכות שאינן ראויות להתכבד וחתיכה אחת ראויה להתכבד וא"י איזו היא כגון שהיו ב' חנויות של היתר וא' של איסור ופירשו שנים מהם שלא בפנינו מב' חנויות וא' לקח מן הקבוע ושכח אח"כ אם החתיכה הראויה להתכבד היתה מב' החנויות שפירשו שלא בפנינו או מה שלקח מן הקבוע, בזה יש לעיין דלפמ"ש אין כאן איסור ברור מחתיכה שראויה להתכבד בתערובות דדילמא היתה מהב' שפירשו שלא בפנינו ונקרא עליה שם היתר וא"כ הוי ספיקא דרבנן דהא מדאורייתא בטל ברובא כמ"ש בש"ע (סימן ק"א סעיף א') בהגה"ה, ואף שכתב הש"ך שם ס"ק ב' דדוקא אם הוא ספק אם ראויה להתכבד משא"כ אם הוא ודאי ראויה להתכבד רק ספק אם אסורה לא מהני כמ"ש (סימן ק"י סעיף טית) יעו"ש מכל מקום כאן מקרי ספק אם ראויה להתכבד דהא יש כאן ספק אם אותה שלקח מן הקבוע הוא הראויה להתכבד או מן אותם שפירשו שלא בפנינו וא"כ אינה ראויה להתכבד כלל וכאן ספק ראשון אינו אסור מן התורה דהא יש כאן ס"ס שמא הוא מאותם שלא פירשו בפנינו וא"כ נקרא עליו שם היתר מגזירת הכתוב אחרי רבים להטות ואפילו תאמר שהיא אותה שלקח מן הקבוע מכל מקום שמא מותרת ואין כאן ממנ"פ לאחר שנתערבה דהא לאחר התערובות בודאי מן התורה בטל ברוב רק מדרבנן אסור אם האיסור ראוי' להתכבד וכאן יש ספק ודמיא למ"ש הש"ך בכללי ס"ס (סימן ט"ז) דדב' שיש בו ס"ס מדאורייתא אלא שעכ"פ אסורה מדרבנן ויש בו ספק א' בדרבנן דמותר יעו"ש ולא תקשה ממ"ש (סימן ק"א סעיף זיין) דאפילו נחתכו רובם אין תולים לומר דהאיסור נחתך אלא הנחתכים לבדם מותרים והנשארים אסורים ולא אמרינן דהוה ספק חתיכה הראויה להתכבד דש"ה דכבר נקרא על כולם שם איסור קודם שנחתכו שהי' כולם רואים להתכבד ולכן אין להוציאם מחזקת איסורם שהוחזקו בתחילה לומר דהאיסור נחתכו דיש כאן ספק אם נעשה בהם מעשה להכשיר אם לאו ובכה"ג אפילו באיסור דרבנן אין מתירים כשי"ת בשער הספיקות באריכות משא"כ בנידן דידן דתחילת התערובות בא בספק אם היה האיסור ראויה להתכבד אם לאו.
וגדולה מזה היה נלע"ד דאפילו אם אין ידוע לו שהג' חתיכות אלו הם מג' חנויות מיוחדות רק שב' מהם פירשו שלא בפנינו וא' לקח מן הקבוע וא"י אם הם כולם מחנות א' או מב' חנויות או מג' וא' מהם ראויה להתכבד וב' אין ראויה להתכבד היה נראה ג"כ דמותר אף דאין לומר כאן ממנ"פ ב' מותר' וכמ"ש בסימן הקודם דעכ"פ יש כאן ב' חתיכות המותרים מדינא דתלינן מרובא פירשו והג' הוא ספק אם ראויה להתכבד ואין לומר כאן חוזר וניעור כיון דאין כאן ברור שיש רוב לאיסור אדרבא מסתמא פירשו הב' מן הרוב ומה גם שי"ל שגם השלישית לקח מן הרוב רק דמשום קבוע אמרינן כמחצה על מחצה דמי מכל מקום אין לומר בזה חוזר וניעור דודאי עכ"פ הב' הם כשירות כמ"ש ומכ"ש אם החתיכה השלישית לא לקחו בידים מן הקבוע רק פירש לפנינו שיש לצרף ג"כ עוד סברא לקולא שיש פוסקים דלא הוה קבוע מדאורייתא כנ"ל בזה להלכה ולמעשה צריך עיון.