אור ברסלב
בית יצחק - שערי קבוע וספקות שער הקבוע › סימן כד

בית יצחק - שערי קבוע וספקות· רבי יצחק אייזיק חבר

שער הקבוע · סימן כד

סימן כג

דין אם נתערב חתיכה שלקח מן הקבוע בחתיכה שפירש מן הקבוע.

יש לחקור באם היה ט' חנויות מוכרות בשר כשר ואחד מוכרת בשר נבילה ופירשו שתי חתיכות משתי חנויות שלא בפנינו דהם מותרים מדינא דכל דפריש מרובא פריש ואח"כ לקח גם כן חתיכה ושכח מאיזה חנות לקח ונתערב אותה חתיכה שלקח מן הקבוע באותם הב' חתיכות שפירשו שלא בפנינו מה דינם אם היו כולם חתיכות שאינם ראוים להתכבד או חתיכה הראויה להתכבד והוא דלכאורה נראה דגם באם החתיכה ראויה להתכבד מכל מקום החתיכה שלקח מן הקבוע אינה ודאי איסור רק אסורה מספק והב' הנשארות הם מותרים גם מדרבנן וא"כ יש כאן ס"ס כדינו של הרשב"א דבסעיף זה או אפשר דגם הרשב"א מודה דאף דאנו מתירין הב' חתיכות הראשונים מכל מקום אין זה ודאי היתר וכל שנתערב בו אח"כ איסור קבוע לא הוי ס"ס גמור, וכעין מ"ש בשיטה מקובצת בפ"ק דמציעא גבי הא דקפץ א' מן המנויים דמה שהתירה התורה רוב אינו היתר גמור וודאי ואך ה"ה בנד"ד אין זה היתר ודאי ולא בטל ברובא ואין זה ס"ס גמור ולא דמיא להך דינא דהרשב"א דמיירי בנתערב בהיתר גמור וברור וכן אפילו לדעת הרמ"א דפליג על המחבר בדין זה ואסרו משום דספק ראשון אסור מן התורה יש להסתפק בכה"ג אם היו חתיכות שאינם ראויות להתכבד דבטל ברובא אם בכה"ג מותר או דנימא כיון דהב' חתיכות המותרות הם גופם לא הותרו כי אם מטעם דתלינן ברובא אין סברא לומר דאיסור ספק דקבוע יתבטל מהם ברוב כמ"ש דמידי ספיקא לא נפקא.

ומה שהערני להסתפק בזה הוא מה שראיתי בספר תפארת למשה על יו"ד שפירש דברי המחבר כאן מ"ש בסעיף ד' בשם הרשב"א דלקח בשר מן המקולין ונתערב דמיירי באופן זה שכתבתי ומיירי אם לא היו חתיכות הראויות להתכבד דהמחבר ס"ל דאף אם החתיכה השלישית ודאי איסור לא היתה בטלה בהשנים דהוי כמו ס"ס לאיסורא כיון דב' החתיכות אינם היתר ודאי, אך כיון שהשלישית אינה אסורה כי אם מספק הוי ס"ס להיתרא ומותר והרב ס"ל כיון דהחתיכה השלישית אסורה מספק תורה כדין קבוע אף שהיתה מעורבת בשנים אחרים הוה כודאי איסור תורה שנתערב כיון דיש לומר דגם אינך אסורים יעו"ש שהאריך.

והנה מה שפי' כאן דברי המחבר בסעיף ד' בזה ודאי דלא כיוון יפה שהמעיין במקור הדין שהרשב"א יליף לה מהך דטבעת של כוכבים ומזלות דמיירי שנתערבו בהיתר גמור ולא מיירי באופן שכתב בעל תל"מ גם לא נזכר שום רמז בדברי הרשב"א ולא בטור וב"י שהביאו שום ענין שיאמר דמיירי באופן הנזכר.

אבל גם דינו אין נ"ל דהא ודאי לא דמיא לס"ס לאסורא כלל דהטעם דס"ס הוה כמו רובא כמ"ש הרשב"א בתשובה והאחרונים בזה וא"כ בנד"ד כיון שלקחו הג' חתיכות אלו מג' חנויות מיוחדות הרי בודאי רוב מהם כשירות דשנים מהם ודאי של התיר ואפילו אם נאמר דהשלישית היא של איסור ודאי ג"כ היתה בטילה כיון דהוי חתיכה שאר"ל שיש להם ביטול וא"כ מכ"ש בנד"ד די"ל דגם החתיכה השלישית היא מותרת ועכ"פ השנים הם בודאי היתר מדוע לא תתבטל חד בתרי ואין זה אלא תימא ואפילו לא היה כאן כי אם ג' חנויות לבד שניהם מהם מוכרים בשר כשר וא' מהם בשר נבילה ולקח שנים מב' חנויות שלא בפנינו וא' מחנות שלישית בפנינו רק שאח"כ שכח מאיזו שנים היה הב' חתיכות שפירשו שלא בפנינו ומאיזו היתה החתיכה שפירשה בפנינו רק שזה הוא יודע עכ"פ שכל חתיכה באה מחנות מיוחדת דיש להתיר גם כן בפשיטות מאחר שב' חתיכות מהם כשירות בודאי והם אינם ראויות להתכבד ולית דין צריך חשש ובשש כלל.

ובאם לקח ב' החתיכות שלא בפנינו מעשר חנויות שט' מהם מוכרות בשר כשר וחתיכה השלישית לקח בפנינו בעצמו או שפירש בפנינו וא"י אם הב' חתיכות היו מאותו חנות שלקח השלישית או מאחרים היה נראה ג"כ דמותר כיון דבעת שלקח השנים כבר הותרו מטעם גזירות הכתוב אחרי רבים להטות ותלינן דמרובא פרשו הרי הם כודאי היתר א"כ השלישית בטילה בהם כדין אם לא היתה ראויה להתכבד ואף דנימא דעכ"פ מידי ספיקא לא נפקא מ"מ כיון שהותרה הותרה.

ונראה דתליא במ"ש ביו"ד (סימן צ"ט סעיף ואו) בהג"ה באיסור שנתבטל כגון שהיו ס' כנגדו וניתוסף בו אח"כ מן האיסור הראשון דכתב שם הרב דחוזר וניעור האיסור אפילו נודע ההיתר בתחילה והש"ך כתב שם דאינו חוזר וניער כי אם היכא שנתערב שלא במינו דתלוי בנתינת טעם דטעמא לא בטיל משא"כ יבש ביבש במין במינו שאינו ראוי לבוא לידי נתינת טעם ודעתו שם דאפילו נתרבה לרוב איסור והאיסור מעלה את ההיתר וא"כ ה"ה בנד"ד נמי ודאי דלא גרע מיניה וקיל יותר דהא י"ל ג"כ דכולם מותרים ועוד נראה דאפילו לדעת מהרש"ל והרב שם וכן הכריע הפר"ח שם דאף במין במינו כל שנתרבה לרוב איסור חוזר וניעור היינו דוקא שם שיש ודאי רוב איסור משא"כ בנד"ד כיון דעכ"פ מדין תורה אמרינן מרובא פריש רק באותו שלקח מן הקבוע אמרינן דכמחצה על מחצה דמי וכיון שיש כאן ב' חתיכות שכשירות מדינא י"ל דמסתמא הם מן הרוב חנויות הכשירות והוי כאלו היה כאן ודאי ב' כשירים ולא שייך לומר חוזר וניעור וגדולה מזו היה נראה דאפילו לא נודע מן פרישת ב' החתיכות הראשונות עד שנתערב עמהם חתיכה השלישית שלקח מן הקבוע אעפ"כ בטל ברוב דמסתמא אמרינן דב' הם כשירים וכמ"ש.

וכ"ז אם החתיכות האלו אינם ראויות להתכבד אבל אם היו ראויות להתכבד יש לעיין בזה אם היו כאן עשר חנויות ט' מהם מוכרות בשר כשר וא' בשר נבילה ולקח החתיכה השלישית מחנות א' וב' החתיכות האחרים פירשו שלא בפנינו מב' חנויות אחרות וידוע שכל החתיכה היא מחנות מיוחדת וא"י מאיזו חנויות נלקחו אלו הג' חתיכות דכיון דבלא קרא דקבוע היו כל הג' כשירות בודאי שתלינן שכל אלו הג' הם מרוב חנויות הכשירות רק דהחתיכה הג' אסורה מגזירת הכתוב דקבוע כמחצה על מחצה דמי וכאן שנתערבה בשנים האחרים דמן התורה בטילה שהרי שנים מהם כשירים בודאי וכאן דהשלישית אסורה מספק הוי כספק איסור שנתערב בשניהם דלהמחבר מותר ולהרב אסור משום דספק אחד אסור מן התורה כמ"ש (בהג"ה בסעיף ד') ואף שכתבתי שי"ל דכאן שאני שי"ל דגם הב' חתיכות מידי ספיקא לא נפקי מכל מקום אין נראה להחמיר כיון דמאיסור תורה יצאנו עכ"פ בודאי מאחר שכל חתיכה היא מחנות מיוחדת ובלא נודע הספק עד שנתערבו כל הג' חתיכות ביחד בזה ודאי מותרים דהא בלקח מן הקבוע קודם שנולד הספק כבר נתבאר דמותר דמקרי פירש וכאלו פירש שלא בפנינו דמי.

אמנם אם היו רק ג' חנויות שנים מהם מוכרות בשר כשר וא' מוכרת בשר נבילה ופירשו שנים מהם שלא בפנינו ואח' לקח מן הקבוע ונתערבו ביחד בזה נראה דאסורים אם הם חתיכות הראויות להתכבד דהא כאן יש עכ"פ אח' דהיא בודאי אסורה ואינו בטל אף דבעת שפירשו השנים כבר הותרו ונקרא עליהם שם היתר והשלישית בעת שלקחה היה בה ספק איסור לא אמרינן דהוה רק ספק איסור שנתערב בשנים דהא עכשיו בעת התערובות נודע עכ"פ שיש כאן ודאי איסור ולא מבעיא למאן דס"ל דאמרינן חוזר וניעור דהא ודאי אסור אלא אפילו לדעת הש"ך בסי' צ"ט נראה דמודה כאן דהא כיון דאנן תלינן דב' החתיכות הראשונות היו מחנויות של היתר דמרובא פירשו א"כ ע"כ צריך אתה לומר דהשלישית נלקחה מחנות האסורה דאל"כ הוי סתרי אהדדי.

ועוד יש כאן סברא לומר דכיון שלקח כל חתיכה מחנות מיוחדת א"כ בעת שלקח החתיכה הב' לא היו עליו ספק כי אם על ב' חנויות הנשארים אם מזו האיסור נלקחו או מן ההיתר ואין כאן רוב להיתר ואף שאחר שבאו כל הג' חתיכות יש כאן ב' מותרים בודאי א"כ אמרינן אי אזלת בתר שעה שבאו כל הג' חתיכות הרי יש כאן אחת שאסור בודאי.

ומה שיש לעיין בזה לפמ"ש הט"ז (סעיף ואו ס"ק ה') בביאור דברי הטור במ"ש דאפילו חתיכות שאינן ראויות להתכבד אסורים מדינא והמציא שם דין חדש שאין סברא להתיר בבהמה אחת חציה האחת וחצי השניה תהיה אסורה א"כ גם בדין אם היו ג' החתיכות מג' חנויות ואפילו כולם אינן ראויות להתכבד מ"מ כיון דעכ"פ יש כאן חתיכה אחת מחנות האסורה א"כ אם תתיר כל הג' חתיכות מטעם דבטילה ברובא א"כ חציו מותרת והנשאר בחנות תהיה אסורה. שוב ראיתי שאין זה כלום וכאן יודה הט"ז דהא כאן אפילו אם תחזיק החתיכה לאיסור ג"כ בטילה ברובא ודמיא לכל חתיכה של איסור דקיי"ל דבטל ברוב באין ראויה להתכבד ולא חילקו הפוסקים בין אם נשאר מאותה הבהמה או לא.

תוכן העניינים

בית יצחק - שערי קבוע וספקות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה