אור ברסלב
בית יצחק - שערי קבוע וספקות שער הקבוע › סימן כב

בית יצחק - שערי קבוע וספקות· רבי יצחק אייזיק חבר

שער הקבוע · סימן כב

סימן כא

דין קבוע באיסור דרבנן ופירש אחד מהם בפנינו.

ויש להסתפק לפמש"ל דדין קבוע הוא בין לקולא ובין לחומרא אם היו כאן ט' חנויות מוכרות איסור דרבנן כגון פת של עובדי כוכבים וכדומה וחנות אחת מוכרת פת כשר ופירש א' מהם לפנינו לפ"ד הפוסקים הסוברים דפירש בפנינו הוה רק קבוע דרבנן דמדאורייתא אמרינן מרובא פריש וא"כ כאן הוה ודאי איסור דרבנן או דילמא כיון דחכמים עשו זה כמו קבוע כמחצה על מחצה והאיסור עצמו הוא דרבנן הם אמרו והם אמרו וא"כ לא חמיר עכ"פ מספק ואיסור דרבנן וכן יש לחקור באם נתערבו החנויות למאן דס"ל דהוה קבוע דרבנן ולקח א' בפנינו מן הקבוע דנימא ג"כ הם אמרו והם אמרו באיסורים של דבריהם דהשוו אותם לשל תורה ואמרינן, דהוה רק ספק איסור לבד ונ"מ בהך דינא דנזיר בסעיף ד' שלקח מן הקבוע ונתערב אח"כ באחרים דמותר מטעם ס"ס ואף לדעת הרב שחולק שם ואוסר מטעם דספק הראשון אסור מן התורה והוי ספק אחד בגופו ספק ב' בתערובות מ"מ בנידון זה גם להרב אין כאן חשש דהא ספק הראשון אינו אסור כאן מן התורה ועיין תוס' פ"ק דפסחים גבי ט' ציבורים של מצה שפירש"י של ענין בדיקה מיירי והתו' הקשו עליו דהא הוה דרבנן והיאך מדמה להו לט' חנויות דהוה דאורייתא והרשב"א דייק משם שפי' לפנינו הוה כלוקח מן הקבוע דקאמר התם אתא עכבר ושקל כו' דמדמ' לה ללוקח מקבוע דחנויות.

וכבר כתבנו למעלה דמוכח מכאן דהרשב"א ס"ל דפירש מן הקבוע לפנינו הוה כלוקח מן הקבוע יעו"ש ומשמע דהוה כאן חשש איסור דאורייתא ולכאורה קשה מכאן על שיטת התו' דפירש דלענין אכילה מיירי למה לא נקט הש"ס הך בעיא לענין בדיקה ולהיפוך בט' ציבורין של חמץ וא' של מצה דבלוקח מן הקבוע הוה ספיקא דרבנן וא"כ בדיק' ובפירש הוה ודאי איסור דרבנן אם פירש שלא בפנינו אבל אם נאמר דפירש לפנינו מדאורייתא אזלינן בתר רובא ולא הוי רק קבוע מדרבנן א"כ לעולם צריך בדיקה דהוה כודאי איסור דרבנן ולא אמרינן הם אמרו והם אמרו ולכן פירש הבעיא לענין אכילה ולכך מוכרח הש"ס לומר דמיירי בט' ציבורין של מצה ובפירש לפנינו דהוה קבוע דרבנן אסור לאכלו אכן כבר כתבנו דהרשב"א ס"ל דפירש בפנינו הוה קבוע דאורייתא וא"כ צ"ל דהש"ס נקט הך דינא בט' ציבורין של מצה דנקט דומיא דמתניתין דט' חנויות דמייתי עלה דהוה ג"כ רובא דהיתירא.

ונ"ל דיש להוכיח דין זה שנסתפקנו בו מהא דידוע מחלוקת ר"ת ור"י בספק אחד בגופו ספק ב' בתערובות תליא בשיטת הש"ס בפ"ק דביצה גבי ביצה שנולדה ביום טוב שם דאיתא בברייתא וספיקא אסורה ואם נתערבה באלף כולם אסורות דר"ת ס"ל דאם נתערבה קאי אודאי דאל"כ הו"ל ס"ס אף דהוי ספק ראשון בגופו ור"י ס"ל דקאי אספיקא ומוכיח מזה שיטתו דספק ראשון בגופו ספק ב' בתערובות אסור ולכאורה אין מכאן הכרח די"ל מ"ש וספיקא אסורה היינו כגון ט' חנויות מוכרות בשר טריפה ואחת נבילה דמקרי ג"כ קבוע ולקח א' מהם דהוי כמחצה על מחצה ונתערב באחרים דאסור לפמ"ש הש"ך בסעי' ד' דטעמו של הרשב"א דמתי' בלקח מן הקבוע ונתערב באחרים משום דקבוע חידוש הוא וא"כ כאן הוה חידוש להיפוך דהא הרוב הם של איסור ולכן אם נתערב באלף כולם אסורות וא"כ אין מכאן ראיה לשיטת ר"י אע"כ דליתא להך סברא שכתב הש"ך וכמש"ל דאין חילוק דכל דהוה קבוע מקרי עכ"פ ספק איסור ודמייא לספק השקול אבל א"כ קשה להיפוך על שיטת ר"ת שדוחק עצמו לפרש דמ"ש ואם נתערב קאי אודאי דיש לפרש גם כן דקאי אספיקא כגון שרוב החנויות הוי טריפות ונתערבו החנויות למאן דס"ל דהוה קבוע דרבנן ולכך בפירש אחד מהם דנקרא ספק דחכמים עשו אותו קבוע ואעפ"כ אם נתערבו באלף כולם אסורות כיון דמדאורייתא לא הוי קבוע הוה כנתערב ודאי איסור אע"כ כיון דחכמים עשו אותו קבוע וגוף דין זה דדבר חשוב לא בטל הוי ג"כ דרבנן אמרינן הם אמרו והם אמרו ולא הוי רק ספק איסור כיון דעשו אותו כקבוע ומותר בנתערב לפי שיטת ר"ת.

וכן יש להוכיח קצת מהא דפריך שם בש"ס למאן דס"ל דביצה שנולדה ביום טוב אסורה מדרבנן מהא דקאמר וספיקא אסורה הא הוי ספיקא דרבנן והיה מוכרח לתרץ דמ"ש וספיקא אסורה אתאן לספק טריפה דהוא דוחק גדול דהברייתא לא מיירי כלל מדין טריפות והיה יכול לתרץ דמיירי בכה"ג כגון בט' חנויות מוכרים ביצה שנולד ביום טוב וא' שנולדה מאתמול וכל חנות אין ניכרת במקומה רק דנתערבו החנויות דמדאורייתא אין כאן קבוע וא"כ הוי כודאי איסור דרבנן בפירש אחד מהם לפנינו לכך אסורה ומקרי ספיקא משום דחכמים עשו אותו קבוע אע"כ דאמרינן כיון שעשו אותו חכמים כקבוע וגוף האיסור הוא מדרבנן הם אמרו והם אמרו ומותר מטעם ספיקא דרבנן, ועיין בפר"ח בכללי ס"ס שהשיג על הש"ך וס"ל דאיסור דרבנן חד בחד ופירש אחד מהם אינו אוסר התבשיל אף בנתערבו זו בזו וכ"כ (בסימן קי"א ס"ק ד') וראייתו ממשנה מפורשת במס' תרומות וא"כ יש לפרש גם כן בכה"ג דנפל לתבשיל משא"כ אם אח"כ נתערב באלף כולם אסורות אע"כ דבכה"ג אף דרובא לאיסורא מותר התבשיל דאמרי' הם אמרו והם אמרו כמ"ש, ואף שאין כל הראיות הללו מכריעות כ"כ מ"מ לדינא נראה כמ"ש והיינו דלא חילוק בזה הפוסקים בשום דוכתא.

ומ"מ נראה דאם היו כאן איסור דאורייתא בט' חנויות וא' כשירה ופירש א' מהם לפנינו ונתערבה אח"כ באחרים ברובא למאן דס"ל דפירש אחד בפנינו הוה קבוע רק מדרבנן דאף לפ"ד הרשב"א והמחבר סעיף ד' דלקח מקבוע ונתערב באחרים מותר מטעם ס"ס לשיטתו דס"ל דספק אחד בגופו ספק ב' בתערובות מותר כמש"ל (סימן י"ז) דאף ברוב חנויות טריפה מתיר ג"כ הרשב"א אעפ"כ בנידון זה יודה הרשב"א דאסור כיון דהרוב הם של איסור ולפי אותם הסוברים דפירש לפנינו הוה ג"כ קבוע רק מדרבנן ואף דעתה נעשה איסור דרבנן בתערובות רוב היתר דמדאורייתא ברובא בטל מכל מקום כיון שקודם שנתערב הוה כאן איסור תורה ודאי ואין סברא לומר הם אמרו והם אמרו אלא אם היה איסור דרבנן בעת שפירש מן הקבוע משא"כ בנד"ד דנעשה דרבנן אח"כ ואף דרשב"א מתיר בספק דאורייתא שנעשה אח"כ ספק דרבנן ע"י תערובות מכל מקום היינו דוקא בספק דאורייתא ולא בודאי דאורייתא כנ"ל.

תוכן העניינים

בית יצחק - שערי קבוע וספקות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה