בית יצחק - שערי קבוע וספקות· רבי יצחק אייזיק חבר
שער הקבוע · סימן יג
דין אם לקח מן הקביעות קודם שנולד הספק.
אם לקח אחד מן הקביעות קודם שנולד הספק כגון שלקח בשר מן המקולין ואח"כ נודע לו שאחד מן המקולין הוא מוכרת בשר נבילה יש בזה מחלוקת הפוסקים והפר"ח הסכים להר"ן שאפילו בקבוע דאורייתא כגון שחנות הטריפה ניכרת במקומה גם כן מותר בלקח קודם שנודע הספק דאין לך בו אלא חידושו מעת שנודע הקביעות ולא קודם לכן.
ובאמת פשט דברי הרשב"א במש"ה במה שהשיג שם על הרא"ה בבדה"ב משמע כן שכל שלא נודע מתחילה הקביעות של איסור לשום אדם רק אחר שלקח מן המקולין נודע הקביעות א"כ דמי ממש לנמצא שלא נולד הספק בקבוע רק בפירש וכמו שפירש דבריו הפר"ח והפר"ת והוא הנכון וברור בפירש דבריו ונמצאו שמסכימים דבריו לדברי הר"ן בשם התוס' פג"ה וכן עיקר לדינא. וא"כ לפמ"ש דדין קבוע הוא לקולא ג"כ כגון בט' חנויות מוכרות בשר טריפה ואחת מוכרת בשר כשירה ולקח מאחד מהם ואח"כ נודע שאחד מהם היה כשירה ובתחילה היה כל העשר חנויות בחזקת איסור א"כ הוה ודאי איסור דמרובא פריש ולא מקרי קבוע, ועיין בכרו"פ שהקשה לפ"ז במאי דפריך בש"ס ארב דס"ל בשר שנתעלם מן העין אסור מהא דקתני בברייתא ובנמצא הלך אחר הרוב והוצרך לדחוק נמצא ביד עובד כוכבים שאני ולמה לא תירך דמיירי שלקח ישראל קודם שנודע הטריפות במקולין וזה נקרא נמצא יעו"ש שתירץ בדרך דחוק ורחוק.
ולענ"ד אין כאן קושיא כלל דלישנא דנמצא משמע דהשואל הוא המוציא הבשר ועלי' נקט הברייתא הך דינא, ואם נאמר דישנו ביד ישראל וא"י מאיזו מקולין לקח קודם התערובות א"כ אצלו גם כן הספק ולמה נקט הברייתא הך דינא לענין ישראל אחר המוציאו ביד ישראל וזה ברור לענ"ד, ועיין פר"מ (בכללי ס"ס) שכתב בשם תשובת בית יעקב בהא דקיי"ל ספק א' בגופו ספק ב' על ידי תערובות לא מהני אם לא נודע הספק איסור עד אחר שנתערב מצדד שם להקל דעיקר דאזלנין בתר שעת הידיעה דאז באים ב' הספירות ביחד וא"כ ה"ה בנד"ד אזלינן בתר שעת הידיעה ואז החתיכה אינה בקביעות כלל ומקרי גם כן פירש ודו"ק.