אור ברסלב
בית יצחק - שערי קבוע וספקות שער הקבוע › סימן יב

בית יצחק - שערי קבוע וספקות· רבי יצחק אייזיק חבר

שער הקבוע · סימן יב

סימן יא

דין באיזו ענין נקרא קבוע ואם פירשו כולם זה אחר זה.

באיזה ענין נקרא קבוע פירש שם בב"א דבמידי דנייד אין חילוק בין הולכים לעומדים רק שהם בכנופיא בעדר אחד בין בשדה בין ברה"ר ופירש לא הוה אלא כשנעקר בענין דנתפרדה החבילה - אבל אם יצאו כולם בפתח אחד אפילו בפתח צר כל שיצאו כולם אפילו בזה אחר זה מקרי קבוע ע"ש, ולכאורה יש לשדות נרגא בהאי דינא ממה שהקשו הראשונים מסנהדרין דקבועים הם במקומם ואזלינן בהו בתר רובא ותירץ בזה משום דדיבור דנפק מפומייהו הוא נייד והו"ל ככולהו ניידו ואין כאן קבוע כמ"ש התוס' בפ"ק דסנהדרין והמרדכי בפ"ק דחולין הובאו דבריהם בפר"ח בשם מהרי"ק והרי שם הם אומרים סברתם ודעתם זה אחר זה והוי דומיא דבהמות שהולכות זו אחר זו בפתח אחד.

ואחר העיון נלע"ד דיש ליישב דבאמת עיקר הטעם קבוע כמחצה על מחצה דמי הוא משום דנודע האיסור במקומו לא שייך בי' ביטול וכיון דהאיסור כמאן דאיתא דמי ואינו מתבטל שפיר הוה כמחצה על מחצה כמ"ש כמ"פ ולכן אם היינו דנין בסנהדרין אחר גוף האנשים והם קבועים וניכרים כל אחד במקומו ודאי דמקרי קבוע משא"כ בסנהדרין דלאו בתר אנשים אזלינן אלא בתר דעתיהם וסברתם וכל ששמענו סברת המועטים והמרובים שפיר שייך ביטול סברת המיעוט בסברת המרובים. וכיון דשייך בזה ביטול לא מיקרי קבוע משא"כ בבהמות אף שנפרשו זה אחר זה כיון דבע"ח לא בטלו שפיר מקרי קבוע אף בנפשרו זה אחר זה כל שהוא בקיבוץ יחד יש לחלק דש"ה דסנהדרין נשארים קבועים במקומם וא"כ ההבל דנפק מפיהם נייד ממקום קביעות משא"כ כשהקבוע עצמו כשהוא בחבילה אחת הולכים ונדים יחד א"כ כ"מ שם הוא הקביעות ולפנינו אי"ה יתבאר ענין זה באריכות ויש בזה מחלוקת בין הרשב"א להרא"ש יעו"ש.

תוכן העניינים

בית יצחק - שערי קבוע וספקות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה