אור ברסלב
בית יצחק - שערי קבוע וספקות שער הקבוע › סימן יא

בית יצחק - שערי קבוע וספקות· רבי יצחק אייזיק חבר

שער הקבוע · סימן יא

סימן י

דין אם החתיכה נשתנה מכמות שהיתה אם נקרא פירש.

כתב עוד הרב הגדול בספר בינת אדם דהא דאמרינן כל דפירש מרובא פירש לאו דוקא פירש ממש אלא כשנשתנה הדבר מכמות שהיה מתחילה מקרי ג"כ פירש כגון חתיכה שנחתך א' מהם או בהמות שעמדו בערבוביא ונשחטה אחד מהם, ועפ"ז העלה שם אם היה במקולין איזו בהמות שלימות וחתך המיעוט לחתיכות אותם שנחתכו מותרים ע"ש, ולי אין נראה זה כלל וכל ראיותיו אינם מוכרחים כשי"ת והוא שהוכיח מתשובת מהרי"ל כבר כתב הוא בעצמו שהגאון בעל בית מאיר כ' לו שאין משם ראיה שמהרי"ל לא כתב זה אלא לפלפולא בעלמא ולא למעשה.

ועוד נלע"ד דאין משם ראיה והוא שכתב על המעשה שנשחטו צאן הרבה כו' ואח"כ נמצא ראש אחד מהם טריפה ע"ז כתב בסיים דבריו וז"ל ואי איכא למצוא צד היתר יש לדון על תחילת המעשה כשהיה הצאן בחיים כו' ונימא כל מה דשחטו המיעוט פירש מרוב כו' והיינו ששם היה תחילת הקביעות מצד שהם בע"ח דלא בטילי ועשו חכמים זה כמו קבוע דלא בטל ועל זה אמר דאם נשחט המיעוט הם מותרים ר"ל מצד ממנ"פ דהא כיון שנשחט אזיל מיני' שם בע"ח וכמ"ש (בסי' ק"א) בדין חתיכה הראויה להתכבד דאם נתרסק המיעוט הם מותרים ואפשר דס"ל למהרי"ל חתיכה הראויה להתכבד אם היה חי' או חתיכה גדולה לא בטלה או משום דלא הפשוט עורה עדיין כמ"ש (בסימן ק"א) שם רק משום צד בע"ח אתינן עלה וכשנשחט אזיל ליה שם בע"ח. ומה שהוצרך לומר דכיון דפירש קודם שנודע הספק לא גזרינן שמא יקח מן הקבוע והיינו משום דמיירי במקולין ושם גזרינן ואפילו בחתיכה שאינה ראויה להתכבד משום חתיכה הראויה להתכבד כמ"ש (בסימן ק"י סעיף ה') ויתבאר אי"ה לפנינו.

ומ"ש עוד ראיה מהגהת ש"ד שהביא הטורי זהב (סי' ק"א ס"ק י"ד) לענ"ד מוכח משם להיפך דהא אם נאמר דנחתכה מקרי פירש מן הקבוע א"כ אפי' הוא עדיין ראויה להתכבד מותר כדין חתיכה הראויה להתכבד שפירשה ושם מוכח דמיירי בנחתכה עד ששוב אינה ראויה להתכבד וכמ"ש המחבר שם אם נחתכה חתיכה אחת כו' אותה שנחתכה מותרת ממנ"פ כו' יעו"ש ואם היא עדיין ראויה להתכבד אין כאן ממנ"פ ומ"ש הש"ד דחתיכה הוה כפירש ר"ל בזה דלא תקשי דנאמר אם נחתכו רבים דאיסורא ברובא איתא ועל זה כתב דאדרבא יש כאן רוב להיפוך שכל שנשתנה מן הרוב הוא ר"ל לא מצד שנקרא פירש אלא כיון שאנו דנין במי שנעשה בו מעשה החתיכה מאיזו הוא אם מן האסור המועט או מן ההיתר המרובה והרי זה כמו ב' דיני קבוע שבאמת הם כמחצה על מחצה.

אך אם תאמר בדרך אפשר שלא אליבא דאמת שהנחתכים נקראים רוב אף בקבוע כיון דבאמת מדין תורה אין כאן קבוע ע"ז שפיר קאמר דיש סברא להיפך דמי שנעשה בו מעשה הוא מן הרוב ויש לנו לילך לחומרא ובפרט שיותר סברא יש ג"כ לומר דהנחתכים הם מן הרוב וכן מפורש מדברי הט"ז שם שסיים אחר דברי הגהות ש"ד שם וז"ל אבל אין לומר הטעם דכל קבוע כמחצה על מחצה דמי דכאן יש לפניך ב' קביעות הא' החלק הנחתך והב' הנשאר קיים וא"כ טפי הי"ל למימר כי חלק זה מן הרוב הוא הרי שכתב שגם אלו הנחתכים נקראים קבוע, ואדרבא קבוע זה הוא יותר כיון שהוא הרוב ואם נאמר דהנחתכים נקראים פירש א"כ פשיטא דהנשארים אסורים דהם בדין כל דפריש מרובא פריש קיי"ל דהנשארים אסורים אפילו הם המועט כמבואר (בסי' ק"י) ובכ"מ ולא הוצרך להך סברא דכל הנשתנה מן הרוב ולסברא דקבוע זה הוא יותר אלא ודאי כדכתיבנא.

ומה שהביא עוד ראיה מהא דילפינן דין קבוע מקרא דוארב לו פרט לזורק אבן לגו דאי לאו קרא הוה אמרינן דאזלינן בתר רובא כיון שנהרג אף שלא פירש ע"ש דבריו תמוהים מאוד דהא עיקר דין קבוע מהתם ילפינן ואי לאו קרא הוה אמרינן דלא אמרי' קבוע כמחצה על מחצה דמי, וא"כ מאי קאמר דפשיטא דהוה אזלינן בתר רובא אה"נ אבל לא מטעם דמקרי פירש אלא הוה אמרינן דאפי' בקבוע אזלינן בתר רובא ואדרבא משם ראיה להיפך מדפטר הכ' בזורק אבן לגו משום דהוה קבוע ולא אמרינן דזהו שנהרג ונשתנה מן הרוב הוא דהא האי שעתא שנהרג אז נתחייב עליו ואעפ"כ פטרו הכתוב מטעם קבוע, א"כ מוכח דשחיטה ושינוי לא מקרי פירש.

עוד ראיה לענ"ד ממ"ש הר"ש מקינון בספר הכריתות הביאו הפר"ח בסימן ק"י לענין תערובות חנויות אי מקרי קבוע ויליף שם מנחל איתן כמש"ל וכתב שם וז"ל אבל אי ידיענן מקומו אמינ' כי הנזרע בתוכו אסור ואי נסבינן זרע ולא ידעינן אי מיניה או משאר עלמא אסור עכ"ל. ואם נאמר דשינוי הוה פירש א"כ כל שנזרע הרי כבר נחרש הקרקע מתחילה וא"כ אין לך פירש ושינוי גדול מזה דמה לי חרישה בקרקע או שחיטה וחתיכה בבשר וא"כ אמאי אסור ובקבוע דחנויות אם האיסור ניכר במקומו לא גזרינן שמא יקח מן הקבוע כמ"ש הפוסקים ויתבאר לפנינו בס"ד.

גם מלשון שכתב ואי נסבינן זרע משמע אפילו לא חרש בעצמו אלא לקח הזרע ואם נאמר דחרישה ושינוי היה פירש א"כ כבר לקח אחר שפירש שלא בפנינו אלא ודאי כמ"ש, וגם לפמ"ש למעל' דעיקר דין פירש דאזלינן בתר רובא הוא שבמקום שנמצא ופירש היה שם ספק מאיזו מקום הוא בא ומאיזו חנות דנולד הספק אחרי שפירש מקרי משא"כ אם ידוע הוא שהוא באותו מקום שהיה בתחילה ונשאר באותו מקולין עצמו כיון שדרך לטלטלו אנה ואנה לא מיקרי פירש א"כ גם בנחתך שדרך לחותכו במקולין הרי זה נשאר בקביעותו כמו שהיה מקדם גם הב"א בעצמו כתב שצריך עיון ממ"ש בזבחים (דף ע"ד ע"ב) פותח אחד מהם כו' וממ"ש (בסימן ק"א) באם נחתך אחד מהם כו' לכן העיקר לדינא נראה כמ"ש.

תוכן העניינים

בית יצחק - שערי קבוע וספקות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה