אור ברסלב
בית יצחק - שערי קבוע וספקות שער הקבוע › סימן טז

בית יצחק - שערי קבוע וספקות· רבי יצחק אייזיק חבר

שער הקבוע · סימן טז

סימן טו

דין אם פירש לפנינו אם יש בו דין קבוע.

דעת הש"ך בשם הב"ח דוקא לקח בפנינו הוה קבוע דאורייתא משא"כ פירש לפנינו הוה רק דרבנן וראייתי בספר בינת אדם שתמה ע"ז דהא קבוע ילפינן לה מוארב לו וקם עליו וכיון שנהרג זה הוי כפירש, וא"כ צ"ל דפירש בפנינו לא מקרי פירש מן הקבוע והוא אזיל לשיטתיה דס"ל דנחתך ונשתנה הדבר מכמות שהיה נקרא פירש וכבר כתבנו למעלה (סי' י"א) שדבריו תמוהים וגם סותר למ"ש שם דשם יליף מכאן דחתיכה נקרא פירש משום דאי לאו קרא הוה אזלינן בתר רובא וכאן יליף מזה דיש בו דין קבוע, אבל כבר כתבתי שם בראיות מוכרחות דזה לא מקרי פירש, וא"כ אין ראיה זאת מכרעת כלל אבל דעת התו' בזבחים ד"ה ונכבשינהו ובפ"ק דפסחים מוכח דס"ל דדמיא ללוקח בידים מן הקבוע ואסור מדאורייתא, וכן הסכימו רוב הפוסקים האחרונים.

וראיתי בכרו"פ שתמה על הפר"ח שכתב שדעת הרשב"א דפירש בפנינו אסור מדאורייתא וכתב על זה דאינו כן ממ"ש הרשב"א בתה"א דהקשה שם מהא דתנן בפרק התערובות גבי טבעת של כוכבים ומזלות שנתערבו במאה טבעות דאם פירש מ' למ"א אין אוסרים ואם נתערבו אח"כ ס' למ"א אוסרים בתערובות והא הוי פירש ממילא ותירץ הרשב"א דמיירי בפירש ממילא בפנינו ואם נאמר דמקרי קבוע מדאורייתא א"כ מה בין מ' לס' ומ"ט אמרינן איסורא ברובא איתא הא הוי כמחצה על מחצה, ולכן השיג שם על הפר"ח, ולענ"ד אין זה ראיה כלל דשם מיירי בתערובות חתיכות דמדאורייתא בטיל ברובא ולא הוי קבוע רק מדרבנן מטעם שאינו בטל מחמת חשיבותו ולכן נתנו עליו שם קבוע ולכך הם אמרו והם אמרו להתיר בנפלו מ' למ"א לתלות האיסור ברוב כיון שאין המיעוט בעין ונתערב באחרים יותר מסתברא לתלות האיסור ברוב.

וכן נראה מלשון הרשב"א (שער ב' ד' ע"ו ע"א) דפוס ווין וז"ל ובודאי כל דפירש לפנינו מן הקבוע הרי זה כלקח מן הקבוע ואסור יעו"ש משמע דמדמי להו להדדי וכן מוכח מהראיה שהביא מפ"ק דפסחים בט' ציבורין של מצה ואח' של חמץ ואתא עכבר ושקל דמדמי לה הש"ס להא דחנויות מוכרות בשר נבילה כו' ואם נאמר דפירש לפנינו הוי רק דרבנן א"כ היאך מדמה לה הש"ס לט' חנויות דשם לא נזכר כלל דפירש לפנינו, הוה אסור מדרבנן והיאך סתם הש"ס כ"כ ולא הזכיר הטעם דאסור מדרבנן משום שמא יקח מן הקבוע ועיין תוס' שם שהקשו על פרש"י דהאיך מייתי ראיה מט' חנויות לבדיקת חמץ דהוי רק דרבנן יעו"ש, וא"כ יקשה גם כן אם נאמר דפירש לפנינו הוי רק דרבנן אע"כ דס"ל דהוי אסור מדאורייתא וא"כ לפ"ז גם לקולא אמרינן דהוה רק ספק.

ומה שיש לעיין בזה דלכאורה נראה להוכיח דפירש לפנינו הוה רק דרבנן מהא דאיתא בעשרה יוחסין (קידושין דף ע"ג ע"א) אמר רבא דבר תורה שתוקי כשר מ"ט רוב כשרים אצלה ומיעוט פסולים אצלה ואי אזלי אינהו לגבה כל דפריש מרובא פריש מאי אמרת דילמא אזלי איהי לגבייהו הו"ל קבוע כו' ומשמע דאי אזל הבועל לגבה אמרינן דפריש מרובא אף שהאשה ראתה שהבועל הלך אצלה ופירש מביתו והרי זה פירש לפנינו אעפ"כ אמרינן מדאורייתא מרובא פריש, אבל אין זה ראיה דהתם ע"כ ודאי מיירי שהממזר או העבד ניכר במקומו דאל"כ לשיטת הפוסקים דס"ל תערובות חנויות לא מקרי קבוע מדאורייתא א"כ אפי' אזלא איהי לגבייהו לא הוי קבוע אע"כ כדכתיבנא וא"כ א"א לומר דהא דקאמר דאזלי אינהו לגבה שהיא ראתה שפירש הא' מביתו והלך אצלה דא"כ היתה יודעת אם הוא פסול אצלה או לא כיון שניכר ונודע מקומו וע"כ דמה דקאמר בש"ס דאזלי אינהו לגבה היינו שלא ראתה כשפירש מביתו ומכל מקום כיון דכמה פוסקים ס"ל דפירש בפנינו הוי רק מדרבנן א"כ להיפוך בט' חנויות מוכרות בשר טריפה וא' כשירה ופירש בפנינו יש להחמיר שלא לדונו כספק איסור ומכל מקום אין להחזיקו לספיקא דדינא לענ"ד כגון שהט' חנויות המוכרות בשר טריפה לא הי' בכולם רק ספק טריפה ואחת מוכרת בשר כשירה ופירש אחד מהם לפנינו אין להתיר מטעם ספק ספיקא ספק שמא אינה טריפה ואת"ל שהיא טריפה שמא פירש לפנינו הוי קבוע מדאורייתא א"כ הוי ספק ושמא היא מכשירה וזה אינו מתרי טעמא חדא דכל ס"ס צריך שבכל ספק וצד שתחזק בו להיתר יהיה היתר ברור משא"כ כאן שהספק השני שפירש לפנינו הוי כמחצה על מחצה עדיין יש בו ספק שמא היא מחנות שיש בה ספק טריפה וא"כ יש כאן ס"ס ג"כ לאיסורא אף דהס"ס לאיסורא אינו לס"ס דלקולא דבצד שמא הספק היא טריפה הוא ספק השקול להיתר ולאיסור משא"כ ספק ב' יש בו ג"כ צד להיתר וא"כ דומה לס"ס דצד א' שקול וצד ב' נוטה יותר לאיסור דלא הוי גם כן ס"ס כמשי"ת בשעה"ס בס"ד הא חדא.

ועוד כיון דהפוסקים דס"ל דפירש לפנינו הוי קבוע גמור מ"מ כיון דזה גופא דקבוע חידוש הוא אין לך בו אלא חידושו ואין להקל בזה מס"ס כיון דעכ"פ רוב החנויות הם של ספק איסור וכן להיפוך באם היו רוב חנויות כשירים ואחד יש בו ספק טריפה ופירש לפנינו יש לצדד ג"כ לומר שמא כמ"ד פירש לפנינו הוה רק דרבנן וא"כ אפילו אם נאמר דבקבוע לא מהני ס"ס עיין סי' ג', כאן יש לצדד להקל יותר דשמא לא מקרי קבוע כלל מדאורייתא.

תוכן העניינים

בית יצחק - שערי קבוע וספקות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה