אור ברסלב
בית יצחק - שערי קבוע וספקות שער הקבוע › סימן ז

בית יצחק - שערי קבוע וספקות· רבי יצחק אייזיק חבר

שער הקבוע · סימן ז

סימן ו

דין קבוע באם היה בו איסור דרבנן.

יש להסתפק ג"כ באם היה איסור דרבנן בקבוע מה דינו אי הוה כספיקא דרבנן ולקולא או לא והוא דלכאורה נראה כיון דקיי"ל כל קבוע כמחצה על מחצה דמי א"כ דמי לאיסור דרבנן שנתערב חד בחד בדבר שאינו חשוב דכתב הש"ך (כללי ס"ס סי' כ"א) דאסור דחד בחד אתחזק איסורא וספיקא דרבנן במקום חזקה אסור יעו"ש וא"כ היה נראה דוקא בתערובות למאן דס"ל תערובות חנויות דאורייתא אבל באם היה האיסור ניכר במקומו ולא היה כאן תערובות א"כ הוה ספיקא דרבנן ממש בא"י באיזו חנות לקח וראיה לזה מדברי התוס' פ"ק דפסחים שהקשו על פרש"י דפי' בעיא דתשע ציבורים של מצה לענין בדיקה דהא הוי ספיקא דרבנן ולקולא וכן קיי"ל (בסי' קי"א) בב' חתיכות א' של איסור ואחד של היתר שנפל א' מהם לקדירה דמותר באיסור דרבנן.

אבל מדברי הרמ"א (סי' קי"ד) גבי מורייס שדרכו לערב בתוכם יין דכתב שם דאם יש א' שדרכו לערב אסור משום קבוע משמע דגם באיסור דרבנן אסור בקבוע אף דשם הוי תערובות דלא נודע האיסור מ"מ הא כבר נתבאר דשם לא שייך לומר כן דדוקא בדבר המעורב יש לחלק בין אם נתערב או לאו דבנתערב כולם הוו כגופו של איסור משא"כ שם שכל אחד הוא מיוחד בביתו. ועוד ראיה ממ"ש במסכת ביצה ובכ"מ דאיסור דרבנן אינו בטל אם הוא חתיכה הראויה להתכבד או דבר שבמנין כדמוכח בהא דליטרא קציעות. וכבר ביארנו למעלה דהטעם שעשו חכמים לדבר חשוב שאינו מתבטל שם קבוע והוי כמחצה על מחצה. א"כ כ"ש בקבוע גמור מדאורייתא אף דלא נתערבו כיון דלא שייך בי' ביטול אסור ג"כ באיסור דרבנן. וצ"ל דאף דעשו אותם חכמים כקבוע מ"מ חמור יותר כיון דנתערב בתערובות כל מה דתיקון רבנן כעין דאורייתא תיקון ולא חלקו בדבר משא"כ באם כל אחד עומד בפ"ע דאז הוי דומייא דמ"ש בכללי הס"ס להש"ך באיסור דרבנן שיש ספק אם הוא אסור או מותר דמותר אבל באם הי' בתערובות אפילו אם נאמר דתערובות חנויות הוי קבוע דרבנן אף דכל חנות עומדת בפ"ע מ"מ כיון שכולם נכנסים בספק הוי כמעורבים ואין איסור דרבנן מותר בתערובות דבר חשוב.

אך מה שיש לעיין בזה באם היו כאן ט' חנויות מוכרות איסור דרבנן וא' מוכרת דבר מותר כגון ט' מוכרות גבינות של עכו"ם ואחד גבינות כשירות וניכר כל חנות במקומו ולקח מא' מהם וא"י מאיזו לקח דלפי מאי דמבואר (בסי' קי"א) בב' חתיכות אחד של איסור ואחת של היתר ונפל אחד מהם לקדירה וא"י איזו דמותר דאם נאמר דכאן הוי קבוע כמחצה על מחצה ממש ודמייא לב' חתיכות אחת של היתר וא' של איסור דהא קיי"ל דקבוע הוי אף לקולא כמ"ש או דילמא כיון דקבוע חידוש הוא לא הקילו בו חכמים כ"כ לומר שאני אומר ולהתיר מטעם ספיקא דרבנן וגם י"ל כיון דמדאורייתא כולם מותרים א"כ לא חל עליהם שם קבוע כלל וא"כ לא היה כמחצה על מחצה.

וקצת ראי' יש להיתר ממ"ש התוס' גבי בעיא דט' ציבורים של מצה דהקשו על פרש"י דפי' לענין בדיקה דהא הוי איסור דרבנן וספיקא לקולא ולכך פירשו דהבעיא הוא לענין אכילה ולדבריהם קשה הא יכול הש"ס לשאול גם לענין בדיקה רק לענין אם היו ט' ציבורים של חמץ וא' של מצה ולחלק בין אם לקח מן הקבוע דאז מותר מטעם ספיקא דרבנן אבל אם פירש דהוי רוב לאיסור לא הקילו אע"כ דבזה גם בלקח מן הקבוע לא התירו מטעם הנ"ל אכן מסתימת דברי הש"ס דמדמה הך דציבורין להא דט' חנויות ושם בסוף פ"ק דכתובות משווה דין קבוע בין לקולא בין לחומרא משמע דשוה לכל דיניו אבל בתערובות חנויות דלכמה פוסקים לא מקרי קבוע כלל ודאי נראה דאין להקל אפילו בלקח אחד מהם ונפל לקדירה אף לדעת הפר"ח (בסימן קי"א) דס"ל דגם בב' חתיכות אחד של איסור ואחד של היתר ג"כ מתירין הקדירה אין להקל בדין ומה שיש לעיין בזה בדברי הפר"ח דהא קיי"ל איסור דרבנן חד בחד ודאי דלא בטל א"כ כשנפרש אחד מהם ודאי דאסור ואין להקל מטעם ספיקא דרבנן וא"כ גם בנפל אחד אח"כ לקדירה למה מתירין יתבאר בסימנים הבאים.

תוכן העניינים

בית יצחק - שערי קבוע וספקות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה