בית יצחק - שערי קבוע וספקות· רבי יצחק אייזיק חבר
שער הקבוע · סימן ו
דין דאמרינן קבוע אפילו לקולא ואם יש בזה ס"ס מה דינו.
כבר נתבאר (בפתח השער) דקבוע קיי"ל כמחצה על מחצה דמי אף לקולא כגון תשע חנויות מוכרות בשר נבילה ואחד מוכרת בשר כשירה. ויש לחקור אם הי' כאן ס"ס אם נאמר דס"ס מהני בקבוע כמש"ל א"כ מה דינו היינו כגון ט' חנויות מוכרות כולם ספק טריפה והספק טריפה שוה בכולם כגון ספיקא דדינא וכדומה. ולקח מא' מהם וא"י מאיזה מהם לקח דלפי מה שנת' דהוי כמחצה על מחצה א"כ דמיא לתערובות חד בחד בספק טריפה. וכל שההיתר והאיסור נודע במקומו לדעת הפר"ח בדין התרנגולת הוא כשר וכן לדעת הש"ך יש לחקור באם היה החנויות בתערובות למאן דס"ל תערובות חנויות הוא קבוע דאורייתא ולכאורה יש ללמוד דבר זה ממה דאיתא פ"ב דכתובות (דף כ"ז ע"א) אמר רב אידא כו' אם יש מחבואה אחת מצלת על כל הכהנות כולם בעי ר' ירמי' אינה מחזקת אלא אחת מהו ופריך שם מ"ש מב' שבילין כו' ומשני התם ודאי איכא טומאה הכא מי יימר דאיטמא כו' יעו"ש.
והנה באינה מחזקת אלא אחת א"כ הא איכא רובא דלא הוי שם במחבואה ורק דהוה קבוע דאשה נודעת בעצמה וניכר הקביעות לפ"ד הכרו"פ ושאר אחרונים כמש"ל (סי' א') וכיון דאיכא עוד ספק מקלינן הרי מבואר דמותר ס"ס בקבוע ואף דרובא לאיסורא אך יש לדחות דש"ה דבשבוי' הקילו וכמ"ש התוס' שם ד"ה כאן בכרכים. וגם אין להביא ראי' איפכא ממ"ש הרב בהג"ה (סימן קי"ד סעי' יוד) באם ידוע שעכו"ם א' בעיר שודאי אין מערב בו יין אף על פי ששאר עובדי כוכבים דרכם לערב בו יין מותר ליקח מכולם כו' דתלינן לקולא שמא לא עירבו בו יין וכן כיוצא בזה בכל איסורים דרבנן יעו"ש דמוכח לכאורה דאם היה איסור דאורייתא לא היינו מתירים אפילו ליקח בבתיהם ואף קבוע ואיכא ס"ס שמא הוא אותו עובד כוכבים שאין דרכו לערב. ואת"ל שהוא מאותם שדרכם לערב שמא לא עירב בו יין. ואין זה ראיה די"ל דהרב כתב כן דמשום דהוא איסור דרבנן אפילו פירשו מבתיה' מותר ליקח מהם דומיא דכהנות שבעיר דשם מותר אפילו הכהנות פירשו משם למ"א דסתמא נקט. והך דינא שכת' הרב נלמד מהך דמחבואה ולשון הש"ך ופר"ח שם מגומגם שכתב על דברי הרב באם יש עכו"ם א' שאינו מערב יין דמותר אפילו ליקח מבתיה' דמשמע מדבריהם בפירש לשוק כ"ש דמותר ובבתיהם הוא רבותא יותר וזה אינו דבבתיהם הו"ל קבוע משא"כ בפירש היה לנו לילך אחר הרוב ועיקר הטעם משום דבדרבנן הקילו אפילו איכא רובא כיון דאיכא ג"כ ספק שמא לא עירב כמ"ש גם י"ל דלכך נקט הרב דוקא באיסור דרבנן דקמ"ל דמותר ליקח אפילו מכולם בבת אחת דומיא דכהנות דמתירין אפילו כולם בב"א דשם כבבת אחת דמיא.
ועיין תוס' שם ד"ה בבא כו' ולכך נקט הרב לישנא ליקח מכולם.
גם נלע"ד דאף דמותר ליקח מכולם בב"א היינו דוקא שלא יערב כל היין בכלי אחד. אבל עירבם בכלי אחד ודאי דאסור דהא דין זה נלמד מהך דשבוי' ושם מדמינן לה לב' שבילין בבאו לשאול בב"א רק שמחלק דכיון דיש ספק שמא לא איטמו לכך אפילו בב"א מותרים אבל מכל מקום ודאי דאם היתה אשה אחת ידועה שהיתה במחבואה ודאי דאסורות כל הנשים שלא הי' שם דאין לומר דהיא מצלת על כולן דומייא דמה דאיתא בפ' התערובות גבי איברים תמימין באיברי בעלי מומין דאר"א אם קירב ראש אחד מהם מותר להקריב כל הראשין אם מקריבם שנים שנים דמדהא דהיתירא אידך נמי היתירא זה ודאי אינו חדא דהא שם י"ל שמא שניהם מותרים משא"כ כאן. ואף שגם כאן יש ספק שמא לא נטמאת כיון דאין ספק זה דומה להך דמחבואה האיך נאמר דהך דהייתה במחבואה תציל על אותה שידוע שלא הייתה שם ואם נאמר דבשבוי' הקילו בסברא כל דהו א"כ לא מקשי מידי מהא דב' שבילין הא ע"כ צריך לחלק ועוד דלמה מקשה מפלוגתא דר"י ור"י אם באו בב"א עדיפא הו"ל להקשות דהא בב' שבילין קיי"ל דאם הלך בב' השבילין ודאי דטמא וכאן אנו מתירים אפילו אותה שלא הי' במחבואה אע"כ דכל שיש לנו לדמות' לב' שבילין מדמינן לי' וא"כ כמו בב' שבילין בהלך בשניהם טמא כמו כן בעירב כל היין לכלי אחד ודאי דאסור ובהיות כן צריך עיון מ"ש הט"ז שם דהרב מיירי אפילו ידוע אותו העכו"ם שאינו מעורב נמי שרי והוא תמוה.
ויש מקום עיון לע"ד בהא דאמרינן קבוע אף לקולא במ"ש בש"ס גבי ט' שרצים וצפרדע אחת ביניהם דברה"ר ספיקו טהור, ולכאורה תמוה כיון דקיי"ל דהא דספק טומאה ברה"ר טהור מסוטה גמרינן והוא גזירת הכתוב אף דבכל איסורים שבתורה ספיקא לחומרא מן התורה להרשב"א וסייעתו וא"כ מנלן דאף ברוב לטומאה יהי' טהור אף דהוה קבוע וכמחצה על מחצה דמי מ"מ כיון דקבוע חידוש אפשר דתרי חידושי לא אמרי' דיהיה ספיקו טהור ברה"ר אף דהוה ספיקו דאורייתא וגם ברובא בקבוע ואף לדעת הרמב"ם דס"ל ספיקא דאורייתא מן התורה מותר מ"מ בתערובות חד בחד מודה דאסור מדאורייתא מדחייבה רחמנא אשם תלוי בחתיכה אחת מב' חתיכות וכמ"ש מהרי"ט בתשובה ופר"ח בכללי ס"ס וכמשי"ת שם בסי"ד.
וסבור הייתי לתרץ זה במה דקשה עוד דהיאך ילפינן מסוטה לטהר ספק טומאה ברה"ר הא איכא למימר מה לסוטה שכן לא אתחזק איסורא משא"כ בשרץ וצפרדע דאתחזק כאן טומאה ואף שיש ג"כ חזקה דהעמיד טהרות על חזקתם מ"מ לא דמייא להתם דשם אין שום חזקה לאיסור וכאן חזקת טהרות איתרע ג"כ דהא נגע בודאי רק שא"י באיזו נגע ולענ"ד דילפינן מהא דאמרי' התם במס' סוטה (ד' כ"ח ע"א) ונטמאה ונטמאה ב' פעמים אחד לבעל וא' לבועל ומדאמר ונסתרה משמע דאם לא היה מקום סתירה מותרת אף לבועל ולבעל יש חזקה להיתירא משא"כ לבועל יש כאן חזקה לאיסורא בעת שנסתרה עמו שהיתה אז אסורה לו מחמת א"א אף שאח"כ גירשה בעלה מ"מ מחזקינן מאיסור לאיסור לכמה פוסקים עיין בתשובת מהר"מ לובלין בדין בהמה שנמצא מים בראש וביו"ד (סי' כ') ובדברי האחרונים באריכות ומדתלי טעמא דוקא בסתירה שהוא רה"י משמע דבספק טומאה ברה"ר אפילו איכא חזקה לאיסורא ג"כ טהור וא"כ מתורץ גם כן לכל השיטות דכיון דחזינן אפילו במקום דאתחזק טומאה, מטהרין ברה"ר א"כ ה"ה בט' שרצים וצפרדע אחת ביניהם דהוה קבוע וכמחצה על מחצה דמי הוי כאן כאלו אתחזק איסורא והיתרא ושפיר מטהרין ברה"ר.
אבל עדיין אין זה מעלה ארוכה מתרי טעמא חדא דהא רוב הפוסקים חולקין על סברא זאת דמחזיקין מאיסור לאיסור וכמ"ש הש"ך (סי' נ' וסי' ק"י) בדיני ס"ס ובאחרונים וא"כ אין ראיה מסוטה לטהר ברה"ר במקום דאתחזק טומאה ועוד דהתוס' כתב פ"ק דחולין ובכ"מ בפירוש דבמקום דאתחזק איסורא והיתירא דמטהרין ברה"ר לאו מסוטה ילפינן וכתבו שם דבסוטה ליכא חזקה דחזקת הסוטה אתרע משום דנסתרה אכן לפי מה דמשמע מדברי התוס' (סוטה ד' כ"ח ע"ב) ד"ה ברה"ר דעיקר הך דינא דטומאה הוא הלכה למשה מסיני רק דאסמכוהו אקרא דסוטה. א"כ בלא"ה לא קשה מידי די"ל דגם הך דט' שרצים הוא הלכה למשה מסיני דיהיה טהור ברה"ר.
ובזה מתורץ מה דקיי"ל דספק טומאה ברה"ר אפי' כמה ספיקות להחמיר טהור וברה"י אפילו כמה ספיקות לקולא טמא והוא ג"כ נגד מה דקיי"ל בכל איסורים שבתורה דס"ס הוי כודאי בין להקל בין להחמיר אבל אי הוה הלכה למשה מסיני אתי שפיר.