אור ברסלב
בית יצחק - שערי קבוע וספקות שער הקבוע › סימן ה

בית יצחק - שערי קבוע וספקות· רבי יצחק אייזיק חבר

שער הקבוע · סימן ה

סימן ד

דין אי אזלינן בקבוע בתר קורבה

הכרו"פ (אות חית) פלפל שם אי אזלינן בתר קורבה בקבוע הביאו הפר"מ בשפ"ד (ס"ק י"ד) וכתב זה באופן שנמצא חתיכה קרוב לחנות הכשירה אי אמרינן מסתמא מכשירה הוא או כיון דלא אזלינן בתר רובא כ"ש דלא אזלינן בתר קורבה דהא רוב וקרוב הולכים אחר הרוב ולפי פשט דבריו דמשמע דמיירי ברוב חנויות כשירות הם. הם תמוהי' דק"ו פריכא הוא דכאן יש רוב וקרוב ביחד אפשר דמהני. אכן בזה יש לצייר חקירה זאת באם היה מחצה על מחצה גם מה שצייר בנמצא הוא ג"כ תמוה דהא בנמצא לא מהני קבוע דמקרי פירש. אלא כוונתו דראינו הפרישה מן הקביעות ושכח מאיזו מקום לקח. ומה שהביא הכרו"פ מהך סוגיא דנזיר דמדוע אסור בכל הנשים שבעולם לא היה נאסר רק מאותם עיירות הקרובות לעיר שהשליח דר בו אין ראיה זאת מוכרחת לפמ"ש התוס' דלא מדינא אסור. אך לפי שיטת הרמב"ן היה נראה לראיה נכונה, אכן לפמ"ש האחרונים דהך חזקה שליח עושה שליחותו לא ברירא כאן דאין ביד השליח לקדש שמא לא תתרצה האשה להתקדש, א"כ יש לומר דכאן אין ראיה לומר דמסתמא לעיר הקרובה דשמא שם לא מצא אשה שרוצה להתקדש וע"כ צ"ל דלכך אסור משום דבכל העולם א"א לומר שלא ימצא איזו אשה שתרצה להתקדש וא"כ אין כאן קורבה כלל.

והנה בפרק לא יחפור (ד' כ"ד ע"א) בשמעתא דניפול גבי רוב וקרוב הולכים אחר הרוב איתא שם אמר אביי אף אנן נמי תנינא דם שנמצא בפרוזדור ספיקו טמא שחזקתו מן המקור הוא בא ואף על גב דאיכא עלי' דמקרבא כו' ופרש"י ספיקו טמא טומאה ודאית וכן מוכח בנדה פרק כל היד דשורפים עליו את התרומה וידוע דמן התורה אין אשה טמאה אלא בהרגשה כמ"ש בכ"מ, וא"כ היאך מביאים עליו קרבן ושורפים תרומה כיון דלא הוי הרגשה אע"כ דמיירי שהרגישה ביציאת הדם אלא שא"י אם מן המקור הוא או מן העלי' והרי זה דומה לט' ציבורים של חמץ ואחד של מצה דהוי כמחצה על מחצה אף לקולא כמבואר בכ"מ ויתבאר לפנינו בס"ד שכל שרואה הפריש' הרי זה כלוקח בידים מן הקבוע וכמ"ש התוס' שם פ"ק דפסחים ד"ה היינו וכיון שכן הוי ממש כמחצה על מחצה ולמה שורפים עליו את התרומה וע"כ צ"ל דלא מקרי כאן קבוע דמי אמרינן דתמיד מצוי דם בעלי' אלא דאמרינן דרוב פעמים בא הדם מן המקור ובמקרה רחוק יכול לבוא אף מן העלייה אבל אין זה שכיח כלל ולא מקרי איקבע היתירא כלל ושם איתא תני ר"ח דם הנמצא בפרוזדור חייבים על ביאת מקדש ושורפים עליו את התרומה וקאמר שם רבא ש"מ רוב וקרוב הולכים אחר הרוב ולכאורה יש להקשות דיש לדחות דילמא רוב וקרוב הוי כמחצה על מחצה והוי ספק השקול ומה דחייבים עליו על ביאת מקדש מיירי כגון דיש כאן חזקת טואמה כגון אשה שספרה ז' נקיים וחזרה וראתה דם בשפיע שלה בפרוזדור דמוקמינן לה אחזקת טומאה דלמפרע וקיי"ל סוקלין ושורפין על החזקות אע"כ דהוכחתו הוא כמ"ש בתחילה דכיון דבאמת הוה קבוע דלא מטמייא אלא בהרגשה וא"כ הוי כמחצה על מחצה וא"כ היה לנו להלך אחר קורבה דרובא לא מהני כאן מחמת שהוא קבוע וא"כ לא מהני הך חזקה לטמא ודאי אע"כ דרוב וקרוב רובא עדיף מקורבה, וא"כ א"ש דכיון דרובא לא מהני בקבוע ונחשב ספק השקול ומעמידים אותה על חזקת טומאה א"כ כ"ש בקורבה דלא מהני להוציא מחזקת טומאה ולכך א"ש מה דשורפין עליו את התרומה מטעם חזקה וא"כ מוכח דבקורבה לא אזלינן בתריה היכא דאיכא קבוע אך לפי האמת זה אינו דא"כ נאמר דבאשה טהורה שמצאה דם בפרוזדור כיון דהוי קבוע וכמחצה על מחצה דמי היה לנו לטהר הדם לגמרי דאף דאיקבע כאן חזקת דם טהור וחזקת דם טמא לא מקרי חזקת טומאה כיון דאיכא גם כן חזקת טהרה דדם עלי' וכמ"ש בשעה"ס באריכות א"כ היה לנו לומר העמיד האשה על חזקת טהרה וזה ודאי אינו דמתני' סתם לה ומשמע דבכל נשים סתמא טהורות מיירי אע"כ דלא מקרי כאן קבוע וכמש"ל ורבא דדייק מינה דרוב וקרוב הלך אחר הרוב הוא משום דלישנא דמתניתין הכי משמע דבסתם נשים טהורות מיירי וכמ"ש וא"כ נראה דהך דינא אי אזלינן בתר קורבה בקבוע הוא ספיקא דדינא וצריך עיון.

תוכן העניינים

בית יצחק - שערי קבוע וספקות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה