אור ברסלב
בית יצחק - שערי קבוע וספקות שער הקבוע › סימן א

בית יצחק - שערי קבוע וספקות· רבי יצחק אייזיק חבר

שער הקבוע · סימן א

פתח השער

דין קבוע דאורייתא בניכר האיסור במקומו או שניכר לאדם אחד בעולם.

כבר נתבאר דאם החנויות לא נתערבו וניכר האיסור במקומו מקרי קבוע מן התורה לכל השיטות, ודעת הכרו"פ דאפילו לא נודע לנו רק שיש אחד בעולם שיודע מזה מקרי קבוע מדאורייתא וכמחצה על מחצה דמי, וכן נוטה דעת הפר"מ דהקשה על אותם הסוברים בהך סוגיא דנזיר באומר לשלוחו צא וקדש לי אשה כו' דמקרי קבוע מדרבנן דהא התם האשה והשליח יודעים האיסור וכל שיש א' בעולם היודע הקביעות מקרי קבוע יעו"ש אבל הגאון בעל חוות דעת חלק על הכרו"פ בזה וכתב דלא מקרי קבוע אא"כ בשעת לידת הספק ידוע האיסור וההיתר במקומו והביא ראיה לזה דאם לא נאמר כן א"כ אם יאמר אחד שיש ממזרת אחת בעולם ויודע אותה יהיו כל הנשים אסורות וכן אם יאמר אחד שיש טריפה אחת בעולם ומכיר אותה ואם יבא לידו יכירנו א"כ יהיה אסור לכל העולם לשחוט שום בהמה. ולפע"ד נראה דאי משום הא לא איריא.

ולענ"ד ראיה לדברי הכרו"פ מן התוס' ספ"ק דכתובות ד"ה פרט לזורק אבן דהקשו לר"ש דס"ל דבעינן שיתכוון לו האיך ילפינן משם לקבוע ותירצו די"ל דמיירי באומר לאותו שעומד שם אני מתכוון ועיין בס' הפלאה שלמד משם דהתוס' ס"ל דלא בעינן נודע האיסור במקומו דאעפ"כ נקרא קבוע הוא סותר לדברי התוס' דנזיר בהא דאומר לשלוחו צא וקדש כו' אבל לפי שיטת הכרו"פ א"ש די"ל דמיירי בידוע לאחרים מקום הקביעות רק שלאותו שזורק אינו ידוע ודוק.

ולענ"ד דבר חדש בזה והוא דודאי קבוע לא שייך כי אם כשידוע שבמקום שרוצה ליקח אחד מן התערובות יש שם בודאי האיסור ויוכל לבא לידי איסור כמו שיכול ליקח ההיתר כגון בעיר א' שבמקום א' שקונים שם בני אדם יש חנות אחת בקביעות ששם יש נבילות וא"כ הרי יש כאן במקום שהוא יכול ליקח וליקח כעת ודאי איסור והרי יש כאן ספק אם יקח האיסור או ההיתר ורק דעל הרוב יקח ההיתר בזה אמרינן כל קבוע כמחצה על מחצה דמי וכן בהא דזורק אבן לגו שם במקום שזורק האבן יש שם עובד כוכבים א' בקביעות וכן בט' ציבורים של מצה או בט' שרצים וצפרדע אחת ביניהם וכדומה משא"כ כשיש איסור בעולם ואינו יודע באיזו עיר האיסור בנמצא שבמקום שהוא דרכו ליקח משם בשר אין שם ודאי איסור הרי לא איקבע שם איסורא כלל ומהיכא תיתי נחזיק שם איסור כלל ואף שאין דלתות העיר נעולות אעפ"כ אין זה ודאי שיבוא שם האיסור ואף שבמקום אחר ועיר אחרת יש שם איסור ודאי מכל מקום מה בכך כיון שלמי שאנו רוצים לאסור לו אין דרכו לילך שם וליקח האיסור אין זה מקרי איקבע איסורא, וא"כ לא קשיא מידי קושית הגאון בעל חוות דעת מאומר דיש ממזרת בעולם כיון שהוא הולך לעיר אחרת לישא משם אשה ואין דרך כ"כ שיהי' תמיד מתערבים בשוה אנשים בעיר אחרת עם אנשים שבעיר הזאת הרי כל עיר הוא קבוע בפ"ע ויש שם ספק אם בעיר הזאת היא אותה הממזרת או לא ודמייא ממש לב' תערובות שנפל א' מתערובות הא' לשני' שבשני' יש כאן ס"ס גמור כמשי"ת בסימנים הבאים בס"ד ומ"ש התוס' בהא דנזיר דלא מקרי קבוע דאורייתא מטעם דאין ניכר האיסור במקומו י"ל דלא הוצרכו לזה רק אם ירצה ליקח אשה מן העיר ששלח לשם שלוחו לקדש שם אשה דשם ודאי איקבע איסורא, אבל מה שאסור בכל הנשים שבעולם לא הוצרך לומר דהוא רק מטעם קנסא מטעם הנ"ל אלא כמ"ש ומ"ש הרמב"ן דהוא אסור מדינא ומשמע דמיקרי קבוע גמור אפשר דס"ל דהש"ס מיירי באומר לשלוחו צא וקדש לי בעיר ידועה דאסור שם בכל הנשים ומ"ש בכל הנשים שבעולם הוא לאו דוקא ואף דקיימ"ל דכל שנכנס בספק מסייע לבטל כמו שנתבאר בסי' קי"א לענין ב' קדירות של היתר וחתיכה של איסור וא"כ כל שאמר לו קדש לו אשה וא"י באיזו עיר הלך השליח א"כ כל העולם נכנס בספק והרי כל העולם כעיר אחת דמייא ואינו דומה לב' תערובות שכתבנו ששם יודעים אנו תחילה שהאיסור נפל לתערובו' אחת רק שיש לנו ספק באמת שנפלה ממנו למ"א אם הוי איסור או לא וא"כ כיון שכבר הוחזק הראשונה באיסור שפיר יש כאן ספק בתערובות השני' ואין סברא לצרפם יחד משא"כ אם א"י לאיזו מקום נפלה מ"מ לא דמי להתם דשם מיירי בדבר שדרכו להתערב ולכן אנו אומרים שכל דבר שעתיד להתערב כמעורב דמי כמשנ"ת שם משא"כ באנשים שבעיירות כיון דאנו אומרים דאשה הדרא לניחותא ואנו רואים כאלו הם קבועים במקומם וא"כ אין ראויים להתערב יחד ולומר כאלו נתערבו כל הנשים זו בזו ולכן יש כאן ספק על כל עיר ועיר אם יש שם האיסור ונעשה כל א' קבוע בפ"ע וספק קבוע לא אסרה תורה ויש כאן ס"ס גמור כמ"ש ועיין פר"ח (סימן קי"א) שכתב להכריע דבאיסור תורה אין מצטרפים ב' הקדירות יחד הרי משמע דמדאורייתא לא אמרינן כמעורבים דמי ורק באיסור דרבנן אמרו כן להקל וע"ש (בסי' קי"א) דבב' אנשים גם כן לא אמרינן דכמעורבים דמיין ואה"נ אם היה אחד אומר שבאותו העיר יש ממזרת אחת ידוע אפשר דבאמת אסור לו ליקח אשה שם והכלל בזה דכל קבוע הוא דוקא בהולך ליקח הדבר במקום שהם קבועים שם דאם תתיר לו כן אזי יכול לבוא לידי איסור ודאי כגון שהולך לבית לבוא שם על אשה ותתיר לו כל הנשים שבבתים הרי יש כאן במ"א ודאי איסור אבל אם הולך בשוק ואינו הולך כלל לבית הרי אין זה ודאי אפילו אם תתיר לו ליקח מכל אשר יחפוץ ליקח בשוק שיבא לידי איסור אין זה קבוע ולכן אמרו שם קדיש בשוקא מאי איכא למימר והוצרך לתרץ משום דאשה הדרא לניחותא וכאלו הולך למקום הקביעות שאז יכול לבוא לידי איסור בודאי כמ"ש וא"כ לפע"ד אין לדחות דברי הכרו"פ והוא ספיקא דדינא לפע"ד.

תוכן העניינים

בית יצחק - שערי קבוע וספקות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה