אור ברסלב
בית יצחק - שערי קבוע וספקות שער הספקות › סימן עד

בית יצחק - שערי קבוע וספקות· רבי יצחק אייזיק חבר

שער הספקות · סימן עד

סימן עג

דין אם מותר לסמוך בזמה"ז על ס"ס ודין ספיקא דרבנן במקום שיש צד איסור.

בש"ך סוף כללי ס"ס נעל בעדינו דרכי הס"ס ולא לקפוץ מהר להקל אלא אחר העיון הגדול שלא יסתורו הכללים הנאמרים בו, וכן בספיקא דרבנן ג"כ יש לעיין הרבה אם לחדש מעצמו ספק דרבנן לקולא ומצינו מקום שאסרו ספיקא במקו' שיש צד נוטה לאיסור, והוא מה דאיתא בפ"ב דקדושין (דמ"ט ע"ב) ע"מ שאני רשע אפי' הוא צדיק גמור חוששין לקידושיו שמא הרהר כוכבי' ומזלות בדעתו, ולכאורה הוא תמוה דהא קיי"ל בכל מקום דספיקא אפי' דאורייתא אזלינן בתר חזקה וכאן יש לפנינו שני חזקות להיתר אחד חזקת פנוי' דאשה והשני' חזקת גברא דאוקמי' אחזקתו שהי' בכשרות ובפרט שהיה תחילה צדיק גמור ואפי' אם היינו רואי' אח"כ שנעשה רשע הי' לנו לומר שתחילה הי' צדיק ועכשיו נכנס בו יצה"ר כמ"ש הפוסקים עש"ך (סי' א') ובתבואת שור ובפרמ"ג שם בא' ששחט ואח"כ המיר דתו, וא"כ כ"ש בנד"ד שאפשר שגם עכשיו הוא צדיק וא"כ למה חוששין לקידושיו וע"כ צ"ל דשם יש סברא לומר דודאי לא אמר מילי דכדי וכיון שנתן לה כסף או שוה כסף בתורת קידושין לא לחנם אמר כן אלא דעתו היה לקדש באמת ולכך לא אזלינן בתר שום חזקה, וא"כ מצינו בסברא מועטת שהי' ברור לחכמי הש"ס שבזה אין להעמיד על החזקה ויש לחוש לכך חיישי', וא"כ יש ללמוד מזה שלא בכל מקום מעמידין על הכלל ואין למדין מן הכללו' כו' אף דזה כלל גדול מסור בידינו דמעמידין על החזקה ואפי' בחששא דא"א החמורה כדמוכח מסוגיא דפ"ב דכתובות שנים אומרים נתקדשה ושנים אומרים לא נתקדשה כו' וא"כ ה"ה נמי בס"ס ובספיקא דרבנן כה"ג היכא דיש קצת סברא לנטות לאיסור יש לחוש לחומרא, והרבה צריך בזה יישוב הדעת ולא לקפוץ להורות אלא במתון גדול כנ"ל.

תוכן העניינים

בית יצחק - שערי קבוע וספקות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה