בית יצחק - שערי קבוע וספקות· רבי יצחק אייזיק חבר
שער הספקות · סימן עב
דין ספק דרבנן באיסור אחד ויש באותו דבר ספק דארייתא באיסור אחר.
יש לחקור אם הי' כאן ספק דרבנן באיסור אחד ויש באותו דבר ספק דאורייתא מה דינו, כגון שהי' בשר ספק כבוש בחלב והבשר לא נמלח עדיין ונכבש בחלב ספק מעל"ע או פחות ממעל"ע דמטעם בשר בחלב הוא ספק דרבנן ומטעם בשר שנכבש בלא מליחה הוא ספק דאורייתא דקיי"ל דם כבוש אסור מן התורה דיש לומר כיון שמחמת דם אנו אוסרים אותו מטעם ספק דאורייתא וא"כ נחזיק אותו מטעם ספק זה לנכבש מעל"ע והאיך נתיר מצד בשר בחלב שהוא ספק דרבנן ונאמר שלא שהה בכבישתו מעל"ע והוי תרתי דסתרי ודמיא למ"ש התוס' היכא דאיכא ס"ס מדאוריית' דאסו' היכא דאיכא אח"כ ס"ס להיפוך כמ"ש בסימנים הקודמים ונ"מ בענין דידן אף דבלא"ה הבשר אסור באכילה מספק דאורייתא ומותר בהנאה דמטעם מליחה מותר בהנאה לענין אם נתערבה אותה חתיכה באחרות והיתה ראוי' להתכבד דבב"ח מקרי איסור מגופו ולא בטיל משא"כ מטעם דם שאין איסורו מצד עצמו לא מקרי חתיכה הראוי' להתכבד כמ"ש הפוסקי' ולכאורה יש ללמוד דין זה ג"כ ממ"ש בסי' הקודם מדברי התוס' דפ' המפל' דמשו' שלא יבוא לידי איסו' גיזה ועבודה החמירו ג"כ להוציא ממון מספק אף דבממון אזלינן בתר חזקה דבעלים אפי' נגד רוב ג"כ אזלינן בתרי' א"כ כ"ש בספיקא דרבנן דהיכא דהוי רובא ודאי אסור כ"ש דאזלינן לחומרא כי היכא דלא ניתי להקל בספק דאורייתא. אכן לפי מה שבארתי שם דלכך החמירו שם בספק דהפילה שפיר עכור משום דהוי כעין ס"ס לעשות הנולד אחריו בכור ודאי ולכך בסברא כל דהו אמרו דהוי בכור אף להוציא ממון א"כ אין ראי' משם ואדרבה מסוגיא דפ"ק דמציעא יש להוכיח להיפוך בהא דספק בכורות כו' המע"ה ותני עלה ואסורים בגיזה ועבודה הרי אף דסתרי אהדדי אזלינן בכל אחד לפי מה שהוא באיסורא לחומרא ובממונא לקולא, וכן ראי' מהא דאיתא פ' המדיר (דע"ג ע"ב) המקדש את האשה ע"מ שאין עלי' נדרים כו' אינה מקודשת כנסה סתם כו' תצא שלא בכתובה, וקאמר שם כתובה הוא דלא בעיא הא גיטה בעיא ומשני התם רבא האי תנא ספוקי מספקא לי' גבי איסורא לחומרא גבי ממונא לקולא הרי מבואר דאף דהוי תרתי דסתרי אהדדי מ"מ כל דבר תיקו אמילתי', אך יש לדחות דהתם לא שייך הך גזירה שאם תצא שלא בכתובה יאמרו שאינה צריכה גט דהא תובעת כתובתה לא שייך רק אחר שתתגרש, א"כ האיך שייך למגזר והא כבר מגורשת היא משא"כ בנד"ד ששני הדברים באים כאחד שפיר איכא למיגזר ודמיא להא דפ' המפלת, אך מסוגיא דפ"ק דמציעא שפיר יש להוכיח כמ"ש, אך גם משם אין ראי' כ"כ דאפשר לענין הוצאות ממון החמירו יותר אף בסתרי אהדדי כמו דהחמירו דלא אזלינן בתר רובא וצ"ע למעשה ועמ"ש בזה בקונטרס דיני ברירה שזה תלוי בשיטת רש"י והתוס'.