בית יצחק - שערי קבוע וספקות· רבי יצחק אייזיק חבר
שער הספקות · סימן סט
דין ס"ס לקולא ויש כנגדו ס"ס לחומרא.
כתבו האחרונים דהא דקיי"ל ס"ס לקולא היינו דווקא דליכא כנגדו ס"ס לחומרא אבל אם יש כנגדו ס"ס לחומרא א"כ הוה ספק שקול ואסור בדאורייתא, אבל אם יש שלשה ספיקות לקולא ושתי ספיקות לחומרא נראה דיש להקל כיון דרובא לקולא לפמ"ש דס"ס מטעם רובא הוא כגון שנמצא לאחר שחיטה פגימה בסכין שיש בו ג' ספיקות אם נאמר דמשם אחד הוי ס"ס והיינו שמא במפרקת נפגם ושמא במיעוט בתרא ושמא לא הוליך הסכין נגד הפגימה ואי לאו דבמקום חזקה אינו מועיל שפיר היינו מתירין אף דיש כאן ב' ספיקות לאיסור שמא בעור נפגם ושמא במיעוט קמא (ועמ"ש הפר"מ סי' שפ"ד סי' י"ח ס"ק ל"ז) בשם הבל"י ומש"ל (סי' מ"ח) אם הס"ס דלחומרא הוא רק בשנתפוס הצד היותר חמור אז יהיה ס"ס לקולא, ובזה יש ג"כ ס"ס לקולא, ומלבד זה יש ג"כ שני צדדים אחרים לקולא מה שבזה א"א למצוא צד לחומרא, אף דהס"ס לחומרא הוא משם אחד או שאינו מתהפך וכדומה יש להחמיר ג"כ אף דלקולא לא חשבינן ליה לס"ס הרי כבר הרבו האחרונים הפר"ח והכרו"פ להוכיח דשפיר הוי ס"ס בכה"ג אף דאנו מחמירין אבל לקולא ודאי דאין לחושבו לספק א' וכבר כתבתי מזה בדיני ס"ס שאינו מתהפך באריכות.
ונ"ל אם יש כאן איסור דרבנן וס"ס לקולא ונגדו ג"כ ס"ס לחומרא דיש להתיר דמה לי אם יש ספק אחד להקל וספק אחד להחמיר דמתירין באיסור דרבנן משום דספיקא לקולא בדבר השקול גם בשני ספיקות לכאן ולכאן שקיל הוי, וראי' ברורה לפענ"ד מהא דפ"ק דעירובין (ד"ה ע"ב) במבוי שמונה ועומד ארבע דמתיר שם בגמ' וקאמר שם מאי אמרת דילמא שוו כי הדדי הא הוי ספיקא דרבנן ולקולא, והקשו התוס' שם דלמה הוצרך להך טעמא דהוי ספיקא דרבנן הא גם בדאורייתא יש להתיר דיש כאן ס"ס לקולא ותירצו כיון דא"א לצמצם יש לספק ג"כ שמא המבוי מעט רחב משמונה וא"כ יש כאן ג"כ שני צדדים לחומרא שמא דפרוץ מרובה יש בלחי יותר מארבע אמות ושמא כי הדדי נינהו, הרי מפורש אם הוא מדרבנן מטעם דיש ג"כ שני ספיקות כנגדו לקולא שמא עומד מרובה ושמא אין בעומד ד' אמות ופשוט.