בית יצחק - שערי קבוע וספקות· רבי יצחק אייזיק חבר
שער הספקות · סימן סד
דין ספק דרבנן בפלוגתא דרבוותא שלפעמים הולכים להחמיר.
מבואר בדברי הרב בהג"ה (סי' ס"ו סעי' ג' וסעי' ז') דיש שני שיטות דהגאונים ס"ל דנמצא על החלמון כולה אסורה. ובנמצא על החלבון זורק את הדם ואוכל את השאר. ושיטת רש"י הוא בנמצא על החלבון בקשר וחוץ לקשר או בחלמון לבד על הקשר כולה אסורה ובשאר מקומות זורק את הדם ואוכל את השאר. ופסק הרב בהג"ה דקיי"ל לחומרא לאסור בכל מקום שנמצא דם בביצה לכל השיטות. ועפרמ"ג שם ובט"ז דיש לחוש ג"כ לשיטת הרא"ה דס"ל כשיטת הגאונים רק להיפוך בכל מקום אסור כולה ובחלבון זורק את הדם כו'. ובאם לא נודע אם היו הם במקום האוסרו פסק שם לקולא מטעם ספיקא דרבנן דדם ביצים דרבנן. ולכאורה תמוה דהא גם בנמצא באיזה מקום היה לנו להקל מטעם ספיקא דרבנן דהא הוי ספיקא דפלוגתא דעדיף מספיקא דגוף המעשה וכמ"ש הפרמ"ג שם. לכן נלע"ד דדעת הרב לחלק אם נמצא במקום ידוע בביצה אז אוסרים בכל מקום משום דאם נמצא בחלמון חוששין לדעת הגאונים כיון דאסרו בפירוש לא רצו להורות היתר נגדם וכן בנמצא על החלבון משום שיטת רש"י והרא"ה. ועוד נלע"ד משום דאם נאמר להקל מטעם ספק פלוגתא דרבוותא הרי אנו מוכרחים להתיר בכל מקום שימצא בביצה שמא הלכה כמאן דמתיר ונמצא דעי"ז נתיר בודאי איסור דרבנן ודמיא לחתיכות היתר ושתי קדירות. וכעין זה כתבתי למעלה בכמה דוכתי, משא"כ אם נמצא דם ואינו ידוע באיזו מקום נמצא דכאן כ"ע מודו דמותר דהא אם הי' הדבר נשאר לגאונים היו תולין להקל מספק שמא על החלבון. ולדעת רש"י מותר שמא נמצא על החלמון שלא על הקשר. וכיון שכאן מותר לכ"ע ואין כאן תרתי דסתרי לכך הקיל הרב בספק דרבנן כי האי. וא"כ יוצא לנו שלא בכל מקום מתירין בספיקא דרבנן בפלוגתא דרבוותא ועש"ך שם (ס"ק יו"ד) שדבריו נראים כסותרים במה שהשיג על הרש"ל שם למ"ש תחילה. וכבר עמד ע"ז הפרמ"ג שם, ולפמ"ש דבריו נכונים שם. ולפי מ"ש יש חילוק בזה בין אם נודע היאך היה המעשה בפלוגתא דרבוותא ובין אם לא נודע שאז נוכל לומר דכל הפוסקים מודים להקל דכל אחד תולה שהי' במקום היתר דאז מותר וכמ"ש. והיינו במקו' שנסמוך על המיקל נבוא להתיר בממנ"פ עי"ז איסור דרבנן וכמ"ש ולפי זה יש ללמוד משם ג"כ בס"ס בדאורייתא בכה"ג כגון במחלוקת הפוסקים בהא דכל יתר כנטול דמי. ע"ס מ"א בדיני כבד וסימן מ"ג בטחול. דלשיטת רש"י דס"ל דכנטולים שניהם לגמרי דמי בכבד אם היה כל אחד לבדו אסור. ובטחול מותר אפי' אם היו דבוקים במקום העב. ולשיטת רמב"ן אמרינן בהיפוך דכניטול עם מקומו דמי וא"כ בטחול בדבוקים בסומכי' אסור ובשני כבדים אם כל אחד הוא עומד לבדו מותר וא"כ אם היה עוד ספק במקום שיש ס"ס כגון בתערובות למאן דס"ל ספק אחד בגופו ספק שני בתערובות מותר או בלא נודע הספק עד אחר שנתערב לדידן דמתירין בהפ"מ יש לומר דאסור דא"א לומר דנחשב לספק דפלוגתא כיון דלכל אחד יש קולא וחומרא וא"כ נבוא להתיר עי"ז ספק אחד דאורייתא וזה א"א ודמיא למ"ש בסי' ס"ב בס"ס שסותר אחד את חבירו דלא הוי ס"ס במה שתלוי במקרה ולא בבחירת האדם כמ"ש שם כנ"ל להלכה ולמעשה צ"ע.