אור ברסלב
בית יצחק - שערי קבוע וספקות שער הספקות › סימן נד

בית יצחק - שערי קבוע וספקות· רבי יצחק אייזיק חבר

שער הספקות · סימן נד

סימן נג

דין בריא ושמ' ויש מיגו למי שאומ' בריא נגד חזק' מה דינו.

ולפמ"ש בסימן הקודם מהא דפ"ק דכתובות יש ללמוד עוד דין חדש אם היה כאן שני סכינים שאינם בחזקת בדוקים ובדק אחד שני הסכינים, ואמר שהם כשירים ונתן אותם לאחר לבדוק ואמר שבאחד מהם יש ספק פגימה, ואחד מהם כשר ושחט הראשון בסכין שאמר עליו שהסכין ספק פגום, דיש כאן מיגו לאותו השוחט הראשון שאם רצה היה אומר ששחט באותו סכין שהוא בודאי כשר ולא ראינו באיזו סכין שחט וגם יש לו חזקה לאותו השוחט חזקת כשרות דודאי אם הי' בו ספק פגימה לא הי' שוחט בו להאכילו לאחרים, ודמיא ממש להא דהיא אומרת משארסתני נאנסתי דפסקינן כר"ג דנאמנת מטעם מיגו וחזקה נגד שמא דידי' אף להוציא ממון דעדיפא מכל החזקות ומכ"ש נגד חזקת איסור דבהמה, וא"כ בנד"ד שרי לאחריני בלא הך טעמא שכתבתי בסימן הקודם משום ס"ס, ועיין בש"ע אה"ע (סי' ס"ח סעיף ז') בהג"ה דאף באשת ישראל אם אמרה נאנסתי נאמנת משום דבריא ושמא בריא עדיף אף דאונס לא שכיחי ולית לה מיגו והוא דעת הרא"ש בשם ר"י ומ"מ בשם הרמב"ן והרשב"א, ועיין בביאורי הגר"א מווילנא (שם ס"ק ח') ואף לדעת הרא"ש שם פ"ק דכתובות שכתב שם דטעו הכותבים כן בשם הר"י היינו משום דאונס לא שכיח ורצון הוה רובא כמ"ש שם משא"כ בנד"ד דאין כאן רובא וחזקה דבהמה אתרע ע"י חזקה דכשרות השוחט הראשון, ובאית לה מיגו לכ"ע נאמנת לומר משארסתני נאנסתי אפי' להוציא ממון כדאיתא בש"ס שם כמבואר שם בסעי' ט' וא"כ לית בי' שום ספק דמותר הבשר לאחרים.

אמנם לאותו השוחט השני כיון שהוא מכחישו לא שייך לומר כאן מיגו דלדידי' שוי' אנפשי' חתיכה דאיסורא אבל לפמ"ש בסי' הקודם דבכה"ג אמרינן ע"א נאמן באיסורין ואין ספק מוציא מידי ודאי א"כ מותר גם להשני, אך אם מכחישו בספק פגימה שיש בה פלוגתא דרבוותא לכ"ע שרי' מטעם ס"ס כמ"ש בסימן הקודם, ומה גם דאיכא מיגו בהדי' ודאי דלית בי' שום חשש כלל אבל לשוחט השני כיון שמכחישו בזה בבריא אין המיגו מועיל לו. ועיין פרמ"ג (מש"ז סי' ל"ט ס"ק כ"ב) שכתב דהיכא דע"א מכחישו לא אמרינן הך סברא דמיגו, ולענ"ד אין זה ברור דמאי דמצינו בש"ס מיגו במקום ע"א לאו כלום היינו בממון דשייך בי' שבועה להכחיש העד משא"כ באיסורים ואכ"מ, ועיין פרמ"ג (שם שפ"ד ס"ק מ"א) מ"ש דיש דיעות דבאיסורים לא הוה ע"א כשנים ע"ש, ולפ"ז יש נ"מ ג"כ להיפך אם הי' כאן שני סכינים אחד היה פגום ואחד אמר השוחט שהי' בו ספק פגימה פלוגתא דרבוותא, והשוחט השני אמר שהי' כשר בלא שום חשש כלל, ואומר השוחט הראשון ששחט באותו שיש בו ספק שכאן יש לו מיגו שאם היה רוצה היה אומר שבפגום שחט אף דהי' משוה נפשי' רשיעא מ"מ יש למצא בכגון שהי' צריך לשחוט לצורך עובדי כוכבים וכדומה שאין להתיר לאחרים מטעם ס"ס ספק שמא השוחט השני אומר אמת, והשני שמא אין זה פגימה הפוסל משום דיש לו מיגו אף נגד ע"א, ולפי דעת הפרמ"ג היה נראה להקל לאחרים ואין כאן ס"ס במקום חזקה דספק שני הוא פלוגתא דרבוותא כמ"ש וצ"ע למעשה ודו"ק.

ואם היה כאן שני סכינים אחד בדוק ויפה והשני היה בו ספק פגימה פלוגתא דרבוותא יש לעיין דלכאורה תליא במה שנתבאר בריש שעה"ס בספק אחד בגופו ספק שני בתערובות דלמ"ד דלא הוי ס"ס גם כאן לית בי' דין ס"ס כלל, ולא נודע ספק ראשון עד אחר ספק שני לא שייך כאן דתיכף שהי' בידו ובדקו נולד בו ספק בסכין עצמו כמ"ש, אך לפי הטעם שנתבאר שם דספק ראשון אסור מדאורייתא והוי כודאי ושוב לא מהני בי' ספק שני בזה יש לומר דבנד"ד לא שייך כאן איסור דאורייתא דלא חל שם איסור כלל על הסכין כיון שיכול לתקן אותו להסיר הפגימה גם ספק שני לא מקרי במקום חזקה דכמו דאתחזיק איסורא כך אתחזק היתרא ג"כ. אך הוא במקום חזקה דבהמה וספק הוא נגד חזקה ולפי מה שהניח הפרמ"ג שם בצ"ע בספק אחד נגד חזקה אפשר דתרי קולי לא מקלינן בי' לומר דזה לא מקרי ספק אחד בגופו כו' וי"ל ג"כ דעכ"פ חל עליו שם איסור דאורייתא על הסכין דאסור לשחוט בו לכתחילה ואם היו שוחטים בו בלא תיקון היה איסור דאורייתא וכן נראה דאין להקל ודו"ק.

תוכן העניינים

בית יצחק - שערי קבוע וספקות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה