בית יצחק - שערי קבוע וספקות· רבי יצחק אייזיק חבר
שער הספקות · סימן נג
דין בריא ושמא נגד חזקה במקו' שיש ג"כ חזק' להיפוך.
יש לחקור אם היה כאן חזקה נגד חזקה במקום שיש בריא ושמא אי אמרינן בריא עדיף, והיינו אם היה הסכין תמיד בחזקת בדוק, ובדק אחד קודם שחיטה את הסכין ואמר שלא היה בו פגימה ונתן לשני ואמר שיש בו ספק פגימה ושחט בו ואח"כ נאבד הסכין מה דינו דלכאורה יש ללמוד דין זה מהא דאיתא בפ"ק דכתובות במתני' דהיא אומרת משארסתני נאנסתי כו' דפריך שם אר"נ ור"י גבי מנה לי בידך וזה אומר איני יודע דקאמר שם, ור"נ אמר אנא דאמרי אפילו לר"ג התם איכא חזקה כו' הרי אף דיש לו לבעל חזקת ממון דעדיפא מחזקה דגופא כדמוכח בפ' המדיר בסוגיא דמומין ודברי התוס' שם ובכ"מ אעפ"כ היא מוציאה ממנו כתובתה משום דאלים לי' לר"ג בריא נגד שמא כמ"ש שם בסוגיא דאלמנת עיסה כל שיש להם ג"כ חזקה דכשרות וא"כ ה"ה בנד"ד אף שיש לבהמה חזקת שאינה זבוחה כיון שיש ג"כ חזקה אחרת נגדה חזקת הסכין שהי' בחזקת בדוק דע"י עמידתו אינו שכיח שיהי' נפגם כמ"ש בסי' הקודם, ואחד אומר בריא שלא היה בו פגימה. והשני אומר שמא אמרינן דבריא עדיף ונלמד במכ"ש דחזקה דממון כמ"ש. ואף דשם עיקר הטעם משום מיגו יעו"ש בסוגיא, מ"מ היינו דווקא להוציא ממון בעינן מיגו נגד חזקת ממון דעדיפא טפי משא"כ לענין איסור והיתר אפי' היכא דליכא מיגו אמרינן דשמא עדיף כדמוכח מהא דראוהו מדברת עם אחד דפסקינן כר"ג אפי' ברוב פסולים אצלה אף דליכא שם מיגו כלל, ואפי' נגד רוב דעדיף מחזקה. וכ"ש היכא דלא שייך רובא כמו בנד"ד דליכא רק חזקה לבד דבהמה בחיי' דודאי אמרינן דבריא עדיף משמא, ועוד דהא יש כאן ס"ס גמורה חדא שמא אותו השוחט הראשון אומר אמת וא"כ אין בו חשש בסכין, ואת"ל שהשני אומר אמת שמא אין זה פגימה ואין זה ס"ס משם אחד שהרי ספק הראשון שהשוחט הראשון אומר אמת הוא טוב יותר שאין בו חשש כלל, משא"כ בספק שני שמא אין זה פגימה, וגם אינו צריך כאן להיות מתהפך שתחילה צריך לחקור אם יש בו חשש כלל. ואח"כ תאמר את"ל שיש בו חשש שמא אין זה פגימה ודמיא לספק על ארי שכ' הש"ך בכללי ס"ס דלא בעינן שם מתהפך, וכמ"ש בסימנים הקודמים באורך, וכן בס"ס משם אחר עש"ך מ"ש שם בשם כתבי מהרא"י במעשה דעז שילדה זכר ונקבה, וא"כ שיש בו ס"ס ולכמה פוסקים במקום חזקה מועיל כ"ש כאן שיש ג"כ חזקה כנגדה חזקת סכין דודאי אמרינן בריא ושמא בריא עדיף משמא, והנה הא ודאי דלשאר אנשי' מותר דיש כאן ס"ס כמ"ש, אבל לאותו האיש עצמו שאומר שיש בו ספק פגימה נראה דיש חילוק בדבר אם הספק שאינו יודע אם יש פגימה בסכין או לאו בכזה ודאי דיש לומר אין ספק מוציא מידי ודאי, ועוד דהא קיי"ל עד אחד נאמן באיסורין כל שבידו לתקן אפי' באתחזק איסורא כדילפינן לה מאשה נדה וספרה לה לעצמה וכאן ביד השוחט הראשון לתקן הסכין שלא יהא בו פגימה, אך אם היה הכחשה ביניהם בבריא רק שההכחשה היא באופן זה שהראשון אמר שלא הי' בו שום פגימה, והשני אומר שהי' בו פגימה משהו רק לא בחגירת ציפורן שהיא ספיקא דפלוגתא מחלוקת הרשב"א והרמב"ן והרא"ש כמבואר בפרמ"ג (מש"ז סימן י"ח ס"ק ב') בזה לא שייך לומר דלהשני יהי' מותר משום דאין ספק מוציא מידי ודאי, דהא מכחישו בבריא אבל לאחרים מותר דכאן יש ס"ס גמורה ואין כאן ס"ס משם אחד, שספק אחד הוא בהכחשה, והשני בפלוגתא דרבוותא, וגם ספק שני אינו במקום חזקה דפלוגתא דרבוותא לא חיישינן לחזקה כלל כמו שיבואר לקמן אי"ה, ולפ"ז נראה דאפי' ליכא חזקה דסכין נגד חזקה דבהמה כגון סכין שלא היו בחזקת בדוק בתחילה ג"כ מותר לאחרים מטעם ס"ס דשתי הספיקות אין החזקה סותר אותם דגם בספיקא דתרי ותרי בהכחשה ג"כ יש מקום לומר דדמיא לספק פלוגתא דרבוותא דמותר במקום חזקה כמ"ש ויבאר בסמוך בס"ד.