אור ברסלב
בית יצחק - שערי קבוע וספקות שער הספקות › סימן נ

בית יצחק - שערי קבוע וספקות· רבי יצחק אייזיק חבר

שער הספקות · סימן נ

סימן מט

דין אם יש ס"ס ויש ספק אם יש כאן חזקה לאיסור.

במסכת חולין פ' כיסוי הדם (ד' פ"ו ע"א) בדין חרש שוטה וקטן ששחטו איתא התם דר"מ אומר מותר לשחוט אחריה' וחכמים אוסרים וקאמר בגמ' שם דר"מ ס"ל רוב מעשיהם מקולקלים כו' וכתבו התוס' שם דרבנן ע"כ צ"ל דמספקא להו אי רוב מעשיהם מקולקלים אי רוב מעשיהם מתוקנים והיינו דאם היו סוברים דהוה מחצה מתוקנים ומחצה מקולקלים הי' מותר לשחוט אחריהם דהוה ספק השקול ואוקמי' אחזקה דבהמה בחיי' והוה כודאי דסוקלים ושורפים על החזקות ע"ש, ולכאורה תמוה דא"כ גם לפי סברת התוס' קשה כיון דספק לנו אם רוב מעשיהם מתוקנים או מקולקלים א"כ הוי ג"כ ספק השקול ונעמיד על החזקה, וצ"ל כיון דקיי"ל דרובא וחזקה רובא עדיף מדאורייתא א"כ בכ"מ שיש רוב החזקה כאלו אינו בעולם וא"כ כאן דמספקא לן אי רוב מעשיהם מתוקנים הרי יש כאן ספק אם נשאר החזקה דאיסור או לא, ולכן הוי שפיר ספק השקול, ולפי"ז יש ללמוד מכאן אם הי' ס"ס ויש ספק אם הי' כאן חזקת איסור או לאו דמותר אליבא דכ"ע, והיינו באופן שהי' כאן ספק אם נשחטה הבהמה ע"י חרש או ע"י פיקח ומומחה, וא"כ יש כאן ס"ס גמורה והרי יש כאן ספק אם נשאר כאן החזקה לרבנן דס"ל דיש כאן ספק, ויש לומר ג"כ לפמ"ש דלכך אינו מועיל ס"ס במקום חזקה משום דמדרבנן מצרפינן מיעוטא לחזקה, והרי הוא גופא הוא רק מדרבנן דמדאורייתא רובא עדיף וא"כ אם הדבר ספק אם יש כאן חזקה הרי הוא ספיקא דרבנן ולקולא, והנה לכאורה יש לתמוה על דברי התוס' לפי מאי דקיי"ל בכ"מ דמצרפינן מיעוטא לחזקה א"כ למה הוצרכו לתרץ כן והי' להם לתרץ דסברי דרוב מעשיהם מתוקנים אבל אינו כרוב מצוים אצל שחיטה מומחים הם דהוי רובא דרובא אלא דמיעוט המצוי הוא דאין שוחטין כהוגן לכך מדרבנן אסור לאכול משחיטתם דמצרפינן מיעוטא לחזקה ולכך ג"כ אסור לשחוט אחריהם דמדאורייתא שחיטתם כשירה, ולכך נלע"ד דהתוס' כאן הם דברי ר"י דהוא לא ס"ל הך סברא דמצרפינן מיעוטא לחזקה דעיקר דין זה נלמד מהא דאיתא במס' בכורות דרוב בהמות אין חולבות אא"כ ילדה, ואפ"ה קיי"ל כרשב"ג שם דהלוקח בהמה מניקה מן העכומ"ז אינו פוטר מן הבכורה, וכתבו התוס' והרא"ש פ"ק דחולין דה"ט משום דמצרפינן מיעוטא לחזקה דבהמה שלא ילדה עדיין, אבל ר"י ס"ל שם דזה לא הוי חזקה כיון דיש כאן חזקה אחרת כנגדה העמיד הולד בחזקת שאינו קדוש ומה דפסקינן שם כרשב"ג היינו היכא דחזינן דחלבה קודם שילדה וקמ"ל דאפ"ה אם בנה כרוך אחרי' פוטר מבכורה, וכן כתבו התוס' סתם בפ"ק דחולין (ד' י"א ע"א) ד"ה לר"מ ע"ש, וא"כ לדברי התוס' לא ס"ל בכל דוכתא דמצרפינן מיעוטא לחזקה מדרבנן ולכך שפיר הוצרכו לתרץ שם כן אבל לדידן דקי"ל דמצרפינן מיעוטא לחזקה בכל דוכתא לא צריכינן לתירוץ התוס' ושפיר י"ל דרבנן ס"ל רוב מעשיהם מתוקנים וא"כ אין ראי' לדין הנ"ל.

אכן זה נלע"ד אם הי' כאן שלש ספיקות ויש ספק אם יש כאן חזקה דאיסורא כגון שיש כאן חתיכה שספק אם היא כשירה או מבהמה שיש בה ס"ס בשחיטה, והס"ס בשחיטה הוא באופן שיש ספק אם יש כאן חזקת איסור או כגון ששחט בסכין שנמצא בו ספק פגימה בהמה אחת ובן פקוע שאין טעון שחיטה ואינו יודע איזו היא, ויש למצוא בפשיטות יותר כגון ששחט בהמה ונמצא הסכין פגום אחר השחיטה דהוי הבהמה עצמה ספק נבילה ונמצא בה בן פקוע שטעון שחיטה מספק ואח"כ שחט הבן פקוע ומצא הסכין ספק פגום אחר השחיטה והרי יש כאן שלש ספיקות ספק אחד שמא גם אמו כשירה היתה ונמצא שהבן פקוע אינו צריך שחיטה כלל וספק שני שמא הבן פקוע נשחט בכשרות שאין זה פגימה וספק ג' שמא במפרקת של הב"פ נפגם והרי אין כאן חזקת איסור בודאי דשמא הב"פ לא הי' לו חזקת איסור מעולם דאמו כשירה היתה דודאי יש להקל כאן דיש כאן ס"ס דפלוגתא מספק שמא הלכה כהש"ך דבג' ספיקות אפי' במקום חזקה מותר ושמא גם בשתי ספיקות מותר במקום ספק חזקה וס"ס דפלוגתא במקום חזקה מותר כמו שיבואר לקמן אי"ה ולכן יש להקל בכה"ג בלי שום פקפוק ובסי' שאח"ז נביא דבר חדש בהך דינא דב"פ אם שייך בו חזקת איסור של האם.

תוכן העניינים

בית יצחק - שערי קבוע וספקות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה