אור ברסלב
בית יצחק - שערי קבוע וספקות שער הספקות › סימן מז

בית יצחק - שערי קבוע וספקות· רבי יצחק אייזיק חבר

שער הספקות · סימן מז

סימן מו

דין אם ספק אחד הוא נגד החזקה ולא השני.

אם הי' רק ספק אחד נגד חזקה ולא השני כגון ששחט בהמה ונמצא פגימה בסכין שהספק אם במפרקת נפגמה או לאו ונתערבה אותה הבהמה באחרות למאן דס"ל ספק אחד בגופו ספק שני בתערובות מועיל או לדידן בהפ"מ היכא דלא נודע ספק ראשון עד אחר שנתערב צ"ע אם יש להתיר או לאו דלכאורה י"ל דדווקא אם שתי הספיקות הן בהחזקה עצמה בזה יש לאסור אכן מדברי הרשב"א בתשובה שהבאתי לעיל (סי' מ"ה) שכ' בהך דרב הונא דטריף עד תליסר חיותא דהטעם משום דאזיל לטעמי' דס"ל בהמה בחי' בחזקת איסור עומדת, א"כ מוכח דס"ל דאף דספק אחד הוא רק נגד החזקה ג"כ אסור אבל לפמ"ש שם בביאורו כוונתו דשם שתי הספיקות הם נגד החזקה דהא גם בקמייתא יש ספק שמא נפגמה בעור ולא דמיא לספק א' בגופו ספק ב' בתערובות שהספק השני אינו נגד חזקה כלל דהא האחרים כשרים בודאי אבל לפי הטעם שכתבתי שם לפי שיטת הרמב"ם דספיקא דאורייתא נעשה איסור דרבנן ואח"כ ע"י ספק שני נעשה ספק דרבנן א"כ אם הספק הראשון הוא במקום חזקה א"כ נעשה כודאי איסור תורה ומה יועיל ספק ב' אף שאינו נגד חזקה עכ"פ מידי ספק תורה לא יצא וכן לפמ"ש למעלה דנאמר דס"ס מטעם רובא הוי ומצרפינן מיעוטא לחזקה ג"כ אין חילוק לטעם זה ואדרבא גרע יותר משאר ס"ס שבגופו דלדעת הרבה פוסקים אינו מועיל אפי' בלא חזקה, ולכאורה יש להביא ראיה מהא דפ"ק דפסחים בחבר שמת והניח מגורה מלאה פירות דמתירין שם מטעם ס"ס שמא לא הכניסם כי אם במוץ שלהם ושמא תקנם אח"כ דהת' ספק השני הוא במקום חזקה דהעמיד הפירות בחזקת שאינם מתוקנים, ואין לומר דחזקת חבר שאינו מוציא מתח"י דבר שאינו מתוקן מסלק החזקה הזאת דהא שם להך תירוצא לא נחתינן להך סברא, ואפ"ה מועיל כיון שספק הראשון אינו נגד החזקה, אבל יש לומר דש"ה דאדרבא ספק הראשון היה בחזקת היתר דהעמידם על חזקתם שלא נתחייבו במעשר מתחילה, וא"כ ממנ"פ אם נלך בתר חזקה שני' נלך ג"כ אחר חזקה ראשונה, ולכן שפיר הוי כאלו אין כאן חזקה לא לכאן ולא לכאן, וכן בהא דפ"ק דנדה גבי בעלה מחשב ימי וסתה כו' דקאמר שם דהוי ס"ס ספק שמא לא ראתה וספק שמא טבלה, והוא ממש דומיא דפירות הנ"ל, ועוד דש"ה דספק הראשון נעשה דרבנן לפי שיטת הרמב"ם, וא"כ שוב ספק שני דמיא לספק דרבנן במקום חזקה שנתבאר למעלה דמועיל וגם הספק השני הוא ספק הרגיל ושכיח ומוציא מידי ודאי דרבנן כמ"ש כל זה למעלה באורך, ואפי' לשיטת הרשב"א ודעמיה דס"ל ספק דאורייתא לחומרא שם ספק ראשון לקולא דהוה לה חזקת היתר מעיקרא, ועוד דהא ס"ל וסתות דרבנן עיין תוס' שם, ומה שיש לעיין הוא במ"ש התוס' שם להוכיח דר"י ס"ל וסתות דרבנן דאל"כ אין ספק מוציא מידי ודאי דכודאי ראתה חשבינן לי' ולפי דברי הסוברים ס"ס במקום חזקה אסור קשה דאפי' אם נימא דהוי מדאורייתא כספק ג"כ אסור דהא שתי הספיקות הם במקום חזקה, ולמה כתבו דכודאי ראתה חשוב, ואפשר לדחוק ולומר דזה עצמם כוונתם משום דהוי במקום חזקה וכל דבר שאנו מחזיקין אותו על חזקתה הראשונה מקרי ודאי, אבל הוא דחוק לומר שכוונו לזה, ואפשר לומר עוד דכוונת התוס' הוא דאי וסתות דרבנן אפי' חזקה אין כאן דהא אדרבא עד עתה היתה בחזקת טהרה והך חזקה לא דמיא לכל החזקות אלא למ"ד וסתות דאורייתא ע"כ צ"ל דס"ל חזקה אורח בזמנו בא ר"ל שבודאי יבוא האורח בזמנו דאל"כ דהוי ספק הוה לן לאוקמי אחזקת טהרה וא"כ שפיר הוה כודאי ממש ודוק.

ומדברי הרב בת"ח והמשאת בנימין וט"ז משמע קצת דאף אם ספק אחד סותר את החזקה ג"כ לא מהני דהת"ח הוכיח דס"ס במקום חזקה מהא דפליגי ר"ת ור"י בספק דרוסה שנתערבה אף דקיי"ל בהמה בחי' בחזקת איסור עומדת והמ"ב השיג עליו מטעם דאין מחזיקין מאיסור לאיסור שבחי' לאו בחזקת דרוסה קיימא יעו"ש ושם הספק השני לאו במקום חזקה הוא כמ"ש, והפרמ"ג במשבצות זהב העתיק לשון או"ה (כלל כ"ו דין ב') ומשמע שם ג"כ דכל דספק אחד הוא נגד חזקה אסור, וז"ל והרמב"ם אוסר תרנגולת שספק אם נשחטה כדינה שלא בדק הסימני' ונתערבה דליכא אלא חדא ספיקא דאין לומר שמא נשחטו כדינם, דאוקמי אחזקה והוה כודאי איסור כו' הרי דשם ספק השני אינו במקום חזקה ואסור שם מטעם דספק הראשון הוא כודאי מטעם חזקה כמ"ש.

אך היה נלע"ד לכאורה שיש חילוק בזה דאם הס"ס לא היו שתיהם בגופו אלא אחת בגופו ואחת בתערובות והספק הראשון היה נגד חזקה כגוונא דאמרן בלא בדק בסימנים ונתערבו דודאי אינו מועיל דהא כשבא ספק הראשון הי' נאסר מדאורייתא לכל הדיעות להרשב"א בכל ספק הדין כן, ואף להרמב"ם דס"ל לקולא מן התורה מ"מ כאן היה במקום חזקה וסוקלין ושורפין על החזקות ואם שוב נולד ספק השני לא הוי אלא ספק אחד משא"כ כשב' הספיקות הם בגופו ובאים כאחת ואחת היא נגד חזקה כגון שמצא אחר שחיטה פגימה בסכין שיש כאן ס"ס בגופו שמא אין זה פגימה ואת"ל שזה פגימה שמא במפרקת, נמצא שספק שני הוא נגד החזקה דאם היינו יודעים שהיה פגימה א"כ בסכין לא שייך חזקה דלא עליו אנו דנין רק על הבהמה אם הסימנים נשחטו רובם בסכין כשר או לאו, וא"כ בבהמה יש כאן חזקה גמורה משא"כ ספק הראשון הוא בסכין עצמו ובו לא שייך חזקה דבהמה דלא על הבהמה אנו דנין רק על הסכין אם הוא כשר לשחוט בו או לאו, ואדרבא העמיד הסכין בחזקת כשר הי' נלע"ד דיש להקל דפי הטעם שכתבנו דלכך במקום חזקה אינו מועיל ס"ס משום דספק הראשון מדאורייתא אינו שייך כאן דהא כאן צריכין אנו להתחיל בספק זה שמא אין כאן פגימה כלל וספק זה מותר מן התורה לכ"ע דאדרבה העמיד הסכין על חזקתה, וא"כ שוב הוה ספיקא דרבנן במקום חזקה שכתבנו למעלה שיש להקל, וגם לפי טעם השני שנתבאר מטעם דס"ס מטעם רובא, ומצרפינן מיעוטא לחזקה זה ג"כ לא שייך אלא אם שתי הספיקות הם באותו דבר עצמו שהוא בחזקתו, משא"כ כאן לא שייך לצרף ספק פגימה דסכין לבהמה בחיי' בחזקת איסור. אכן מדברי הש"ך (ס"ק ל"ב) לא משמע כן אלא דגם זה מקרי במקום חזקה, וכן אם הי' כאן סכין בעל שתי פיות האחד הי' בדוק בלי פגימה כלל ובצד השני היה ספק פגימה, ושחט בו בהמה ברוב משוער באופן שאין כאן עוד ספק שמא במפרקת או במיעוט בתרא והרי יש כאן ס"ס וספק הראשון הוא במקום חזקה שאנו דנין על הבהמה אם נשחטה בצד שיש בו פגימה או לאו, וספק השני הוא על הסכין עצמו שבו אנו דנין אם מותר לשחוט בו ואינו נגד חזקה כלל, או שהיו כאן שני סכינים אחד בדוק ואחד יש בו ספק פגימה לפי דעת הש"ך נראה דאסור, אך נראה דבזה גם הש"ך יודה דכאן יש ס"ס גמורה קודם שבא ליד חזקה לפמ"ש הש"ך למעלה בכללי ס"ס בדין תרנגולת שיש באחת ספק טריפה ונתערבה באחרת כשירה חד בחד שאם נתערבו תחילה כבר יצאו מדין איסור תורה מדאורייתא ספק אחד בגופו ספק שני בתערובות יצא מידי איסור, וא"כ כאן כבר יש ס"ס שמא סכין זה ששחט בו הוא הכשר וא"ת שזה הוא המסופק שמא אין זה פגימה ולא שייך לומר כאן חזקה ואדרבא העמיד הסכין בחזקת כשרות, ואף ששתי חתיכות אחת ספק איסור ואחת כשירה שנתערבו ודאי דשניהם אסורים מדרבנן משום ספק אחד בגופו כו', מ"מ דמיא להא דביצה הנמצאת בחצר משתי אלו התרנגולת שמתיר הש"ך כיון שעלי' אנו דנין ובאים אצלה שתי הספיקות ביחד, א"כ ה"ה כאן דלא על הסכין אנו דנין עכשיו רק על הבהמה וכבר הי' בתחילה שתי הספיקות שאינם נגד חזקה מאחר שנתערבו הסכינים, ונמצא שהי' כאן ס"ס קודם שבא לידי ספק בחזק', אכן אם הסכיני' לא נתערבו ביחד נמצא שעיקר הספק אינו בסכינים ולא הוחזק שניהם בהיתר רק שעכשיו הספק על הבהמה אם נשחטה בסכין זה או בשני א"כ הספק הראשון הוא נגד חזקה ואינו מועיל לדעת הש"ך ולשיטת הפר"ח שם הדין בהיפוך שאם לא נתערבו הסכינים אז שתי הספיקות בבהמה וכאן ספק השני אינו במקום חזקה, ואם נתערבו הסכינים בלא"ה אסור לשיטתו ועמ"ש למעלה.

תוכן העניינים

בית יצחק - שערי קבוע וספקות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה