בית יצחק - שערי קבוע וספקות· רבי יצחק אייזיק חבר
שער הספקות · סימן מו
דין ס"ס במקום חזקה דדינא ולא בגוף המעשה.
בספר חוות דעת הכריע בס"ס במקום חזקה דקיי"ל דאסור היינו דווקא אם הס"ס בגוף הענין אם נעשה מעשה להכשיר ולהוצי' מחזקה שהיה בו מקודם כגון שנולד ס"ס בשהיי' או בדרסה או בפגימה דסכין דבתחלה היתה עומדת בחזקת שאינה זבוחה ואתה בא להקל מס"ס לומר שנעשה בה מעשה המכשיר ע"ז אני אומר עליך להביא ראי' דאף ס"ס אינו מועיל להוציא מידי חזקה שהי' בו כל זמן שלא נודע בבירור שנעשה בה מעש' המכשיר להוציאה מחזקה שהי' בה וכיון שכן כל ספק אם נעשה השחיטה בהכשר או לאו אף דבחיי' לא היתה עומדת בחזקת שנדרסו הסימני' בחתיכה או בשהיי' מ"מ התורה אמרה וזבחת וזה לאו זביחה היא ולא נודע עדיין אם נעשה בה מעשה זביחה, אכן באם יש ספק אם הי' נקב בסימנים מעיקרא קודם שנשחטה כיון שעשה בה ודאי מעשה המכשיר רק שאתה מסתפק אם נעשה בה מעשה האוסרה אף דהוי נבילה ע"י כן עליך להביא ראי' לומר דנעשה בה מעשה פסול ובזה מהני רובא וס"ס וחזקה יעו"ש שהאריך, ובספר בית אפרים על טריפות הריאה (חלק שני סי' י"ג) האריך לדחות דבריו וכלל כוונתו שם דדווקא אליבא דעולא דס"ל ישב לו קוץ בוושט אין חוששין לו שפיר יש לומר דאין כאן חזקה דספק לנו אם נעשה בו מעשה הפוסל דישיבת קוץ לא ריעותא היא ולא ראינו התחלת הטורף משא"כ לדידן דס"ל דישיבת קוץ ריעותא הוה והרי התחיל דבר המקלקל וגורם נקב רק שלא נודע אם נגמר הקלקול לעשות נקב בושט וממילא הוי ספק בשחיטה ובזה דחה דברי הגאון בעל חו"ד במה שדחה דברי הכרו"פ מה שהביא ראי' דס"ס מהני במקום חזקה מהא דספק דרוסה שנתערב, ועמד לימין צדקו דלדין דלא קיי"ל כעולא א"כ הרי התחיל הטורף ושפיר מקרי ספק בשחיטה דשמא דרס בסימנים יעו"ש, ולענ"ד בחנם השיג על בעל חו"ד, וגם הגאון בעל חו"ד כוון לזה החילוק בין התחיל הטורף רק שיש ספק אם לא נגמר ובין אם יש ספק אם התחיל כלל, ולא ראי' מדעולא רק דכמו דלדידן דלא הוי ריעותא מקרי לא התחיל הטורף לכך מיקיל אף דהוי הספק בשחיטה במקום חזקה א"כ לדידן ג"כ בכל מילי דלא ידוע דהתחיל הטורף דינא הכי ובדרוסה בסימנים לא התחיל הטורף מקרי דדווקא בישב לו קץ בושט שאנו רואים שבאותו מקום עצמו שבו החזקה לאיסור שם התחיל לכנוס הטורף משא"כ בספק דרוסה שלא ידענו אם דרסו נגד הסימנים כלל, ואתה בא לומר שמא עשה בו מעשה עליך להביא ראי', ולא ידעתי איך דימה אתם בעל בית אפרים להדדי ובר מן דין לענ"ד דברי הכרו"פ תמוהים דהא קיי"ל ספק דרוסה אין חוששין לסימנים כלל דסימנים קשים הם אצל דריסה כרב זביד במס' חולין וראי' לזה שהמחבר (סי' נ"ז סעיף ו"ו) כ' וז"ל כיצד בודקים הנדרס כו' ואם דרס בסימנים עצמם כו' דקדק וכ' כן לומר דבסימני' לא חיישינן רק כשראה שדרס דווקא בסימנים וזה ברור, וא"כ בספק דרוסה שנתערב שהתיר הרשב"א דלא ראינו שדרסה נגד הסימנים ודאי דאין כאן ספק במקום חזקה והוא ברור ופשוט, ומלבד זה יש לומר דנקב דנעשה בסימנים קודם שחיטה, והשחיטה היתה כהוגן לא הוי נבילה כלל. אף שלא כן כתבו הפוסקים ויש לי לזה ראיות חזקות כתבתים במ"א א"כ ודאי דצדקו דברי הגאון בעל חו"ד לדינא, עכ"פ מבואר לנו מדבריו דאף במקום חזקה דדינא ולא בחזקה דגופא ג"כ מחמירין בס"ס כגון בס"ס בפגימה בסכין וכדומה וכן נוטה דעת הש"ך בכללי ס"ס ע"ש.