בית יצחק - שערי קבוע וספקות· רבי יצחק אייזיק חבר
שער הספקות · סימן לז
דין דאין להכניס א"ע להספק דרבנן לכתחילה.
עוד מצינו לפעמים שמחמירים בספק דרבנן, והוא דקיי"ל דברכות על דבר מאכל שאינו מחמשת המינים הוי דרבנן ואפ"ה מחמירינן בספיקו כמ"ש הרא"ש במס' ברכות בדין ברי' שאין בה כזית דהוא ספק ברכה וכתב שאין לו לאכול כי אם באמצע סעודתו משום ספק ברכה אף דברכה הוא מדרבנן. ואף דבטור (א"ח סי' ר"ט) משמע דבשבעת המינים ג"כ ברכה אחרונה שלו הוי דאורייתא, וא"כ לא קשיא מידי מ"מ מדברי הפוסקים משמע דגם בדברים אחרים שאינם משבעת המינים ג"כ אין לו לאכול בריה פחות מכזית משום ספק ברכה אחרונה ועוד דהא אפילו בכזית פת אינו מחוייב לברך מדאורייתא דמן התורה ואכלת ושבעת בעינן וכזית הוי שיעורא דרבנן כמבואר בש"ס פרק מי שמתו בהא דקטן מוציא את הגדול ועוד הארכתי בתשובת שאלה דכמה חולקים ע"ז וסברי דשבעת מינים לאו דאורייתא דדוקא פת הוא מן התורה דהא התוס' פרק הי' קורא (דף ט"ז ע"א) ד"ה וחותם כתבו גבי ברכת פועלים דכוללים בבונה ירושלים בברכות הארץ אף על פי דמדאורייתא הם יש כח ביד חכמים לעקור דברי תורה בשב ואל תעשה הרי דמן התורה צריך ג' ברכות מיוחדו' כל אחת בפני עצמה וא"כ שבעת המינין דמברך אחריהם ברכה אחת מעין שלש מוכח דס"ל דלא הוה מן התורה דאל"כ הי' צריך ג' ברכות מיוחדות, עוד ראי' מהא דאיתא בפרק מי שמתו (דף כ' ע"ב) לענין נשים בברכו' המזון דאורייתא או דרבנן דהשיגו שם התוס' על פרש"י ופי' שם דלכך הוא מסופק כיון דקיי"ל כל שלא אמר ברית ותורה מדאורייתא לא יצא וא"כ בברכה מעין ג' דלא נזכר בה ברית ותורה א"כ א"א לומר דהוה מדאורייתא והתוס' עצמם כתבו בפ' כיצד מברכים (דף ל"ז ע"א) ד"ה הכוסס, כו' דאין לאכול קליות כי אם בתוך הסעודה מספק ברכה אחרונה וכ"כ התוס' (דף ל"ט) ד"ה בצר לי' כו' לענין אכילת ברי' הרי מוכח אף דהוי ספיקא דרבנן החמירו בו, וכן מבואר בכ"מ דאין להכניס א"ע לספק ברכה לכתחילה אפי' היכא דהברכה היא דרבנן, וצ"ל כמ"ש דאף דספיקא דרבנן לקולא מ"מ לכתחילה אין לו להכניס א"ע לספק דרבנן, ואפשר דאינו אלא חומרא בעלמא ומדת חסידות כמ"ש התוס' שם מן הירושלמי דאמר רב הונא אנא לא אכלי סולת מיומי כו' משמע דרק רב הונא החמיר על עצמו, וכן כתב הרא"ש (שם סי' ט') ונכון להחמיר שלא לאכול חיטים כו' הרי שכתב דהוא רק חומרא בעלמא, אך אין ראי' מוכרחת משם די"ל כיון דהרא"ש עצמו דעתו נוטה שם לברך בורא נפשות על החיטים לכך כתב דאינו רק חומרא בעלמא, וכן מ"ש הרא"ש (שם סי' ט"ז) בהא דברי' שאין בה כזית שכ' דירא שמים יחמיר שלא לאכול פחות מכשיעור היינו ג"כ משום דדעתו נוטה לפסוק כירושלמי דברי' צריך ברכה אחרונה דמגמרא דילן אין הכרח דפליג על ירושלמי בזה יעו"ש. וכן בש"ע (סי' ר"י) שכתב לכך נכון ליזהר כו' היינו משום דדעתו נוטה דבעי כזית דדיעה שניה כתב בשם יש מסתפקים בדבר ע"ש. ולכך נ"ל דודאי בספק דרבנן אין להכניס א"ע לכתחילה בזה וראי' דבכ"מ ספיקא דרבנן דימו הפוסקים לס"ס בדאורייתא וס"ס בדאורייתא מטעם רובא אתינן עלה וברובא קיי"ל היכא דיש לברר בקל דאין סומכים עליו א"כ כ"ש דאין להכניס א"ע לכתחילה לספיקא דרבנן, אבל בדבר שיש בו טורח מותר בספיקא דרבנן אף לכתחילה וראי' מהנך בעיות דפ"ק דפסחים לענין בדיקות חמץ דפסק בש"ע דאזלינן בספיקא לקולא אף שיכול לתקן הספק ע"י בדיקה וה"ט משום דבדיקה הוא דבר שיש בו טורח לא החמירו בו כנלע"ד.