בית יצחק - שערי קבוע וספקות· רבי יצחק אייזיק חבר
שער הספקות · סימן כה
דין ס"ס בדאורייתא וספיקא דרבנן יחד.
כתב הש"ך סי' ט"ז היכא דיש ס"ס בענין שהוא מותר מן התורה אלא שאסור מדרבנן ואיכא ספיקא דרבנן לקולא מותר ג"כ ומקור דין זה נלע"ד שהוא מהא דאיתא פ"ק דפסחים (ד' ט' ע"ב) ובפרק כל היד (ד' ט"ז ע"ב) בחבר שמת והניח מגורה מליאה פירות דמותרים משום דחזקה אין חבר מוציא מתח"י דבר שאינו מתוקן ופריך שם דהא אין ספק מוציא מידי ודאי ומתרץ התם נמי ספק וספק הוא דא"ר אושיעיא מערים אדם על תבואתו ומכניסו במוץ שלו כו' והקשו בתוס' שם דהא מדרבנן עכ"פ אסור לאכול לאדם אפי' לא נקבע עדיין למעשר ותירצו שני תירוצים האחד דבאמת מיירי כאן לבהמה ועוד תירצו דגם לאדם מותר מטעם דיש ג"כ ספק שמא כבר עישר ונמצא דלפי תירוץ שני שכתבו התוס' מבואר דין זה להדיא דהרי גם כאן יש ס"ס בדאורייתא וספיקא דרבנן ביחד אבל לפי תירוץ ראשון שכתבו התוס' משמע דלא מהני וא"כ צ"ע על הש"ך שהחליט זה לדינא דנראה דהתוס' מספקא להו להאי דינא דלפמ"ש התחילה דמיירי בהני דחזו לבהמה משמע דלאדם אסור ואפשר לומר דאף דכל חד באנפי נפשי' שרו ס"ס באיסור תורה וחד ספיקא בדרבנן מ"מ תרי קולא בהדי הדדי לא מקלינן להתיר שניהם יחד וכן מצינו בכמה דוכתא עיין סוף פ"ב דנדה (ד' ס"ט וד' ע') לענין הרחקת חפיפה מטבילה וא"כ צ"ע למה סתמו הפוסקים והחליטו לדינא כאלו הוא מוסכם ועוד נראה דלדינא קיי"ל עיקר כתירץ הראשון שבתוס' דכאן מיירי לבהמה שהרי בתירוץ השני כתבו דהך מתני' דאין חוששין שמא גררה חולדה דמשמע הא חזינן חיישינן מיירי בלא ביטול עדיין דהוי דאורייתא ובאו"ח (סי' תל"ד) סתמו הפוסקים וכתבו סתמא שאם יטלנו עכבר בפניו יצטרך בדיקה משמע דאף בביטלו איירי וא"כ לפי תירוץ זה מוכח הדין להיפוך ולפי מה שראיתי בס' בית אפרים להגאון מוהרא"ז מרגליות בחלק התשובות שעל טריפות הריאה שכתב בשם כת"י הגאון בעל מג"ש (סי' ג') ראיתי שהבין שהטעם הוא דכאן איכא חזקת איסור שהרי הי' כאן ודאי חמץ וכן בהא דחבר שמת כו' שהי' כאן ודאי טבל וספק אם תקנם ולכך אין ספק מוציא מידי ודאי איסור דרבנן דמקרי ספיקא במקום דאתחזק איסורא ואף שבתירץ השני שבתוס' מוכח משם דמהני כאן היינו משום דהוי ספק הרגיל כמ"ש התוס' שם והיינו שהוא עומד לכך להתתקן יעו"ש וא"כ מתורץ שפיר אך מ"מ אין לזה הכרח מדברי הראשונים שמ"ש בשם סמ"ק וסמ"ג בדגים מלוחים שיש ספק אם נמלחו עם טמאים ביחד דמותרים מטעם ס"ס שמא לא נמלחו ביחד ואת"ל שנמלחו שמא לא הי' בהם שומן דאז אינו אסור רק מדרבנן יעו"ש בסמ"ק (סי' ר"ה) שיש עוד סניף להתיר מטעם שיש פוסקים דאפי' אם יש בציר שמנונית הוא ג"כ דרבנן וא"כ לא שייך כאן לומר תרי קולי ביחד דבכה"ג יש כאן לצרף דעת אותם פוסקים ועוד נלע"ד דשם יש עוד מקום להקל דאין לנו להחזיק איסורא ולומר דנמלחו יחד עם הטמאים וכלל גדול בידינו אחזיקו איסורא לא מחזיקינן וראי' לזה מהא דקיי"ל בדין נמצא כף של חלב בכלים של בשר ואין ידוע מה נעשה בהן מותרים מטעם זה וא"כ אין לדין זה הכרח כל כך וצ"ע להקל במקום שאין הפסד.