בית יצחק - שערי קבוע וספקות· רבי יצחק אייזיק חבר
שער הספקות · סימן כד
דין ספק איסור דרבנן בדבר שיש בו חשש איסור בגופו.
כבר כתבנ שהפר"ח השיג על הש"ך במה שכתב בביאור דברי האו"ה והת"ח בדין איסור דרבנן ויש בו חשש איסור בגופו דאין מתירין בו ספק והפר"ח דעתו דדמיא לכל איסור דרבנן שהוא מחמת גזירה ואם הוא ספק אם הוחלפו או לא מתירין אותם וכבר תמה עליו הפרמ"ג מהא דאיתא בסי' קי"ח דספק אם הוחלפה אסורים ועיין תשו' רשב"א (סי' ק"י) שמשיג על הרמב"ם שכתב בדין החמאה של עובדי כוכבי' להתיר אם בישל אותם עד שהלכו צחצוחי חלב שבה וכתב שם וז"ל דכל דבר שאסרוהו מחשש תערובו' שבו ועשו ספיקו כודאי לא יצא מאיסורו עד שנדע בודאי שהלך לו האיסור המתערב ואפי' באיסורים של דבריהם וכ"ש בזה שהחמירו בספיקו יותר מבשאר ספיקות של דבריהם שהולכים בהם להקל שכל שגזרו להרחיק מאיסורי' של עובדי כוכבי' טפי החמירו בהם מאיסורי תורה עכ"ל הרי מבואר שם מדבריו כדברי הש"ך.
אכן גם כלל זה יש לשדות בו נרגא לכאורה דמצינו גם בכה"ג שהקילו בספק במורייס של עובדי כוכבי' שאסרו חכמי' מחשש איסור בגופו שמא עירב בו יין ואפ"ה הקילו בספיקו כמ"ש (סי' קי"ד סעי' יוד) בהג"ה דאם ידוע שעובד כוכבי' אחד בעיר שאינו מערב בו יין אף שדרכם של שאר עובדי כוכבי' לערב בו יין מותר ליקח מכולם כל זמן שאינו ידוע בודאי שאותו שהוא קונה אצלו מערב בו יין דתלינן לקולא שמא לא עירב בו וכן כל כיוצא בזה באיסורי' דרבנן כו' יעו"ש ועט"ז (שם סי' י"ב) שתמה ע"ז דהא משמע שידוע איזו עובדי כוכבי' שאין מערב וא"כ מאי מועיל חזקתו לשאר עובדי כוכבי' שדרכם לערב ואינו דומה לשבויה דשם יש ספק אם היתה במחבואה והוי ס"ס ע"ש מה שתירץ בדוחק ובאמת פשטות דברי הרמ"א מיירי ג"כ שאין ידוע איזהו עובדי כוכבי' שאינו ערב וסתמא כפירושו דמי כיון דנלמד מדין שבויה מסתמא מיירי דומיא דהתם וכן משמע מדברי הש"ך (שם ס"ק י"ח) ובאמת שם אין הס"ס גמורה כיון דרוב עובדי כוכבי' דרכם לערב וכל ספק שהוא נוטה יותר לחומרא לא מקרי ספק כלל כמו שיתבאר בסמוך בס"ד ואפ"ה הקילו כמו שהקילו בשבויה מטעם ס"ס אף דאין זה ס"ס גמורה מ"מ כיון דמוקינן לה אחזקת כשרות או משום דמנוולה נפשה אשבאי כמו כן כאן משום דהוא איסור דרבנן הקילו הרי דמצינו דגם באיסור שיש בו חשש דאורייתא בגופו הקילו רבנן בספק הכל לפי מה שראו חכמים.
ולזאת נלע"ד דאף שנאמר דמחמרינן בזה בספיקות מ"מ היכא שיש ס"ס רק דהס"ס אינה גמורה ובאיסור דאורייתא אינו מועיל כגון ספק אחד בגופו ספק שני בתערובות כגון ספק אם הוחלפה בשל עובדי כוכבי' או לא ואח"כ נתערבה באחרי' אפי' חד בחד יש להתיר כיון דעכ"פ לא חמיר כל כך כודאי איסור תורה ממש דהרי כתב האו"ה הובא בש"ך שם דאם נתערבה אותה גבינה שיש בה ספק אם הוחלפה באחרים מותרת אף דהוא ס"ל באיסור דאורייתא ספק אחד בגופו ספק שני בתערובות לא מהני ומדסתם משמע אפי' נודע הספק קודם שנתערב ג"כ מותר אלא ודאי דלאו דווקא קאמר דשווינהו כאיסור תורה ממש ולכן יש להקל לענ"ד אפי' בחד בחד אף דהפר"ח דעתו דספק איסור שנתערב חד בחד כגופו של איסור מקרי מ"מ כבר כתבנו למעלה שאין זה ברור לכמה פוסקים לכך יש להקל בכה"ג כיון דלכמה פוסקים מותר כאן אפי' בספק אחד לבד ובלא"ה בגבינות של עובדי כוכבי' אפי' אם היינו יודעים בודאי שהועמד בעור קיבת נבלה ג"כ אין זה ברור דמדאוריית' אסור דלכמה פוסקים מעמיד הוא רק דרבנן ואין כאן מקומו.