אור ברסלב
בית יצחק - שערי קבוע וספקות שער הספקות › סימן יג

בית יצחק - שערי קבוע וספקות· רבי יצחק אייזיק חבר

שער הספקות · סימן יג

סימן יב

דין כזית ספק חלב שנתערב בתרי ואח"כ נפל אחר מהם לקדירה.

כתב האגור כזית ספק חלב שנתערב בב' זיתים בשר או שומן ואח"כ נפל כזית אחד מהם לקדירה ואין ששים נגדו הקדירה מותרת מטעם ס"ס ספק שמא לא כזית של ספק איסור נפל לקדירה ואת"ל שהוא אותו הספק שמא שומן הי' והפר"ח תמה ע"ז דמ"ש מאם נתערבה חד ממנה בחד דאסור ולא אמרינן דאין אנו דנין על החתיכה כי אם על התערובות וב' מנ"י תמה ג"כ על הש"ך שהביא דברי האגור לפסק הלכה דאדרבא בלח בלח מין בשאינו מינו חמיר טפי דליכא למימ' מהיתר' קא אכיל כיון שמעור' בו האיסור ונרגש טעמו ואפילו תערובות רוב לא מהני וכן הסכים בפר"ח דאין להקל כלל בתערובות בקדירה אף דאיכא רוב נגדו וכן הסכים בעל בית לחם יהודה בקונטרס הספיקות שלו (אות ט"ז).

והפרמ"ג כתב ליישב דעת הש"ך דלהכי מקלינן בקדירה משום דמיירי במכירין החתיכה ונטלוהו משם רק דאנו דנין הפליטה ולכך על מקלינן בטעמ' לבד ולא הבנתי דבריו דהא קיי"ל טעם כעיקר דאורייתא וא"כ בעת שאוכל התבשיל כאלו אוכל האיסור עצמו דמי ונקרא על שמו וסבור הייתי לתרץ דברי האגור והש"ך לומר כיון דמדינא קיי"ל כל דפריש מרובא פריש רק שאנו אוסרים מטעם גזירה שמא יקח מן הקבוע לכך בטעמא לא שייך לגזור שמא יקח מן הקבוע דהא בקבוע אינם רק חתיכות בעין וזה לא שייך כאן אכן לפמ"ש (בסי' י"א) דבפירש שלא בפנינו בספק שנתערב ברוב שמותר לפ"ד הרשב"א בתה"א דלא שייך לגזור בספק שמא יקח מן הקבוע ע"כ דהאגור מיירי בפירש לפנינו דאל"כ לא הי' צריך לכתוב דינו בנתערב בקדירה ואפילו לא נתערב כלל מותר ואם בפירש לפנינו מיירי דמדינא אסור הדרא קושי' לדוכתיה מה בכך דאין שם אלא טעם לחוד.

ובספר חוות דעת פירש כוונת דבריהם כיון דנפלט רק טעם לבד הוי כנתרסק החתיכה הראוי' להתכבד דבטעם אין ראוי להתכבד וא"כ בלאו הכי מותר דכבר נתבטל ברוב זית שומן רק משום דגוף החתיכה נשארת היא באיסורא ודמיא למ"ש הט"ז (ס"ק ה') דכל שיש חתיכה הראויה להתכבד אז גם החתיכות שאינם ראויות להתכבד מאותו בהמה אסורים לזה הוצרך כאן לומר דגם החתיכה הראוי' להתכבד אין עליו שם איסור דאלו הי' נתערב ברוב שני' מותרת ג"כ מס"ס והנה מלבד שאין זה מבואר כלל בדברי הש"ך והאגור אלא שגם דבריו צ"ע דהא רוב האחרונים השיגו על הט"ז שם שאין לסברתו זאת שום מקום בש"ס ורחוק הוא שהאגור יכוין זה.

אבל הנלע"ד לפרש דבריו בפשיטות דהא באמת דעת ר"ת דספק אחד בגופו ספק שני בתערובות שפיר הוי ס"ס רק שהר"י חולק עליו מטעם דכבר נאסר תחילה והוי כודאי איסור וכיון שכן כל שפירש אחת מהן בפנינו ונפל לקדירה אף שלא סלקוהו משם מותרת משום ס"ס ואף שכבר נאסרה תחילה קודם שנפלה לקדירה ועכשיו היא ג"כ שם וגם נרגש הטעם בתבשיל מ"מ כיון שבאמת יש בו ס"ס אין שייך כאן לומר מאחר שכבר אסרת ספק ראשון אי אתה יכול לצרף אותו לס"ס מאחר שעיקר שמו נקרא על שם התבשיל ונמצא שבו שתי הספיקות מענין אחד.

אך מה שיש לעיין בזה הא מצד מין בשאינו מינו ביבש דלא בטיל מדרבנן אין שייך לאיסור כאן דהא שומן וחלב מין במינו הוי כמבואר בש"ע (סי צ"ח) ואין לומר מטעם חתיכה הראוי' להתכבד כמ"ש הגאון בעת חוות דעת דהא שומן וחלב אין ראוי' להתכבד משום דאין אוכלין אותה כמות שהיא גם מ"ש בפרמ"ג מטעם דבר שבמנין ג"כ אינו מובן דהרי אין דרכו למכר במנין רק במשקל וכדומה ועיין פרמ"ג (מש"ז סי' ק"א אות ט') שכ' בשם כנסה"ג על הא דמבואר שם דשומן הכנתא אין ראוי להתכבד דהכל לפי הזמן והמקום וא"כ אפשר דמיירי כאן במקום שדרכו להתכבד בו או במקום שדרכו להמכר במנין ועדיין צ"ע.

תוכן העניינים

בית יצחק - שערי קבוע וספקות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה