אור ברסלב
בית יצחק - שערי קבוע וספקות שער הספקות › סימן יב

בית יצחק - שערי קבוע וספקות· רבי יצחק אייזיק חבר

שער הספקות · סימן יב

סימן יא

דין שתי חתיכות אחת ספק טריפה ואחת כשירה ונאבדה אחת מהן.

עוד כ' הש"ך (סי' ח' ט') בדין ב' חתיכות אחת ספק טריפה ואחת ודאי כשירה דאסורים שניהם ודמיא להך דשתי ביצים שנזכר למעלה ואפי' אם שוב נאבדה אחת מהן או נפל לים ג"כ החתיכה הנשארת אסורה כיון שאין אתה יכול לומר שמא אין כאן איסור כלל שהרי בודאי הי' כאן ספק איסור ואתה צריך לומר שמא לא זו היא הספק איסור וא"כ אתה מתחיל בשני גופים יעו"ש.

ולכאורה יש לתמוה דהא כבר נתבאר דלדעת הש"ך ספק אחד בגופו ספק שני בתערובות חד בחד יצא מידי איסור תורה וא"כ בדרבנן קיי"ל שאני אומר האיסור נפל דאפי' באיסור ודאי שנתערב ברוב ונפל אחד מהם לים דאף דיותר מסתבר לומר דמה שנפל ופירש מרובא פירש ונפל אעפ"כ תלינן להקל והטעם דהוא איסור דרבנן וא"כ כ"ש בתערובות חד בחד דהוא ספק השקול דתלינן למר דהאיסור נפל אכן נראה דהש"ך לשטתיה אזיל שכתב בהך דינא דנפל לים (ס"ק מ"ח) דמטעם ס"ס אתינן עלה וא"כ כאן דלא מהני ס"ס דאי אפשר לומר דילמא דאיסורא נפל ואת"ל שהנשאר הוא הספק איסור שמא הוא מותר דהוי ס"ס בשני גופים וכבר אסרת הספק ואי אפשר לומר שמא מה שאוכל עתה הוא היתר כיון דלא נשאר אלא חד ואת אמרת שהוא האיסור משא"כ התם דיש לומר שמא מה שאוכל עתה הוי היתר והוי ס"ס מענין אחד.

אמנם לפ"ד התוס' והרשב"א שכתבנו שם דלאו מטעם ס"ס הוא אלא משום דבאיסור דרבנן דאיסורא נפל א"כ ה"ה בנידון זה אך לפמ"ש שם דבעינן שיאכל שתים שתים דאז אמרינן מדחברי' לאו איסורא הוא הוא נמי לאו איסורא הוא א"כ כאן דהוא רק חד בחד אסור אכן לשון הש"ך אינו מדוקדק שכ' כאן לחלק בין הך דינא להא דנפל לים דשם כבר נתבטל מן התורה דהם אמרו והם אמרו כו' והא כאן ג"כ הוא דרבנן כמ"ש אלא עיקר הטעם כיון דבאמת אין זה ס"ס גמורה גם שם כמבואר שם דהא אדרבא יש לומר מרובא פריש או לפי סברת התוס' דמדרבנן הוא תלינן לכן בסברא דאוכל שנים שנים מקלינן א"כ גם כאן דהוא איסור דרבנן וכבר נאסרו שניהם ואין כאן שנים ביחד אסור אך מ"מ צ"ע דאפשר לומר דאין ה"נ דשם כיון דמרובא פריש לכך בעינן שנים שנים משא"כ בנד"ד כיון דהוה ספק השקול אם האיסור נפל או ההיתר כיון שכבר הותר מן התורה אפשר לומר דהוה ספיקא דרבנן ולקולא ודמיא למ"ש (סי' צ"ח סעי' ב') במין במינו ונשפך הרוטב ואינו ידוע אם יש ששים דמותר מטעם ספיקא דרבנן אף דאסור דרבנן הי' תחילה ואח"כ נתחדש עוד ספק כשנתערב בקדיר' וא"כ ה"ה בנד"ד ואפשר לחלק דש"ה כיון דעיקר מה שאנו דנין הוא רק על הקדיר' ויש בו ספק אם הי' בו איסו' כלל דשמא הי' בו ששים מתחילה ולא נאסר מעולם משא"כ כאן שכבר נאסרו שניהם ולא נתחדש עתה בחתיכה הנשארת שום דבר חדש שיותר ע"י ולכן נשארת באיסורה.

אבל אם לא נודע הספק טריפה עד אחר שנפלה חתיכה אחת לים יש לדון בדבר כיון שנתבאר בכמה דוכתא במה שביארנו למעלה שהכל הולך אחר שעת ידיעה א"כ עדיין לא הי' חל שם איסור עליהם מעולם עד עכשיו שנולד הספק ואין כאן אלא חתיכה אחת שיש בה ס"ס ושפיר יש לומר שמא אין כאן איסור כלל ואת"ל שהוא הספק שמא הוא מותר ודמיא למ"ש למעלה (סי' ט') בספק טריפה בתרנגולת שנתערבה חד בחד והטילה ביצה ולא נודע הספק עד אחר שנתערבו והטילה הביצה שצידדנו שם לומר דיש להקל בדבר וצ"ע.

תוכן העניינים

בית יצחק - שערי קבוע וספקות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה