בית יצחק - שערי קבוע וספקות· רבי יצחק אייזיק חבר
שער הספקות · סימן ז
דין ספק בגופו ובתערובות אם צריך לאכול שנים שנים.
הש"ך בקיצור דיני ס"ס (סי' א') כתב דבהפ"מ יש להתיר ספק א' בגופו ספק ב' בתערובות ובתנאי שיאכל שנים שנים ולא יאכלם כאחד וכבר תמה עליו במנחת יעקב וכתב דלא בעינן בכה"ג שיאכלם שנים שנים ובאמת אין ראי' מוכרחת לזה מן הש"ס דהיכי דהוי ס"ס גמור דליבעי שנים שנים והא דבנפל לים בעינן דווקא שנים שנים כבר כתבנו בסימנים הקודמים דשם אינו ס"ס גמור רק דתלינן דאיסורא נפל דע"פ סברא הי' לנו לומר דמרובא פריש ונפל לים אף דהרא"ש כתב דמטעם ס"ס אתינן עלה וכתבנו באריכות בשעה"ק ליישב דבריו דהוי ס"ס כיון שמה שעתה ג"כ יש לומר מרובא פריש מ"מ אינו דומה לשאר ס"ס שהם ספיקות שקולים י"ל דלא בעינן תרתי תרתי, אך לפי פי' השני שכתב רש"י בפ' התערובות גבי הא דקאמר ואבע"א ס"ל כר"א מוכח דס"ל דגם בב' תערובות בעינן תרתי תרתי וכמ"ש למעלה בשעה"ק יעו"ש וא"כ כ"ש בספק א' בגופו ספק ב' בתערובות דחמיר יותר מב' תערובות דלדעת כמה פוסקים אינו מועיל כלל אף בלא נודע ספק הראשון תחילה ועיין בספר בינת אדם שהכריע ג"כ כהש"ך דבעינן תרתי תרתי בכ"מ שא"א לומר שאין כאן איסור כלל, והכריע ג"כ דבב' תערובות בעינן ג"כ שיאכל תרתי תרתי, ועיין בספר בל"י הובא בפרמ"ג שכתב ג"כ בספק אחד בגופו ספק ב' בתערובות דבעינן תרתי תרתי מכ"ש מדין נפל לים דקיל יותר מב' תערובות יעו"ש.
שוב נלע"ד דאין בדבריו הכרח דבב' תערובות לדעת הרמב"ם ה"ט משום דבתערובות הראשון חמיר וחשיב כודאי איסור ואין כאן ס"ס כלל וכמ"ש למעלה, ועוד נראה לחלק בין ב' תערובות לספק אחד בגופו ספק ב' בתערובות ע"פ מ"ש הרב המובהק בעל בינת אדם דבב' תערובות אין כאן ס"ס גמורה דנקרא ס"ס משם אחד דאיך תאמר שמא לא נפל לתערובות הב' האיסור ור"ל וא"כ כולם מותרים, ואם תאמר שנפל לכאן שמא זה שאוכל אינו האיסור וא"כ הכל ספק אחד דמ"ש אם כול' כשירי' או זה שאוכל הוא כשר הכל אחד יעו"ש. רק דחכמים הקילו מטעם דבלא"ה מדאורייתא ברובא בטיל. משא"כ בספק אחד בגופו ספק ב' ע"י תערובות דב' הספיקות משתי שמות גמורים אפשר דקיל יותר וא"כ לפמ"ש למעלה (בשעה"ק) דמסתימת דברי הפוסקים משמע דבשני תערובות לא בעינן שיאכל שנים שנים. א"כ כ"ש בנד"ד. אך כיון שהש"ך החמיר בכה"ג אין לנו להכריע נגדו, אמנם בשעת הדחק היכא דאי אפשר לאכול שנים שנים נראה דיש להקל בזה.