אור ברסלב
בית יצחק - שערי קבוע וספקות שער הספקות › סימן ו

בית יצחק - שערי קבוע וספקות· רבי יצחק אייזיק חבר

שער הספקות · סימן ו

סימן ה

דין ספק אחד בבעיא דלא אפשיטא ונולד מזה ב' ספיקות ביוצא ממנו.

נסתפקתי אם היו כאן ב' ספיקות אחת בבעיא דלא אפשיטא ונודע הספק בתחיל' ואח"כ נולד ספק בבעיא דלא אפשיטא ג"כ ובגוף הדבר הוא ספק אחד וביוצא ממנו ב' ספיקות מה דינו הדמיון בזה במה שמצינו במס' נדרים (דף ע"ב ע"ב) דיש שם פלוגתא אם בעל מיפר לאשתו ע"י שליח ועיין ברא"ש בפסקים בשם הרמב"ן דספיקא הוא אם הלכה כר' יונתן או כר' יאשי' ובשל תורה הלך אחר המחמיר יעו"ש (ובדף נ"ב ע"ב) איתא קונם זיתים וענבים אלו שאיני טועם אסור בהם וביוצא מהם ואיבעיא להו התם אלו דווקא או שאיני טועם דווקא, ועיין בר"ן שם דבאיני טועם הוי בעיא דלא אפשיטא וא"כ אם נדרה אשתו מזיתים וענבים אלו ואמרה שאיני טועם והפר לה בעלה ע"י שליח ונמצא דביוצא מהם יש כאן ס"ס גמור א' בבעיא דלא אפשיטא וספק ב' בפלוגתא דרבוותא אבל בגוף הזיתים וענבים הוא ספק אחד אי מועלת הפרה ע"י שליח או לא ויש לומר דכאן אין מועיל ס"ס כיון דאנו אוסרים גוף התאינים וענבים מספיקא דפלוגתא דאסור מדאורייתא כמ"ש בסימן הקודם א"כ לא שייך להתיר היוצא מהם מטעם ס"ס כיון דהוא יוצא מן האיסור וספק תורה לחומרא כודאי איסור תורה והרי בגוף הזיתים וענבים אתה אומר כאלו ודאי אין מועיל הפרה ע"י שליח והאיך תצרף ביוצא מהם לספק שני.

ולכאורה יש לדמות דבר זה למ"ש הפרמ"ג במחודשים (סימן א') בס"ס הסותר אחר לחבירו דלא הוי ס"ס והביא מדברי התוס' מס' נדה (דף כ"ז ע"ב) ד"ה אומר (ודף כ"ט ע"א) ד"ה תשב בהפילה ואינה יודעת אם ולד הפילה או נפל הפילה תשב לזכר ולנקבה ולנדה אף דבאחד יש ס"ס שמא אינו ולד ושמא זכר והטעם כיון שאם תראה בל"ד ומ"א אנו אומרים להיפוך שמא אינו ולד והוה בל"ד נדה ובמ"א זיבה ותהיה שומרת יום כנגד יום ובמ"ב טהורה ושמא נקבה והם ימי טוהר הרי דספק אחד שמא אינו ולד אינו סותר למה שטהרנו בח' ורק הספק הב' שמא נקבה סותר ואעפ"כ אין מועיל ס"ס לטהר בח' וא"כ ה"ה בנד"ד נמי הכי הוא אף דספק אחד המוסיף ביוצא מהם אינו סותר למה שאסרנו בגוף הזיתים מ"מ הספק הב' שמא מועלת הפרה הוא סותר למה שאסרנו גוף הזיתים ולכך אין להתיר מס"ס (אף דבלא"ה נדרים מקרי דבר שיש לו מתירין ובדבר שיש לו מתירין כתב הרב בהג"ה דאין מתירין ס"ס מ"מ הא כתב דבמקום צורך יש להקל וכמ"ש בשער הקבוע).

אך יש לדחות דש"ה דכוונת התוס' הוא כיון דא"א להתיר בח' ומ"ב ביחד דהא הוי תרתי דסתרי ובממנ"פ נבוא לידי ספק אחד של תורה לכך שוב לא מקילינן באחד מהם ודמיא למ"ש (בסי' קי"א) בחתיכה איסור וב' קדירות של היתר דאסרינן שניהם מטעם מאי חזית כיון דא"א להתיר שניהם משא"כ בנד"ד מה בכך שאתה אוסר גוף הזיתים שאין בהם רק ספק אחד ואוסר היוצא מהם שיש בהם ב' ספיקות אין כאן תרתי דסתרי. גם הפרמ"ג שם דחה וכתב דיש לומר דש"ה דע"כ אתה צריך להתחיל בח' בהך ספק דשמא אין ולד דאל"כ לא הוי מתהפך וא"כ הוי כאלו סותר לגמרי יעו"ש שהניח דבר זה בצריך עיון.

שוב ראיתי שדין זה תלוי בפלוגתא דרבוותא למ"ש הש"ך בדיני ס"ס בשם או"ה בב' תרנגולים א' ספק טריפה ואחת ודאי כשירה, והטילה אחת ביצה ואין ידוע איזו תרנגולת ולא נתערבו התרנגולים דאסורה הביצה דאף שיש בביצה ס"ס ובאים כאחת מ"מ א"א להתיר ולומר שמא התרנגולת כשירה דכבר אסרת התרנגולת מספק תורה וא"כ ה"ה בנד"ד ואדרבא נד"ד חמור יותר דשם בביצה שתי הספיקות באים ביחד משא"כ כאן נולד הספק בנדר קודם שנולד הספק השני אף דשניהם בגופו וכמש"ל (סימן ד').

אמנם הפר"ח השיג שם על הש"ך וס"ל דגם אם נתערבו התרנגולים מ"מ בביצה באים שתי הספיקות ביחד, הרי אף שאנו אוסרי' התרנגולת מ"מ מתירין הביצה דיש בה ס"ס ובתרנגולת אינו כי אם ספק אחד אף דסתרי אהדדי. ויש לומר ג"כ דגם לדעת הש"ך מותר כאן דש"ה דעכ"פ בביצה באים ב' הספיקות ע"י ב' גופים אף שבה עצמה ב' הספיקות בגופו משא"כ בנד"ד דהכל בגופו, ולפנינו יבואר מה שיש לעיין בדברי הפר"ח שם. ואפשר לומר עוד בנד"ד דאינו מועיל כיון דקודם הפרה כבר הוחזק הנדר באיסור ושוב נולד ספק שני אם הותר הנדר או לא אמרינן העמידנו על חזקתן ומספק אי אתה יכול להתירו ודמיא לס"ס דספק שני במקום חזקה ונבאר לפנינו אי"ה אי אמרינן בכה"ג ס"ס לקולא או לא ועדיין צ"ע בכל זה למעשה.

תוכן העניינים

בית יצחק - שערי קבוע וספקות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה