אור ברסלב
בית יצחק - שערי קבוע וספקות שער הספקות › סימן ד

בית יצחק - שערי קבוע וספקות· רבי יצחק אייזיק חבר

שער הספקות · סימן ד

סימן ג

דין ס"ס בגופו והספיקות יכולים להתפרד זה מזה.

אם היו ב' הספיקות בגופו רק שהספיקות יכולים להתפרד זה מזה וספק אחד בא תחילה קודם לחבירו, הדמיון בזה בהך דאיתא פרק קמא דפסחים (דף ט' ע"א) חבר שמת והניח מגורה מליאה פירות דאמרינן דפירותיו מתוקנים וקאמר שם בש"ס משום דחזקה חבר אינו מוציא מתח"י דבר שאינו מתוקן ופריך שם הא אין ספק מוציא מידי ודאי ומשני התם אין ודאי וודאי הוא כו' ואבע"א ספק וספק הוא שמא הכניס פירותיו דרך גגין וחצירות כו'. והנה שם בעת שהכניסם נולד לנו ספק אחד ואח"כ כשמת נולד הספק השני שמא תקנם אח"כ וקודם שתקנם הי' בהם ספק אחד ואעפ"כ מקרי ס"ס ודוחק לומר דמיירי דווקא בלא נודע הספק הראשון עד אחר שנולד ספק שני. ועוד דהא כל שנודע למקצת בני אדם מקרי שפיר ידיעה וא"כ איך אפשר שלא יהא נודע למקצת בני אדם הספק הראשון תיכף שהביאם לביתו קודם שהי' שהות לתקנם.

אכן מדברי הרב בהג"ה שכתב ז"ל אבל אם היו ב' ספיקות אם הי' כאן איסור כלל ונודעו ב' הספיקות ביחד כו' משמע מדבריו דאפילו ב' הספיקות בגופו כל שנודע ספק אחד קודם לחבירו לא מהני בי' ס"ס כלל. ולכאור' משמע כן מלשון הרשב"א שכתב גבי ספק זינתה תחתיו דהטעם משום דא"א לב' הספיקות האלו לבא כי אם ביחד. ואין אתה יכול לומר שכבר אסרת בתחילה יעו"ש משמע הא לאו הכי לא מהני וכן בהג"ה או"ה להדיא דהיכא דנודע ספק אחד בתחילה אינו מועיל אפי' כששני הספיקות בגופו מאחר שתחילה נאסר ספק אחד.

וראיתי בפר"ח (ס"ק מ"ח) שכתב ע"ז וליתא דכל ס"ס בענין אחד ובגוף אחד לעולם באים כאחת ולא שייך למימר בהו דנודע הספק הראשון בתחילה יעו"ש ולא דק דאשכחן ס"ס כה"ג בהך דחבר שמת, ועוד בדוכתי טובא וכמו שיתבאר בסימנים הבאים בס"ד.

אכן ראיתי בביאורי הגר"א מווילנא שהניח דין זה בצ"ע ותמה ע"ז דא"כ למה הרעישו בזה הראשונים בהך דפ"ק דביצה בהא דתני וספיקא אסורה ואם נתערבה באלף כו' וחילקו בין ספק אחד בגופו לספק ב' בתערובות ובין שארי ספיקות הא סתמא דמילתא מיירי התם בנודע הספק תחילה וא"כ אפי' אם ב' הספיקות ג"כ בגופו ג"כ לא מהני יעו"ש וא"כ נראה מדבריו דדעתו נוטה להקל בזה וכ"ש לדעת הרמב"ם דס"ל דספיקא דאורייתא מן התורה לקולא ודאי דלשיטתו אין נ"מ בין נודעו ב' הספיקות או לא דכל שנודע הספק הראשון נעשה רק איסור דרבנן ואם נולד שוב ספק ב' נעשה ספיקא דרבנן ולקולא. ועפר"ח וכרו"פ שהכריעו כשיטת הרמב"ם ואף שאין זה מוכרח וכמ"ש בפתה"ש דדעת רוב הראשונים דלא כוותיה. מ"מ בנד"ד יש להקל ובפרט לפי מה שכתב לקמן דספק אחד בגופו ספק ב' בתערובות אפי' לדעת ר"י מודה הוא דמן התורה הוי ס"ס וקצת יש סמך לזה מהא דכתב הרשב"א בתשובה (סי' ת"א) דס"ס מטעם רובא אף דהרוב אינו בבת אחת דהא הסנהדרין אומרים דעתם זה אחר זה ונודע בין אחד לחבירו, וכיון דעכ"פ יצאנו מידי איסור תורה יש לסמוך על דעת המתירין בהפ"מ כלענ"ד.

תוכן העניינים

בית יצחק - שערי קבוע וספקות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה