אור ברסלב
בית יצחק - שערי קבוע וספקות שער הספקות › סימן ג

בית יצחק - שערי קבוע וספקות· רבי יצחק אייזיק חבר

שער הספקות · סימן ג

סימן ב

דין אם נודע הספק רק שלא ידע שיש איסור בדבר ונודע אחר שנתערב שדבר זה אסור.

יש לחקור אם נודע מן הספק בתחילה רק שלא ידע שדבר זה אסור ואח"כ נתערב ונודע לו אח"כ שהדין הוא שזה אסור כגון שנשבר גפו ולא ידע שיש בו חשש איסור ונתערב באחרים ואח"כ נודע לו האיסור אם מקרי נודעו ב' הספיקות ביחד או לאו דלכאורה יש לומר כיון שנודע החשש קודם שנתערב כבר חל עליו שם איסור ושוב א"א לומר שמא כשר הוא אף דלא ידע שיש בו חשש איסור מה בכך חסרון ידיעה בדין אינו מועיל לנו.

ולכאורה היה נראה לע"ד לדמות דבר זה למ"ש בנדרים (ד' פ"ז ע"ב) יודע אני שיש מפירין אבל איני יודע שזה נדר ר"מ אומר לא יפר וחכמים אומרים יפר ופרש"י והר"ן שם דפלוגתייהו הוא דר"מ ס"ל מקצת ידיעה הוי ככל ידיעה ומקרי יום שמעו ואם לא היפר אז שוב למחר אינו יכול להפר וחכמים ס"ל מקצת ידיעה לא הוי ככל ידיעה וא"כ בנד"ד נמי הכי לפי מאי דקי"ל כרבנן וא"כ מקצת ידיעה לא הוי ככל ידיעה. וא"כ מקרי לא נודע האיסור עד אחר שנתערב דב' הספיקות באים ביחד. ולפי' הר"ן שם בשם יש מפרשים דחכמים דאומרים דיפר היינו ביום שנדרה דווקא דס"ל מקצת ידיעה ככל ידיעה לגבי זה דיוכל להפר א"כ הדין להיפוך דכאן מקרי נודע האיסור קודם.

אכן לפי מאי דמקשה התם בגמרא דר"מ אדר"מ ודר"י אדר"י ומשני התם מענינא דקרא, ופי' הר"ן שם דבס"ד הוי ס"ל דלאו ממשמעותא דקרא פליגי אלא בסברא ולכך מקשה שפיר ומתרץ דהתם מענינא דקרא אבל כאן לא גילה הפסוק כלל ולכן אזלינן בתר סברא וא"כ הדין כמ"ש בנד"ד, אבל לפי הנוסחא השניה שכתב הר"ן שם דגרסינן ג"כ והכא מענינא דקרא ופירש שם דהי' קשה לו לילף מהתם ותירץ דכאן גילה הכתוב להיפוך א"כ משמע דלא פליגי בסברא א"כ בנד"ד אינו תלוי בפוגתא זאת אבל לפי פי' השני של הר"ן שכתב שם דבמתני' ס"ל לר"י דלא אמרינן מקצת ידיעה ככל ידיעה א"כ תירוצו של הש"ס אינו אלא אליבא דר"מ, אבל אליבא דר"י לא קשיא כלל וא"כ ודאי דיש לנו לדמות נד"ד להפרת נדרים. ולענין סומא בגלות, וכ"ש לפי גירסא השניה של הר"ן דלא גרסינן והכא מעניינא דקרא וא"כ ודאי דבמתניתין אזלינן בתר סברא וא"כ לפי פי' הב' ודאי ס"ל דלא אמרינן מקצת ידיעה ככל ידיעה והרא"ש בפירושו שם ג"כ לא גרס והכא מעניינא דקרא וכן נראה עיקר דהרי הש"ס לא הביא שום פסוק לענין הפרת נדרים במאי פליגי.

אך יש להסתפק בפירוש דברי חכמים דאמרי יפר אם כפי' הראשון של הר"ן דמיירי בו ביום וא"כ ס"ל לחכמים דאמרינן מקצת ידיעה ככל ידיעה כמ"ש בשם יש מפרשים שם אבל לפירש הב' של הר"ן ס"ל להיפוך דלא אמרינן מקצת ידיעה ככל ידיעה ובש"ע (יו"ד סי' רל"ד סעיף כ"א) פסק בפירוש בדין זה דיפיר אפילו לאחר כמה ימים א"כ קיי"ל לדינא כפירש השני של הר"ן א"כ קיי"ל מסברא דמקצת ידיעה לא הוי ככל ידיעה א"כ בנד"ד יש להקל אפי' בלא הפ"מ ובלא"ה רוב הפוסקים מסכימים לר"ת להתיר אפי' בנודע ספק ראשון קודם וכמ"ש בסי' הקודם.

תוכן העניינים

בית יצחק - שערי קבוע וספקות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה