בית יצחק - שערי קבוע וספקות· רבי יצחק אייזיק חבר
שער הספקות · סימן ב
דין ספק א' בגופו ספק ב' בתערובות ונודעו ב' הספיקות יחד.
כתב הש"ך, כללי ס"ס סי' א', דספק א' בגופו ספק ב' ע"י תערובות אפילו נודעו ב' הספיקות ביחד ג"כ אסור ובקיצור דיני ס"ס כ' להתיר בהפ"מ אם לא נודע הספק איסור עד אחר שנתערב והפרמ"ג תמה ע"ז מהא דכ' הרב בהג"ה סעי' ח' דספק איסור מותר בב' תערובות ע"ש ולענ"ד אין מזה ראי' דאפשר דמיירי בנולד ספק איסור ונודע קודם שנתערב והנה זה ודאי דלדעת המחבר נראה דס"ל לדעת ר"י לא מהני אפי' נודע הספק אחר התערובות דהוא ס"ל דאין הטעם משום דספק ראשון אסור מן התורה אלא סתם וכ' כיון שספק א' בגופו כו' והיינו שאין מתירין ס"ס כי אם היכא שא"א להם לבוא שניהם ביחד כגון בספק זינתה תחתיו בפ"ק דכתובות.
ומסתימת דברי המחבר משמע דאין לחלק כלל בין נודע או לא אכן בס' בינת אדם (סי' מ"ו) כ' להביא ראי' מדברי הרשב"א בחידושיו שכ' וז"ל וקשה לי היכא דאיכא שוורים הרבה ועאל ארי' בינייהו כו' הא הוי ס"ס ספק שמא זו לא דרס את"ל דרס שמא לא כנגד החלל וצ"ע ואם לא הי' שם אלא בהמה אחת אף כשנתערבה אין כאן ס"ס כו' הרי בפירוש דלכך בתחילה הניח בצ"ע משום שבא שתי הספיקות ביחד אבל אם כבר נאסר בהמה אחת מחמת ספק ושוב נתערבה א"א לומר דיש כאן ס"ס דהאיך תתיר מה שכבר אסרת בתחילה קודם שנתערבה יעו"ש.
אמנם ממקום אחר משמע מדברי הרשב"א דלר"י דס"ל דלא מהני אפי' בלא נודע קודם ג"כ אסור, והוא מ"ש במ"א להקשות על שיטת ר"י מהא דאלמנת עיסה דהוי ס"ס אף דהוי ספק אחד בגופו ספק ב' בתערובות. ולמה לא תירץ דשם איירי שנודע ספק הראשון אחר שנתערב.
עוד משמע כן ממ"ש במס' נזיר גבי האומר לשלוחו צא וקדש לי כו' אסור בכל הנשים שבעולם אף דהוי רק ספק שמא עשה שליחותו כמ"ש בשעה"ק באורך. ואף אם נאמר דכל קבוע כמחצה על מחצה מ"מ כיון שבאו ב' הספיקות ביחד היה לנו להתיר אע"כ דאין חילוק כיון שאין ב' הספיקות מענין אחד אם לא שנדחוק לומר דמ"ש בשל תורה אין חזקה שליח עושה שליחותו הוא רק חומרא בעלמא. אבל קרוב לודאי דעשה שליחותו, ולכן לא נחשב לספק כלל או כמ"ש התוס' דכל הך דינא הוא רק קנסא בעלמא לפי שעשה שלא כהוגן והארכנו בזה בשעה"ק. ומלשון הרשב"א (בתה"א בית ד' שער ב') שכתב וז"ל במה שאמרנו מחמת ספק טריפה ואח"כ נתערבה באחרים האיך נאמר שמא לא זו היא ואת"ל זו היא שמא לא טריפה היתה והלא כבר אסרת משעה שנולד בה ספק טריפות כו' יעו"ש משמע מדבריו דווקא בנודע האיסור תחילה שכבר נאסרה ונדבר מזה עוד במה שיבא בס"ד, וכיון שבלא"ה מן התורה מותר כאן ורוב הפוסקים הסכימו לשיטת ר"ת דספק אחד בגופו ספק שני בתערובות מותר א"כ בכה"ג דלא נודע ספק ראשון בתחילה בודאי יש לסמוך במילתא דרבנן על ר"ת והפוסקים שהסכימו עמו בזה. ועוד יש סניף להתיר לפ"ד הרמב"ם דס"ל ספיקא דאורייתא מן התורה מותר כמ"ש בשעה"ק באריכות.