אור ברסלב
בית יצחק - שערי קבוע וספקות שער הספקות › סימן א

בית יצחק - שערי קבוע וספקות· רבי יצחק אייזיק חבר

שער הספקות · סימן א

פתיחה

דין אם נתערב איסור ודאי חד בחד ואח"כ נתערב באחרים.

כבר ביארנו בסימן הקודם בפתח השער דספק אחד בגופו ספק ב' בתערובות לא הוי ס"ס שכן הכריעו הפוסקים כשיטת ר"י החולק על ר"ת בזה ואכן אם נתערב חד בחד לכאורה יש לומר דמיקרי ס"ס דהא שניהם מענין אחד אבל כבר כתבנו שא"א לומר כן דתערובות חד בחד כגופו של איסור מקרי וספק הראשון אסור מן התורה לכל השיטות בכה"ג וכן כתב הפר"ח באריכות וכל האחרונים אכן ראיתי להרב המובהק בעל פרי תואר העמיק הרחיב בחריפות ובקיאות להוכיח דאפי' לדעת ר"י מותר בכה"ג כיון דספק ראשון אינו בגופו ותחילה השיג שם על הפר"ח שכתב דגם לר"ת אסור בכה"ג מהא דחבילי תילתן דנתערבו באחרים ולא גרס ר"ת ואחרים באחרים דהא יש כאן ס"ס ולמה לא פירש דמיירי דנתערבו ב' חבילות של איסור בב' של היתר ואח"כ נתערבו מהם באחרים דבכה"ג אסור דחד בחד כגופו של איסור מקרי.

ולענ"ד אין מכאן הכרח כ"כ דלשון ואחרים באחרים משמע דעיקר התערובות לא הי' מן האיסור ולא נקרא על שמו רק על שם אחרים של היתר שהם נקראים אחרים והם נתערבו באחרים ובשלמא אם הי' תערובות הראשון ברוב שפיר קאמר ואחרים באחרים דהא מדאורייתא אמרינן מרובא פריש והוי כאלו ידוע שרק היתר נתערב רק דאעפ"כ אסרו חכמים ועשאום כספק ומ"מ נקרא על שם אחרים משא"כ אם הי' התערובות שוה בשוה איסור עם היתר דכגופו של איסור מקרי והוי כאלו ודאי האיסור נתערב ולא שייך לומר ואחרים באחרים עוד הביא ראי' מהא דקאמר בפ"ק דביצה וספיקא אסורה ואם נתערבה באלף כולם אסורות ור"ת ס"ל דאודאה קאי דאל"כ הוי ס"ס ולמה לא פירש דקאמר וספיקא אסורה היינו שנתערב תחילה חד בחד דנקרא ספק ואח"כ נתערב אחד מהם באחרים דאפי' ר"ת מודה דאסור וגם מזה אין הכרח כלל אם נאמר דחד בחד כגופו של איסור הוי ומקרי כודאי איסור ולא שייך לומר וספיקא כו' ובפרט מ"ש דגם לדעת ר"י הדין כן דמותר אם הי' תערובות חד בחד ואח"כ נתערב עוד הוא רחוק מן הדעת לענ"ד דתערובות חד בחד יהי' קיל יותר מספק איסור בגופו דהא לפי מאי דקיי"ל באשם תלוי אינו חייב כ"א בחתיכה אחת מב' חתיכות ובספק איסור בגופו אינו חייב אשם תלוי והא דכ' שם בפר"ת דשאני חתיכה אחת ספק חלב ספק שומן דלא אתיילד ריעותא בחתיכה זאת משא"כ בספק טריפה דאתיילד ריעותא בגוף דנשבר הגף וכדומה גם זה תמוה לענ"ד דהא באשם תלוי בעינן דווקא חתיכה אחת מב' חתיכות או משום דיהי' בו חזקת איסור או איקבע איסורא דילפינן מקרא דכל מצות ה', ועוד דא"כ חלבו של כוי דקאמר שם הש"ס דלמ"ד דבעינן חתיכה א' מב' חתיכות אינו חייב אשם תלוי אף דג"כ אית בו ריעותא דבא מבהמה וחיה רק שיש לנו ספק אם חוששין לזרע האב אבל עכ"פ נשתנה מחלב שאר חיה ודמיא ממש לספק דנשבר הגף דג"כ יש ספק אם ניקבה הריאה או לאו.

ולענ"ד הי' נראה להכריע דודאי לדעת ר"י ספק א' בתערובות חד בחד ואח"כ נתערב ברוב איסור כיון דכבר נאסר מן התורה לדעת הסוברים דספיקא דאורייתא אסור מן התורה ואף דלא שייך לומר דעשאו התורה כודאי כיון דיש בודאי חתיכה אחת כשירה מ"מ כיון שכבר נקרא עליו שם איסור שוב אי אתה יכול להתירו ואפי' לדעת הרמב"ם דספיקא דאורייתא מותר מן התורה מ"מ כאן מודה דהא בחתיכה אחת מב' חתיכות אתחזק איסורא וחייב אשם תלוי וא"כ אסור מדאורייתא ושוב אין מועיל מה שנתערב אח"כ אכן לדעת ר"ת דס"ל ספק א' בגופו ספק שני בתערובות מותר גם כאן מותר דא"א לומר דהוה כודאי איסור ממש כיון דאינו חייב כי אם אשם תלוי וכן הכריע בחכמת אדם בשם הגאון בעל בית מאיר יעו"ש אך מלשון הגמרא פ' התערובות דקאמר גבי רמוני באדן לפי גירסת הרשב"א לשלש ומשלש למ"א כו' דקאמר מ"ש שלשה דאיכא רובא כו' ותירץ מאי שלש תרי והוא כו' משמע דתערובות הראשון צריך שיהי' בו רוב וכן מוכח מדברי הרשב"א בתה"א דגם לדעת ר"ת אסור בכה"ג כמ"ש בזה באורך (שעה"ק סי' ע"ד) יעו"ש ודברי הרשב"א מכריעים ודאי לדינא ומי יקיל ראש נגדו להקל בדבר ולכן נראה דבכה"ג אין להקל אפי' לא נודע עד אחר שנתערב בתערובות הב' כמ"ש שם.

תוכן העניינים

בית יצחק - שערי קבוע וספקות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה