אור ברסלב
בית יצחק - שערי קבוע וספקות שער הספקות › דין ספק מחצה ספק רוב

בית יצחק - שערי קבוע וספקות· רבי יצחק אייזיק חבר

שער הספקות · דין ספק מחצה ספק רוב

נעילת השערים

יש לחקור אם היה כאן ספק מחצה ספק רוב מה דינו, אי הוי כמו ספק השקול או לאו, ומקורא דהאי דינא מהא דאיתא פרק עשרה יוחסין אמר רבא דבר תורה שתוקי כשר מ"ט רוב כשרים אצלה מאי אמרת דילמא אזלה איהי לגבייהו הוי לי' קבוע וכל קבוע כו', והתורה אמרה ממזר ודאי הוא דלא יבוא בקהל הא ממזר ספק יבוא כו' ולכאורה הוא תמוה למה הוצרך לטעם דהוי ספק ממזר כו' הא בלא"ה יש כאן ס"ס ספק אזלי אינהו לגבה וכל דפריש כו', ואת"ל דאזלה איהי לגבייהו שמא הי' כשר, ומצאתי להריטב"א בחידושי מס' קדושין שעמד בזה יעו"ש שנדחק לתרץ זה, ולולי דבריו הקדושים הייתי אומר דל"ק מידי דבאמת הא דאזלינן בכל מידי בתר רובא הוא מגזירת הכתוב אחרי רבים להטות ואין לך בו אלא מה שגילתה תורה בפירוש היינו דוקא בדבר שהוא רוב בוודאי ולא בספק מחצה ספק רוב, וס"ס לא שייך כאן דגרע משם אונס חד הוא דהכל ספק אחד שמא זינתה עם כשר, וגרע יותר מס"ס משם אחד דשם עכ"פ רוב נוטה להיתר בבירור משא"כ כאן דאין רוב בבירור רק ספק רוב ספק מחצה, ועמ"ש באורך בתשו' להגאון אב"ד מסלאנימא.

וראיתי ביד החזקה שנדפס מחדש בכללי רובא וחזקה, שכ' לתרץ דברי המ"מ בה' אישות דברוב פסולים אצלה ג"כ הוה ספק ממזר דכיון דיש כאן חזקת כשרות לאם, ואם נאמר דחזקת האם לא מהני לגבי ולד א"כ יש כאן ספק השקול דאם אזלי אינהו לגבה הוי רוב לאיסור ורובא עדיף מחזקה ואם אזלא איהי לגבייהו א"כ הוי כמחצה על מחצה וא"כ במקום חזקה הוי כודאי היתר דסוקלין ושורפין על החזקות ורוב לא שייך כאן כיון דהוי קבוע ואז אזלינן בתר חזקה, ולענ"ד דבריו צ"ע דנראה דבכה"ג לא מהני חזקה לעשותו כודאי כשר כיון דבאמת הוי רוב לאיסור רק מצד שגילתה התורה דקבוע כמחצה על מחצה דמי וזה לא אמרינן רק דיעשה כספק ולא דבמקום חזקה יועיל מה שעשינו אותה כמחצה לומר דהוי כודאי דקבוע חידוש הוא ואין לך בו אלא חידושו דהוי ספק ולא ודאי ועמ"ש בפנים (שעה"ק סי' ד') במה שנסתפק הפרמ"ג אי אזלינן בקבוע בתר חזקה, והעלתי שם מדברי התוס' פסחים בהא דתשע ציבורים של מצה דמוכח משם דאזלינן בתר חזקה אבל אין זה דומה לענינינו דשם ברוב להיתר אף דגילתה תורה דהוי כמחצה מ"מ יותר ממחצה א"א לומר ואין זה חידוש אם נלך שם בתר חזקה משא"כ בנידון זה דהוי רוב לפסול.

ואדרבא איפכא קשיא לי בהא דקאמר התם ברוב כשרים אצלה אי אזלא איהי לגבייהו הוי לי' קבוע כו' והתורה אמרה לא יבא ממזר ודאי הוא דלא יבא הא ממזר ספק יבא כו' מה הוצרך לזה הא בלא"ה אף אי נאמר דכמחצה ממש הוא חשיב מ"מ הא יש כאן חזקת כשרות דאשה, ולר"י דס"ל דמהני חזקת האם לגבי ולד א"כ כודאי כשר הוא חשוב ולא נקרא ספק כלל ועוד קשה מה דקאמר התם דתרי קראי כתיבי חד למשרי ממזר בשתוקית בקהל ודאי הוא דלא יבא הא בקהל ספק יבא הא כיון דאזלינן בתר חזקה א"כ הולד כשר גמור הוא מתורת ודאי ולא מתורת ספק ועיין בפ"ג דקדושין (דס"ח ע"א) במעשה דינאי המלך אי נימא דבי תרי אמרי אשתבאי כו' ופירש"י שם הא דלא אמרינן אוקי תרי להדי תרי ואוקי איתתא בחזקת כשרות, משום דלא מהני חזקה דאם כיון שהיא לא באתה לב"ד לדון עלי' רק מה שאנו דנין הוא רק על הבת ולה אין חזקה דאנו מסופקים בתחילת לידתה אם היא בכשרות והתו' שם דחו פירושו מהא דקיי"ל פ"ק דכתובות דחזקה דאם מהני לגבי בת יעו"ש, והיה נראה ליישב פרש"י ז"ל דהוא ס"ל דלא אמרינן דחזקה דאם מהני לגבי בת רק היכא דהאם לפנינו ובאנו לדון עליה אם כשירה היא לכהונה אז אמרינן כיון דע"י חזקת כשרותה אנו דנין עליה להכשיר א"כ כבר עשית אותה ודאי כשירה, א"כ בהכרח גם לבתה צריכים אנו לומר דמהני חזקת האם כיון שכבר הכשרת אותה מטעם חזקה משא"כ במעשה דינאי המלך שכבר מתה ואין אנו דנין עליה כלל א"כ בבתה שעליה הספק ודאי דלא שייך לומר חזקה כלל, וזה מדוקדק בלשון רש"י למעיין שם, וא"כ א"ש ג"כ מה שהקשיתי וא"כ גם דין זה דספק מחצה ספק רוב אין זה ברור להיתר וצ"ע למעשה.

תוכן העניינים

בית יצחק - שערי קבוע וספקות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה