אור ברסלב
בית יצחק - דיני ברירה חלק ראשון › סימן ד

בית יצחק - דיני ברירה· רבי יצחק אייזיק חבר

חלק ראשון · סימן ד

סימן ג

דין ספק ספיקא בדאורייתא אם יש בו ברירה

לפי הכלל שביארנו למעלה, דמה דלא אמרינן ברירה בדאורייתא הוא מטעם ספק, יש לחקור אם יש בו ספק ספיקא להיתר, דקיי"ל בכל מקום בס"ס דאפילו באיסור דאורייתא מותר, א"כ בכה"ג אמרינן יש ברירה גם בדאורייתא. ולפי"ז צ"ע בהא דאיתא בפרק חזקת הבתים (דף נ"ז ע"ב), במה דמקשה שם אמתני' מהא דתנן השותפין שנדרו הנאה זה מזה אסורים ליכנס לחצר, קאמר שם רב פפא, אידי ואידי בחצר השותפין, ואיכא דקפדי ואיכא דלא קפדי, גבי ממונא לקולא וגבי איסורא לחומרא. ופירש רשב"ם שם, משום דספיקא דאורייתא לחומרא. ולפי מ"ש קשה, דהא יש כאן ספק ספיקא, ספק שמא מהנך דלא קפדי הוא, ואם תמצי לומר מהנך דקפדי, שמא יש ברירה, וא"כ למה אסורים ליכנס לחצר.

ואין לומר דרב פפא מפרש המשנה, דהוא ס"ל דאין ברירה מתורת ודאי ולא מתורת ספק, ובאמת ס"ל דגם בדרבנן לא אמרינן ברירה, דא"כ בפ' בכל מערבין דדחיק למצוא מאן האי תנא דס"ל דאפילו בדרבנן לא אמרינן ברירה, למה לא קאמר סתם מתני' דהשופין היא. ואין לומר דשאני נדרים דהוי דבר שיש לו מתירין, ובדשיל"מ אפילו ס"ס אסור כדעת כמה פוסקים דס"ל הכי, כמו דאסרינן בספיקא דרבנן, דזה אינו, דהא על כרחך ר"פ לא ס"ל הכי, דבפ"ק דביצה (דף ג' ע"ב) דחיק לתרץ מה שאמרו שם וספיקא אסורה כו', ואם נתערבה כו', דשם תירץ ר"פ גופיה האי תנא דליטרא קציעות הוא כו', ולא רצה לומר דמה שאמרו וספיקא אסורה היינו ספק יום טוב כו' ואם נתערבה כו' משום דהוי דשיל"מ וספיקא אסור ג"כ מהאי טעמא כמו שתירץ רב אשי שם, אלא ע"כ דס"ל דספיקא דרבנן מותר גם בדבר שיש לו מתירין, וכמו כן ס"ל דס"ס מותר בדשיל"מ. ועוד לפמש"כ הגאון בעל שאגת אריה בתשובה שם, דבדין ברירה כיון דהוי ספיקא דדינא אי יש ברירה או לא גם בדשיל"מ מותר, ותירץ שם בזה מה שאמרו שם בביצה פ' משילין בהא דחביות, דמותר משום דבדרבנן יש ברירה, א"כ קשה כאן.

ולכן נלענ"ד, דמש"כ הרשב"ם שם דמטעם ספיקא דאורייתא לחומרא הוא, סירכא דלישנא הוא, ואין זה כשאר ספק דאורייתא בספק במעשה או בספיקא דדינא, דבאמת דעות בני אדם חלוקות זו מזו, שיש כמה אינשי דקפדי וכמה דלא קפדי, ואם נאמר דמותרים ליכנס לחצר מטעם ס"ס, א"כ ע"כ צריך להתיר לכל השותפין בכה"ג, וא"כ יבוא מכשול מזה להתיר ג"כ לאותם שהם מקפידים בודאי, ולכן לא פליג רבנן, וכעין זה כתב הט"ז ביו"ד (סי' י"ד ס"ק ז) לענין אבר היוצא בדין חלבו, דאין להתיר מטעם ספיקא דרבנן יעו"ש, משא"כ לענין ממון דיכול לומר קים לי דלאו גברא דקפיד אנא ולכך אין לו חזקה. ועיין ט"ז יו"ד (סי' צ"ח) בדין שיעור בכחל דמשערינן במאי דנפיק מיניה, שכתב ג"כ כעין סברא שכתבתי.

עוד רציתי לומר דבר חדש, דכיון דיש כמה תשמישין בחצר דודאי קפדי, כמו שאמרו שם בהכניס תרנגולים וכדומה, וא"כ בכה"ג ודאי דצריך לאסור מטעם ספיקא דאורייתא ולומר אין ברירה, א"כ שוב אין להקל גם בדריסת הרגל אף דהוי ס"ס ולומר דמטעם זה יש ברירה, דהוי תרתי דסתרי. אבל מצאתי בשו"ת הגאון מוהרע"א סי' ס"ד, שחקר שם בפרה שילדה בכור, ונמכרה הפרה לנכרי בכסף, ואח"כ עשה בו מום, דלענין גיזה ועבודה הוי ספק דאורייתא, ולענין לשחוט ולאכול הוי ספק דרבנן. והעלה שם, דאע"ג דלענין גיזה ועבודה מחמרינן מספק ואומרים שהוא בכור, אעפ"כ לענין אכילה דרבנן אנו מתירין מספק שמא אינו בכור, והביא ראיה ממש"כ בס' משנה למלך רפ"ט מהל' אישות, באמר לשלוחו צא וקדש לי אשה דמותר בקרובות השניות אף דמחמרינן בקרובות דאורייתא, ע"ש.

ולענ"ד נראה להביא ראיה לזה מברייתא דמביא הש"ס פ"ק דפסחים (דף ט"ז ע"א), ספק משקין ליטמא טמא, לטמא אחרים טהור, ומפרש הש"ס, משום דטומאת משקין עצמם דאורייתא, ולטמא אחרים הוא דרבנן. אך אין משם ראיה כל כך לפי מה שפירש רש"י, דספק משקין כו' היינו שזרק משקין טמאין לבין החביות ספק נגע כו', דשם אי"צ לחקור על המשקין עצמם, ואין כאן תרתי דסתרי. יעו"ש בתשובת הגאון הנ"ל, שהביא ראיה לזה ממ"ש הרמב"ם פי"ד מהל' אבות הטומאה, חביות כו' המשקים טמאים והחביות טהורות.

וראיתי בספר פתח הבית בדיני ברירה ענף ד', שהביא דברי הכסף משנה מה שתירץ דברי הרמב"ם בהא דאחין שחלקו דמחזירין ביובל ולא אמרינן המע"ה, משום דהוי ספק מצוה, וכתב ע"ז להקשות, הא הוי ספק ספיקא, ספק שמא הלכה דיש ברירה, ואפילו אין ברירה אפילו הכי הוי ספק כו', מוכח מדבריו דס"ל דס"ס מהני בזה. אבל אין דבריו ברורים שם, דבאמת למ"ד אין ברירה כלל לאו בגדר ספק הוא אלא מתורת ודאי, ורק דאנן מחלקינן בין דאורייתא לדרבנן ס"ל דהוי ספקא דדינא. וגם בלאו הכי דבריו תמוהים, דהוי ספק ספיקא משם אחד, וגרע משם אונס חד הוא.

תוכן העניינים

בית יצחק - דיני ברירה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה