אור ברסלב
בית יצחק אורח חיים צלעות הבית › סימן ז

בית יצחק אורח חיים· רבי יצחק יהודה שמלקיש

צלעות הבית · סימן ז

סימן ו

מאהבת נפשי לדודי הרב החריף הגביר הישיש הירא וחרד מושלם במעלות ומדות זקן שקנה חכמה מ' שמואל וואהל נ"י מטיסמניץ כעת מקום משכנו בק' יאסי. אעתיק פה מכתבו לשום לו מזכרת בספרי:

א איתא פ"א מס' תענית בשינוי קצת אבל במקום אחר ראיתי נוסח זה. וכבר הי' מסובים בסעודה אצל ר' יעקב אמרו לו אמור לנו דברי תורה אמר להם אין משיחין בסעודה לאחר שאכלו אמר להם יעקב אבינו לא מת. א"ל וכי בחנם חנטו חנטייא וספדן ספדייא א"ל מקרא אני דורש:

מה זרעו בחיים אף הוא בחיים:

ונ"ל ע"פ דאיתא בזהר דף רמ"ה ע"ב ובגין כך נשמתהון דצדיקייא עלאין על כל משיריין דלעילא. ואי תימא אמאי נחתין להאי עלמא ואמאי אסתלקו מני' למלכא דאיתיליד לי' בר שדר לי' לחד כפר ר למרבא לי' ולגדלא לי' עד דיתרבי ויולפין לי' ארחי דהיכלא דמלכא. שמע מלכא דברי' רב וברחימן דברי' שדר מטרוניתא בגיני' ואעיל לי' להיכלא וחדי עמי' כל יומא. כך קב"ה אוליד בר במטרוניתא ומאי הוא נשמתא קדישא שדר לי' להאי עלמא דיתרבי ויולפון לי ארחי דמלכא. כיון דידע מלכא דברי' אתרבי ועידן למייתי להיכלי' ברחימו משדר למטרוניתא בגיני' ואעיל לי' להיכלי' נשמתא לא סלקא עד דאתית מטרוניתא בגינה ואעלתי' בהיכלי' דמלכא ויתיבת תמן לעלמין. ועם כל דא אורחא דעלמא דאינון בני כפר בכאן על פרישו דברי' דמלכא מנייהו. חד פקח אמר להון על מה אתון בכאן וכי לאו ברי' דמלכא הוא ולא אתחזי למידר יתיר בנייכו אלא בהיכלי' דמלכא. כך משה דהוה פקח אמר בנים אתם לד' אלקיכם לא תתגודדו:

להבין וכי דרך מלך לשלוח בנו ל לכפר שיולפון לו ארחוי דמלכא? ל אך ידוע שהרבה מדות טובות צריכים למלך ועל כולם חסד ורחמים וצדקה ויראה ועכות יותר מכולם שבמקום גדולתו תהא ענותנותו. ומדות הללו אין יכולת להרגיל עצמו בבית מלך כי למי יעשה חסד וצדקה? ל ועל מי ירחם? או מדת ענוה הלא מלך גאות לבש? אך בני כפר הדחוקים בפרנסתם ובזיעת אפם יאכלו לחם שם יוכל להרגיל עצמו במדות הללו. שם יראה בשפלותם. שם יוכל לרחם עליהם. ולעשות עמהם חסד וצדקה ולחלק להם כל טוב אשר נשלח לו מבית המלך. ולמי שאינו צריך לזה עכ"פ יודיעם וישמחם במכתבי המלך. וכאשר ידע המלך דברי' אתרבי ולמד כל המדות טובות הללו אעיל להיכלי'. כך נשמת הצדיקים אינם יכולים להשלים עצמם בכל מדות שהתורה דורשת מהם שהוא תרי"ג עיטין כאשר השיב מרע"ה למלאכים בעת קבלת התורה. שדר לה לכפר להאי עלמא. וכיון דידע שהשלימה עצמה בכל המדות ועידן למייתי לה להיכלי' ע"ד ידע בעל התאינה מתי ילקט התאנים. שדר בגינה ועאיל לה להיכלי':

ב ועוד איתא שם דף ר"ח ע"א פתח ואמר מהאוכל יצא מאכל דא צדיק דכתיב צדיק אוכל לשובע נפשו, יצא מאכל דאלמלא ההוא צדיק לא יפוק מזוני לעלמין ולא יכול עלמא לקיימא. ומעז יצא מתוק אלמלא תוקפא דדינא לא יצא דבש מאי דבש תורה שבע"פ דכתיב מתוקים מדבש ונופת צופים ומעז דא תורה שבכתב דכתיב ד' עוז לעמו יתן יצא מתוק דא תורה שבע"פ. והנה בעליית נשמח הצדיק לאביו שבשמים אחר שלמד כל מדות טובות והי' חכם שומע לעצת התורה ומלמדה לאחרים דרך לעשות אגודות אגודות הללו בוכים שחסר מהם האוכל אשר ממנו יצא מאכל כמו מבן המלך בכפר אשר חלק להם והנבונים שבהם בוכים שהלך מהם אשר עוז לו שיצא ממנו מתוק אמר להם משרבע"ה לא תתגודדו ע"ד לא תבכו למת אך בכו בכה להולך מאתכם אבל לא על דבר הסעודה. רק על דבר הנופת צופים כי הבוכים על אודות המאכל הוא בחינת מצרים כמ"ש בזהר דף רמ"ט אבל כבד זה למצרים ומאי טעמא אתכנת אבלותא דא למצרים דהא אבל ישראל מבעיא לי' אלא הכי אמרו כל האי זמנא דהוה יעקב במצרים אתברך ארעא ופסק כפנא בגיני' וע"ד מצראי עבדו אבנותא ואהכני עלייהו. ועפ"ז יש לפרש המאמר אשר התחלנו:

ג וכבר היו מסובים בסעודה אצל ר' יעקב ר"ל שהיו נזינין בזכותו ע"ד כל העולם. נזונין בשביל חנינא בני. אך לא הי' להם הסעודה לעיקר רק בנופת צופים לכן אמרו לו אמור לנו דברי תורה. והוא רצה להודיע להם בקיצור מה שיאמר להם בסוף א"ל אין משיחין בסעודה ר"ל בהסתלקות הצדיק אין להצטער (מלשון מרוב שיחי) על אודות הסעודה. ואח"כ אמר להם יעקב אבינו לא מת ר"ל יעקב איש ת"ם לא נתהפך למ"ת ותמותו ושלימותו במקומו עומדת אצל זרעו ומה זרעו ומה זרעו בחיים אף הוא בחיים ואין להתאבל על אודות הסעודה כמצרים. ובזה יש לפרש "ויתמו ימי בכי אבל משה" כי הלא הניח לנו תורה שבכתב אשר ממנו יצא מתוק ולא חסרנו דבר ומה יתאונן אדם חי גבר על חטאיו אשר בעונותינו הרבים אבדנו את כל בנפילת קרן התורה והושם מתוק למר ממש כמו שעושין לתינוק הנגמל מחלב אמו ובני עלי' המה מועטים המחזיקים בניהם ללמוד תורה שבעל פה כמו ש"ב הרב הגדול הדרת ישראל ותפארת משפחתינו מ' יעקב נפתלי הירץ זצלה"ה אשר במקום גדולתו הי' ענותניתו ואיככה אוכל להתאפק מלאונן על פטירתו. וכל הדברים שלמעלה נוכל לפתור עליו כי מי לא יודע רחמיו וחסדיו וצדקת פזרונו לכל הפושט יד בממונו ובגופו לכתת רגליו להיות גדול המעשה לקבץ מן העיר לעזור לעניי ישראל ונגד מי מלומדי תורה לא הי' עניו ליקרם ולכבדם עם שהי' גדול מהם כי מלתא אלבישיהו יקירא והנה אף שלא הגיע לימי זקנה הי' זקן שקנה חכמה הרבה וכבר נתרבה בכל מדות טובות אשר בתורת ד' חפצו וגדל את כל זרעו ע"פ מדותיו ומה זרעו בחיים אף הוא בחיים ובודאי יאות לכון למבכי להולך מאתנו אבל לי יאות למבכי ולמספד בעת אשר אני רואה שנעימת מכתביו אשר הריץ אלי מדי חדש בחדשו לא יתרבו עוד ומהשם אנכי שואל להאריך ימינו עד ביאת הגואל. להשלים הטוב אשר לא פעלנו ולתקן את אשר נואלנו ויבולע המות לנצח ומחה ד' דמעה מעל כל פנים וירום קרן תורתו ומעז יצא מתוק אכי"ר. שמואל וואהל.

תוכן העניינים

בית יצחק אורח חיים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה