בית יצחק אורח חיים· רבי יצחק יהודה שמלקיש
הגהות ומפתחות · סימן מד
דרוש להכנסה לבר מצוה בסוגי' דמופלא הסמוך לאיש נדה מ"ו ובענין קידושי קטנה כשגדלה אי חלין למפרע ובסוגי' דקטן או"נ אי ב"ד מצוין להפרישו שבת קכ"א ויבמות קי"ד ובדין דם שבשלו במנחות כ"א ובדין דם קרוש לישב קו' הגאון רע"א בתוס' שבועות כ"ג. ובשיעור חיוב לדם אם בכזית או ברביעית ובדין אם בתרומה מב"מ בטל לר"י וישוב קו' ביבמות ס"א וקו' בנדה מ"ז:
(הג"ה נשאלתי מב"א הרב החריף מ' גדלי' נ"י בהא דתנו במשנה דיבמות צ"ט בכהנת שנתערב ולד' בולד שפחתה. דקתני ואין מטמאין למתים ומיירי בקטנים דבסיפא קתני הגדילו התערובת ומוכח מזה דקטן אוכל נבילות ב"ד מצוין להפרישו ואמאי לא פשיט מזה בדף קי"ד. הנה בפשיטות י"ל דמשנה איירי דלא ליטמא להו בידים כדמשני בדף קי"ד לקרא דאמור ואמרת. ואולם י"ל דהתוס' הקשו הא דלא קתני ואין סופגין את הארבעים ותמה מהרש"א דהרי המשנ' מיירי בקטנים. אמנם י"ל דבהא דקתני הגדילו התערובת ישחררו זא"ז משני בגמ' כופין אותן ומשחררין. ולדעתי אין כופין עד שיהי' בן י"ח דחיוב פו"ר הוא מבן י"ח. כדאיתא במשנה דאבות וע' ברטנורא דיליף מדכתיב י"ט אדם. והגם דהב"ש כתב סי' א' משום דחייב ללמוד מקודם וזה ל"ש בחצי עבד דאסור ללמוד ושמא אף במצות דחייב אין ללמדו כדמשמע קצת בכתובות כ"ח מ"מ לטעם הברטנורא ורש"י אין חילוק ולפ"ז מיירי רישא ג"כ בבן י"ג וסיפא מיירי בבן י"ח. ובהכי נלע"ד לישב לשון הגמ' יבמות ק' דמקשה בגמ' ישחררו זא"ז והרי כופין ומשני אימא כופין וכו' הא דלא משני תני כופין נ"ל דבאמת כיון דאין כופין עד בן י"ח מה מקש' בגמ' דילמא פי' הגדילו הוא ן י"ג אך מקשה מדהו"ל למשנ' לאשמועינן דכופין כשהגיע זמן ולזה משני רבא אימא כופין היינו דלשון ישחררו סובל נמי דכופין ונקט סתם משום דמבן י"ג אין כופין ובהכי נ"ל לישב קו' הגאון ר' ישעי' בגיטין מ"ב דמקש' מר' משרשי' ולא מקשה ממתני' להנ"ל נכון דבמשנה י"ל דמיירי בבן י"ג דאין כופין ול"ה מחוסר ג"ש ולכן אוכלין בתרומה ולכן מקשה מר' משרשי' דקתני משחררין משמע דכופין ועכ"פ למ"ש מיושב ק' ב"א הנ"ל והרב' יש לפלפל וע' מ"ש סי' י"ח בסוגיא הנ"ל. וזה דלא כמ"ש בעטרת חכמים חלק אה"ע סי' ל"א דכופין מבן י"ג ויש סברא לומר למאן דס"ל ב"ק י"ב עבדי כמקרקע דמי אפי' במילי דרבנן אין קטן יכול למכור עבדים שירש מאבי' פחות מבן כ' כמו קרקע ולפ"ז אולי אין כופין פחות מבן כ' ומיושב קו' מהרש"א וקו' ב"א הנ"ל בפשיטות דכיון דביבמות מיירי בעבד שירש מאביו אין כופין לשחרר זא"ז פחות מבן כ' דהרי נותן שטר על דמיו והוה כמוכרו לו מיהו להלכה עבדי כמטלטלי במילי דרבנן ויש לעיין בכ"ז וע' גיטין מ' חד"ה וכתיב משמע ג"כ דעבדי כמטלטלי לענין הפעוטות:)