בית יצחק אורח חיים· רבי יצחק יהודה שמלקיש
הגהות ומפתחות · סימן מג
לישב דברי תוס' ב"ב ע"ט שכ' דמשנה לאחר שתשחרר מיירי בח"ש וחב"ח ואמאי הוה דשלב"ל והרי בידו לקדשה עכשיו לחד לישנא בגיטין מ"ג וקידושין מח"ע אי הוה קידושין שאמס"ל וישיב הקו' אתוס' יבמות י' דקידש ולא בעל אסור מדרבנן מה שקשה מסוטה מ"ד ודין אשלד"ע ואם קידושין תופסין היכא דא"ח רק אשם:
(הג"ה בפנים אות ד' כתבתי דהר"מ קאי למשנה ראשונה כמ"ש הלח"מ פי"א מנזקי ממון דהר"מ קאי כמה פעמים למשנה א'. ואמנם לפמ"ש בהפלאה ובטיב גיטין ד' מ"ג דישראל שבא על חצי' שפחה ולדה חצי ישראל וחצי עבד. ובזה אין כופין לשחרר גם למשנה אחרונה דתוס' הקשו ימכור עצמו בעבד עברי ויהי' מותר בשפחה ותי' דמשחרר א"י למכור עצמו משא"כ בזה דחצי ישראל יכול למכור עצמו ואין כופין וכ"כ בט"ג ומיירי הר"מ בכה"ג ודע דמה שתמה בטיב גיטין שם אהא דממעט בא על שפחה חרופה קטנה מקרבן משום דהיא אינה לוקה ואיך משכחת שפחה חרופה קטנה מאורסת לעבד עברי ואיך קיבלה קידושין כיון שאין לה אב. י"ל לשי' רש"י דקידושי קטנה כי גדלה גדלה בהדה ולמפרע הוה קידושין ע' מ"ש סי' מ"ד אות ה"ו א"כ משכחת שנתארסה בקטנותה ונבעלה ואח"כ נתגדלה סד"א דמייתי קרבן כיון דלמפרע הוה ארוסה ודו"ק. ומ"ש בט"ג דמשכחת ש"ח קטנה בישראל שבא על ח"ש דהוה בתה חצי' ישראלית וקיבל אבי' קידושין כ"כ בפמ"ג או"ח פתיחה כוללת ח"ב סוף אות כ"א ובפמ"ג שם נסתפק אח חצי ישראל אם זוקק ליבום ואם בן חצי ישראל פוטר מיבום ולדעתי תלי' במחלוקת אם מקצת בתולה ככל בתולה ובכור אפי' מקצת בכור ובן חצי ישראל פוטר דכתיב אין לו עיין עלי' וזעיר שם בפמ"ג צ"ע מ"ש לענין אי חצי ישראל מיבם דדוחה עשה לל"ת וזה ליתא דצד עבדות משתמש בא"א איסור כרת וע' מנחת חינוך פ' תקצ"ז תקצ"ח נסתפק בכ"ז ולא הביא כל דברי הפמ"ג האלו):