בית יעקב על כתובות· רבי יעקב לורברבוים מליסא
פרק שמיני האשה שנפלו · דף פב.
בתוס' ד"ה פומבדיתא רמאה וא"ת ומה רמאות עשה כו' ועוד דמה תיקון וכו'. ולפעד"נ ליישב דהא קיי"ל כרבנן דמטלטלי לא משתעבדי אם לא כשקדמה וזכתה ונמצא כל זמן שלא זכתה לא שייך הא דר"י דבמטלטלין לא אמרי רבנן כלל לא ימכור והכא משמע דמטלטלין הוי דהא אמר משוך פרה וכו'. וא"כ י"ל דרמאות עשה שאמר לו אנא אפלוג בנכסי ואח"כ הניח לאשה לתפוס דלאחר מיתה ג"כ מהני תפיסה לשיעבוד כמ"ש התוס' בד"ה ובתלושין ע"ש והלוקח רצה לגבות מהם מטעם דנהי דמהני תפיסה לשיעבוד מ"מ הא אפילו כבר נשתעבדו המטלטלין קודם המכירה ומכרן היורש אין האשה יכולה לטרוף מטלטלין המכורין. ולזה אמר ר"י ששיעבוד על היבמה אלים שאפי' מכרן אינו מכור ולזה כיון שכל זמן שלא הגיעו המטלטלין ליד היורש לא נעשו של היורש לגמרי דהא לתפיסת האלמנה מועיל שיחול השיעבוד שלא יחול מכירה כלל ומה מכר ראשון לשני כל זכות שתבוא לידו וכשם שמועיל תפיסה מהיורש כך מועיל תפיסה מהלוקח דכיון שתפסה וחל שיעבוד האלמנה דמי כאילו נפקע למפרע מכירת היורש וזביני' לאו זבינא ולזה א"ל עכשיו שפיר אפליג לך מהשתא קודם שתזכה אשה בהן וממילא לא שייך הא דר"י והוצרך לטעם דהוה דבר שלא בא לעולם דהיבם בעצמו יכול לחזור בו והא דלא אמר ר"י הטעם משום דבר שלא בא לעולם עיין בהר"ן:
בתוס' ד"ה הא דאמר מעכשיו וכו' ואע"ג דרב מספקא ליה כו' אי תנאי הוי או חזרה הוי כו'. וליישב נראה דמבואר בח"מ סי' צ"ד דבקנין סתם הוי מעכשיו דבכדי לא הוי עביד ע"ש. וא"כ החילוק מבואר דשם בגט י"ל דחזרה הוי ודעתו שלא תתקדש ותתגרש עד אחר למ"ד משא"כ בקנין אא"ל דחזרה הוא דא"כ קנין בכדי הוא דהא אחר ל' הדרא סודרא למרי' ולכך אמרינן דודאי נתכוין לתנאה ומיירי רב גבי שדה זו לכשאקחנה קנויה לך שהיה בקנין סודר כנלפע"ד:
בא"ד וי"ל דר"י לטעמי' וכו'. והא דלא אמרינן גופא מהיום ופרי לאחר זמן כמו בב"ב דף קל"ו בקרקע מבואר בתוס' ביבמות דף צ"ג ע"ש:
בגמ' השתא יבם ואח"כ חילק כו'. לכאורה קשה הא יבם ואח"כ חילק דלא עשה כלום הוא מטעמא דר"י כיון דאמרי רבנן לא ליזבן וממילא במטלטלין לפי מאי דקיי"ל כחכמים דמטלטלי לא משתעבדי לכתובה מכירתו מכירה משא"כ חילק ואח"כ יבם דהוא מטעם דשלב"ל אפי' במטלטלין לא עשה כלום וא"כ היה צריך לשני דינין דיבם ואח"כ חילק ודאי דלא אמר רק במקרקע וחילק ואח"כ [יבם] אמר במטלטלי ומאי מקשה: