אור ברסלב
בית יעקב על כתובות פרק שמיני האשה שנפלו › דף עט:

בית יעקב על כתובות· רבי יעקב לורברבוים מליסא

פרק שמיני האשה שנפלו · דף עט:

דף עח.

ברש"י ד"ה תשלומי כפל וכו' דקסבר אין הולדות פרי אלא קרן וילקח בהן קרקע דחיישינן שמא תמות האם וכו'. ולכאורה קשה דא"כ בגוף הבהמה ג"כ תוכל לכוף אותה שתמכור ויקח בהם קרקע וכן בעז לחלבה ובכל מה שתכניס יהיה הדין כך למכור תיכף וליקח בהן קרקע. לכן נראה דדוקא בולד פרה כתב רש"י זה דהרא"ש כתב דאפילו למסקנא כשמתה האם א"י למכור הולד שעומד במקום אמה וס"ל לר' אבא דגם בחיי האם חיישינן למיתת האם ויהיה להולד דין קרן לכך לימכרו אבל בחלב וגיזה שלעולם דין פירות עליהם ודאי דלא חיישינן:

בגמרא כמאן כי האי תנא דתני וכו'. הא דמדמי גלימא לפיר של גפרית נראה כיון דבגלימא ג"כ אינו אוכל פירות שנתהוה ברשותו רק שאוכל מגוף הדבר שהכניסה שמכלה גוף הבגד בלבישה כמו בפיר של גפרית שאוכל ג"כ מגוף הדבר שהכניסה. והנה הר"ן כתב דמכסי' בגלימא אע"ג דמכלה הבגד משום דאין בלוי ניכר כל שעה ושעה ע"ש ולכאורה קשה דא"כ מה מדמה לה לפיר של גפרית הא ס"ל דבגלימא כ"ע מודי כיון שאין בלוי ניכר משא"כ בפיר של גפרית שהחסרון ניכר בכל פעם שנוטל. ויש ליישב דודאי דלמאן דס"ל בפיר של גפרית ע"כ א"א לומר דעיקר הטעם משום שבלוי ניכר דכל פירות כשתלשן בלוין ניכר רק ע"כ דס"ל דאין להבעל לאכול פירות רק פירות שגזען מחליף כמו בשדה תבואה שמוציא פירות בכל שנה ושנה וממילא בגלימא שהפירות שמכסה בו עד שתכלה אין גזען מחליף קרנא הוי ולא מכסי בה ולכך א"ש הא דאמר כי האי תנא דאוכל בפיר של גפרית דמיני' מוכח דאוכל אפי' בדבר שאין גזעו מחליף רק שהיה קשה להר"ן דמ"מ האיך מוכח גלימא מפיר גפרית הא לא דמי גלימא לפיר גפרית דהגפרית של הקרקע לא מקרי רק פירות המחוברין ליסוד הקרקע ויסוד הקרקע הוא הקרקע משא"כ כשמכסה בגלימא מחסר מגוף הגלימא והרי הוא כאוכל מגוף ולזה תירץ כיון דאין בלוי ניכר לא חשיב כאוכל מגוף של נכסי מלוג רק מהפירות וכיון שהפירות שנהנה מכיסוי אין גזעו מחליף דהא הבלאות לא יהיו ראוין לאשה לכסות בהן כשיהיו שלה לאחר מיתה וגירושין ולכך לא מכסי בהו רק למ"ד דפיר של גפרית פירא אף דאין גזעו מחליף במה שאוכל:

בתוס' ד"ה פירא דפירא תימה דגונב בהמת מלוג עצמה כו'. והא דלא מקשי בפשיטות כיון דגוף הולד של בעל מה"ת יהי' הכפל של האשה הא לא גנב אצלה כלל דז"א דחכז"ל לא תקנו הפירות רק לאכול האשה ג"כ מהן בריוח ביתה אבל כל זמן שאינו אוכל הן של האשה רק שהבעל אוכל פירות וזה נקרא פירי פירות. וי"ל קושית התוס' די"ל דודאי היכא שהולד להבעל גם הכפל להבעל רק דמיירי באופן שהולד של האשה וכגון שסילק עצמו מפירות לחוד דאוכל פרי פירות דאז גוף הולד של האשה רק ולד של הבעל משום פרי דפרי וע"ז אמר דמ"מ הכפל של האשה דפירי דפרי דאתי מעלמא לא תיקנו רבנן משא"כ בכפל של גניבת בהמת מלוג שהכפל הוא פירא דגופא דאתי מעלמא של הבעל דפירא דפירא דאתי מעלמא גרע מפיר' דאתי מעלמא (אך מהפוסקים משמע דאפי' בלא סילק עצמו מהפירות כפל מהולד של האשה) ומעיקר' דמקשה דלא כחנניה ולא כרבנן משום דלא ידע לחלק בין אתי מעלמא או לא הי' קשה לו בשלמא אי כל ולדות דאשה משום חשש מיתה מש"ה גם כפל של אשה אלא אם נאמר דולד דולד דבעל קשה א"כ גם הכפל דבעל דמ"ש ומזה מקשה דע"כ לא כחנני' ולא כרבנן:

תוכן העניינים

בית יעקב על כתובות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה