אור ברסלב
בית יעקב על כתובות פרק שביעי המדיר › דף עה:

בית יעקב על כתובות· רבי יעקב לורברבוים מליסא

פרק שביעי המדיר · דף עה:

דף עה.

בתוס' ד"ה אבל במומין שגלוי דמאי שייך לחלק בין מומין שבגלוי למומין שבסתר לרב הואיל והתנה. ולפעד"נ בפשיטות דהנה בגיטין דף י"ז איתא דאם התנה ע"מ שתעלה לרקיע התנאי בטל והמעשה קיים משום דא"א לקיים התנאי ובודאי לא התנה בדוקא רק כמפליג בדברים א"כ ה"נ כיון דאמרינן במומין שבגלוי ודאי ראה ונפייס ואפ"ה התנה ודמי לתנאי שאי אפשר לקיים דחשיב כמפליג בדברים והתנאי בטל והמעשה קיים:

במשנה ואם יש מרחץ באותו העיר אף מומין שבסתר א"י לטעון מפני שהוא בודקה בקרובותיו. ואף שבש"ס אמר לקמן חזקה א"א מפייס במומין צ"ל תירוץ המהרי"ט דבשעת קידושין לא שייך לומר חזקה א"א מפייס במומין ובדיקת מרחץ כשעת קידושין. ולפעד"נ דבמרחץ כיון דרבים יודעים אמרינן דודאי נתוודע ועדיף מחזקה דא"א שותה והוי כמו מומין שבגלוי דאנן סהדי דנפייס:

שם בודקה בקרובותיו. עפ"י שתמה דלעיל ד' נ"ג הוא פלוגתא דמשנה ראשונה ומשנה אחרונה בזה אי בדיקת חוץ שמיה בדיקה אי לא ולמה לא מפליג בין יש מרחץ דהא הכא כ"ע מודים במרחץ. ולפעד"נ דלא קשה דהא אפי' בארוסה נבדקת ג"כ אינה רשאי לאכול בתרומה ואף דודאי ראה ונפייס. ועכצ"ל דל"פ רבנן כיון דרוב ארוסות אינן נבדקות ל"פ רבנן כמ"ש התוספות בקידושין דף מ"ה בד"ה ונמצאת זרה ע"ש וא"כ ה"ה במקום שיש מרחץ כיון דרוב ליכא מרחץ גזרו רבנן. ולפ"ז א"ש אף דמשנה ראשונה סברי התם דאפי' במקום שאין שם מרחץ מותרת לאכול בתרומה בהגיע הזמן ולא נישאו משום דבדיקת קרובים שמה בדיקה והכא אמרינן דבמקום שאין מרחץ יכול לטעון טענת מומין משום דהתם גבי תרומה לא גזרו רבנן משום דכולם בודקים כשהגיע זמן ולא שכיח שיארע אחר שנישאו שהקידושין יהיו בטילין מחמת מומין וכיון דלא שכיח שיארע מחמת מום ביטול הקידושין אחר שהגיע זמן לנשואין לא גזרו רבנן אבל היכא דנמצאו המומין אמרינן אפשר דלא בדקה אא"כ במקום שיש מרחץ:

בגמרא לא תימא ר"י לא אזיל בתר חזקה דגופא וכו'. עיין מהרש"א שהקשה דתיקשי לחכמים דהוא ר"ג דס"ל דחזקת הגוף אלים אפילו מחזקת ממון וגבי בהרת מטמאין ור"י דלא אלים ליה חזקת הגוף כל כך וגבי בהרת מטהר ע"ש. ולפעד"נ לתרץ בפשיטות דמבואר הוא דבאיסורין כל שיש ריעותא אפילו יש חזקת הגוף אסור מספיקא כגון בספק טריפה כשיש ריעותא מחיים כגון במים במוח וספק אם המוח מקיפו אף דאין מחזיקין מאיסור לאיסור מ"מ חשיב ריעותא לאורועי חזקת הגוף וטריפה ולכך מטמאין החכמים בנגע בנזקק לטומאה אף דאין מחזיקין מטומאה לטומאה מ"מ דמי לטריפה שנולד ריעותא מחיים שאסור מספק ור' יהושע שמטהר הטעם הוא דדריש לטהרו או לטמאו שפתח הכתוב בטהרה תחילה שכל ס' נגע טהור וחכמים לא דרשי קרא זה וממילא הספק אסור כשאר ספק איסור כשנולד ריעותא מחיים וה"נ הכא כשנולד בשעה שנזקק לטומאה ומ"מ לומד שפיר מרבי יהושע דאזיל בתר חזקה דגופא דאי לא אזיל היה מטמא אף דאית ליה קרא לטהרו מ"מ לא היה דורש הקרא על היכא דנזקק לטומאה רק על היכא דלא נזקק לטומאה דכיון דלא ס"ל חזקה דגופא חשוב נזקק לטומאה בחזקת איסור גמור רק היכא דאיכא חזקה דגופה לא חשיב חזקת טומאה כנזקק לטומאה רק כריעותא דעלמא ובודאי לא היו דורשין מקרא זה דלטהרו רק היכא שלא נזקק לטומאה דבשאר איסורין בס' איסור אסור אפילו במקום חזקת היתר כגון בספק נפל איסור להיתר או ספק נגע איסור בהיתר רק נגד חזקה דגופא כגון בטריפה בעינן ריעותא מחיים דאז נחשב כספק איסור וממילא מוכח דר' יהושע אזיל בתר חזקה דגופא ולומד שפיר מקרא דלטהרו גם בנזקק לטומאה:

בתוס' ד"ה אבל היכא דחזקת פנויה לא חשיבא כלל כנגד חזקת הגוף וכו'. ולכאורה תמוה דמ"ש חזקת פנויה מחזקת טומאה וכן הקשה המהרי"ט בחי' לכתובות. ונלפע"ד דכיון דקיי"ל דכל ספיקות מדאורייתא כשיש ריעותא לפנינו אפי' היה לו חזקת היתר אסור מדאורייתא כמ"ש הר"ן בפ"ק דקידושין גבי נתן הוא ואמרה היא ע"ש וכיון דרחמנא מרע לחזקה לא חשיבא חזקה לידון בתרתי לריעותא דדוקא בחזקת טומאה שאם לא הי' לה חזקת מקוה המנגדת כגון שלא נמדד המקוה שטבל בו הטמא מעולם היה הטמא טמא ודאי דחזקת טומאה חזקה גמורה היא לאיסור וכדתנן במקואות ספק טבל ס' לא טבל ס' היה בו מ' סאה ס' לא הי' בו מ"ס טמא ע"ש ובודאי שטורפין עלי' תרומה וקדשים רק מחמת שנמדד המקוה ויש חזקת מקוה המנגד לחזקת טומאה וחזקת הגוף דמקוה אלים מחזקת טומאה דחזקת טומאה הוא רק סברא דדינא משא"כ לומר דנשתנה הגוף מכמות שהיה כמו במקוה שנחסר חשיב חזקת הגוף וכ"כ המהרי"ט בחי' לכתובות ועיקר הילפותא דחזקה בחולין ד' י"א מבהרת דלא חיישינן שנחסר הנגע חזקת הגוף הוא (ובזה ישבתי מה שתמהו המפרשים בהא דאמרו ביבמות פ' האשה שהלכה דרובא עדיף מחזקה ע"ש דהא בממון לא אזלינן בתר רוב ובתר חזקה אזלינן כגון בחזקת הגוף דהכא ודמשארסתני נאנסתי. ולפי הנ"ל מיושב דדוקא ביבמות דליכא רק חזקת יבום והוא רק חזקה דדינא ובזה רובא עדיף אבל בחזקת הגוף לומר שהגוף נשתנה מכמות שהיה אלים טובא ועדיף מרובא) ומ"מ אף דחזקת הגוף אלים מחזקת טומאה מ"מ בהצטרף עוד ריעותא לחזקת טומאה מבטלת לחזקת הגוף משא"כ הכא בחזקת פנוי' דאף אם לא היה חזקה המנגדה כגון במומין הראוין להוולד עמה דלית חזקת הגוף מ"מ כיון שראינו נתינת קידושין ודאי דחשיב כשאר ס' קידושין כגון ס' קרוב לו או לה וספיקא דאורייתא הוא ומדאורייתא אסורה ואירעה חזקת פנויה ולכך לא חשיבא כלל נגד חזקת הגוף:

תוכן העניינים

בית יעקב על כתובות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה