בית יעקב על כתובות· רבי יעקב לורברבוים מליסא
פרק שביעי המדיר · דף עד:
בתוס' ד"ה משום שם רע דאי עשה תנאי מ"ש דמ"ד דלא חייש לקלקולא כו'. הריטב"א הוכיח זה מר"מ דחייש לקלקולא מהא דאמר שאין צריך חקירת חכם יחזור הא איכא קלקולא ומה"ט לא רצה להוכיח מזה דהמ"ל דהתנאי היה אם יש לך הנדר עדיין ה"ז גט ובא"ל אינו גט כגון שידע שנדרה ולא ידע אם התירה או שראה אותה נזהרת ולא ידע אם מחמת הנדר או לא ובכה"ג בהיתר חכם איכא קלקולא שעוקר הנדר מעיקרא והרי לא הי' נדר בשעת גט משא"כ בהפרת הבעל שהרי היה לה נדר בשעת גט כיון שלא הפר לה בשעת הגט ולכך הוכיחו ממאן דלא חייש לקלקולא בהיתר חכם:
בא"ד דע"כ הכא בעינן תנאי מדמשני התם וכו'. לכאורה מהוכחה דלעיל מוכח דלא חשוב גילוי דעת כתנאי דאי חשיב כתנאי א"כ מ"ט דמאן דלא חייש לקלקולא ואפשר דהוי מצי למימר דפליגי בזה אי חשוב גילוי דעת כתנאי. אבל מהא דמקשה התם מאיילונית ומשני הא מני ר"מ היא וכו' קשה ממ"נ אי חשוב גילוי דעת כתנאי קשה מאיילונית הא לא בעינן כפול ואי ס"ל דלא חשוב גילוי דעת מ"ט דמוציא משום שם רע א"ו דאפי' בליכא תנאי לא יחזיר מטעם שכתבו לעיל: