בית יעקב על כתובות· רבי יעקב לורברבוים מליסא
פרק ראשון בתולה נשאת · דף יא:
בגמרא דר"מ מדמי לה לבוגרת. לכאורה קשה דר"מ ס"ל כתובה דאורייתא בדף מ' וא"כ קשה מה דמיון הוא זה הא בבוגרת כתובתה מאתים דאורייתא דלא ממעט בוגרת רק במקום דכתיב נערה אבל במקום דלא בעינן רק בתולה בוגרת בכלל בתולה והתוס' כתבו לקמן בדף ל"ו דמ"ע לית לה קנס אלמא דמבתולה ממעטינן ג"כ מ"ע כמ"ש התוס' ביבמות דף ס' בד"ה אילו לרבות דמבתולה ממעט מ"ע משא"כ בוגרת לא נתמעטה מבתולה תדע דהא בכהן גדול צריך מיעוט אחר למעט בוגרת ולא נתמעט מבתולה וא"כ האיך מדמה ר"מ מ"ע לבוגרת כיון דרחמנא חילק בהדיא ולא מצינן תקנתא דרבנן בכתובה רק במנה אליבא דר"מ ומהיכן יהי' במ"ע מאתים לא מדאורייתא ולא מדרבנן ועכצ"ל כיון דקנס וכתובה תרווייהו מוהר בתולים הן ורחמנא אקשינהו לכך כמו שפטור מקנס בבוגרת כמו כן פטור מכתובה דאורייתא וע"כ הא דבוגרת כתובתה מאתים הוא ג"כ מדרבנן וכיון דמצינו בבוגרת תקנ"ח במאתים שסתמא אמרו בתולה כתובתה מאתים אפי' בוגרת ושפיר מדמה מ"ע לבוגרת. ולפ"ז י"ל קושית התוספות בדף י' בד"ה אמר ר"נ שהקשו אר"נ א"ש חכמים תיקנו לבתולה מאתים איך כותבין בכתובה דחזי ליכי מדאורייתא ולפי' הנ"ל לק"מ כיון דהתוס' בדף ט' בשם ר"ח כתבו דהאומר פ"פ מיירי בבוגרת ומ"ע ובאילו שפיר קאמר ר"נ תיקנו חכמים דלכ"ע מדרבנן הן ואף דאנן כותבין גם בבוגרת דחזי ליכי מדאורייתא י"ל דלא מפליגינן בין כתובה לכתובה כיון דרוב כתובות בתולות מדאורייתא:
בתוס' ד"ה הדר בי' רבא אבל מהאי לא בעי למימר דהדר בי' רבא וכו'. וכבר תמהו בזה כל המפרשים איך אפשר לומר דנמצאת בעולה יש לה מנה ובמ"ע לא כלום. ולפעד"נ בכוונתם דהנה לכאורה קשה על הא דאמר הדר ביה רבא דלמא לעולם לא הדר בי' רבא וס"ל דמ"ע לית לה כלל בלא הכיר בה והכא מיירי במש"ר גמור כגון שהביא עדים והוזמו דמחויב לקיימה ומה שמברר שאין לה דם נמצא שהיא מ"ע ובודאי בנמצאה מ"ע דמ"מ נוהג בה פרשת מוציא ש"ר למ"ד דיש קנס למ"ע כמבואר במ"ל פי"א מה' אישות בד"ה זאת תורת העולה ע"ש וחייב לקיימה וכשמקיים אותה ודאי יש לה כתובה מנה עכ"פ ואפילו במש"ר דלא שייך שלא תהא קלה בעיניו להוציאה יש לה כתובה לר"י בר"י לקמן בדף ל"ט דמחייב באונס ואפי' לרבנן דפטרי באונס היינו דוקא שם ומשום דמוציא כסף קנסה בכתובה כמ"ש התוס' שם ומשום דתרווייהו מוהר בתולים הן משא"כ המאה סלע שנותן המש"ר לאו מוהר בתולים הוא ובודאי יש לה כתובה אמנם בדברי רבא אא"ל כן מדאמר רבא זינתה מעיקרא ולא כלום ע"כ מיירי ברוצה לגרשה דברוצה לקיימה בודאי יש לה מנה כמבואר באה"ע סי' ס"ח וע"ז קאמר דנמצאת מ"ע יש לה מנה ומשמע בכה"ג דבבעולה ברוצה לגרשה ולא כלום במ"ע יש לה מנה דהיינו בנתרצה האשה שיגרש אותה דמותר לגרשה מ"מ יש לה כתובה מנה הרי מוכח דס"ל לרבא דאף ברוצה לגרשה יש לה כתובה מנה ומוכח דהדר ביה רבא ולזה מקשה התוס' דאימר הדר ביה רבא מהא וס"ל דמ"ע לית לה כלל ומוקי הברייתא באמת כמש"ל ולזה תי' דמקח טעות לגמרי משמע ומשמע דצריכה קידושין אחרים כמ"ש הב"ש סימן וממילא אף במ"ע אין בו דין מוציא ש"ר כיון דמקח טעות הוא ואינה אשתו מכבר ודאי דאין מחויב לקדשה מחדש ולקיימה ומדאמר יש לה כתובה מנה ע"כ דס"ל דלאו מקח טעות הוא והדר בי' מהאי: