אור ברסלב
בית יעקב על כתובות פרק ראשון בתולה נשאת › דף ד.

בית יעקב על כתובות· רבי יעקב לורברבוים מליסא

פרק ראשון בתולה נשאת · דף ד.

דף ג:

בתוס' ד"ה בועל בעילת מצוה ודייק לה מדקתני כל וכו'. ועיין מהרש"א שפי' דדייק לה מהא דקתני כל אותן הימים דמשמע אפילו בעילת מצוה אסור ע"ש. ולכאורה הוא תמוה דהא כתבו התוס' בסמוך וז"ל אבל מהוא ישן בין אנשים דייק שפיר דהוי משום אבילות דאי משום נידות כיון דבעל אשתו ישנה כדאמר רב יוסף וכו' ונ"ל להתוס' זה הא אפי' בלא ר"י דהא אפי' אי בבעל אסור להתייחד מ"מ מוכח שפיר כיון דמכל אותן הימים מוכח דאפילו בעילת מצוה אסור ובבעילת מצוה ליכא דם נידות. וכן הקשה בספר הפלאה. אבל באמת ל"ק כלל דהתוס' מקודם רוצים להוכיח דבועל בעילת מצוה היינו. קודם קבורה דמדחה אפילו אנינות שהיא דאורייתא דא"ל דהבועל ב"מ הוא דוקא לאחר קבורה וקודם קבורה איסור דאנינות חמור בזה מוכיח התוס' מהא דקתני כל אותן הימים דמשמע תיכף אחר קבורה אסור וע"כ הא דקתני בועל בעילת מצוה קודם קבורה דאנינות קילא. ולפ"ז א"ש דהתוס' לא מצי להוכיח דהוא ישן בין האנשים משום אבילות דאי משום נידות מה"ת ליתסר בעילה מצוה דהיה אפשר לומר דבועל בעילת מצוה היינו באמת קודם קבורה דחז"ל התירו הביאה אפילו באנינות מחמת שהתירו הנשואין התירו הביאה קודם קבורה ממילא אסור ביחוד משום דם בתולים:

תוס' ד"ה אבל איפכא תימה וכו'. בספר הפלאה הקשה דהוי להו להקשות אהא דאפילו ב"מ אסור אחר קבורה כדקתני וכל אותן הימים ושם במ"ק ע"ב אפי' בעילה מותר דהא הטעם הוא משום פו"ר. ותי' דס"ל דשם ג"כ דוקא קודם קבורה מותר ע"ש. ודבריו תמוהים דהא כאן אפילו קודם קבורה לא התירו רק בפת אפויה ולפענד"נ דודאי א"א כלל דמשום פו"ר מותר מי שאין לו בנים דא"כ כל אחד שאין לו בנים יהיה מותר בתשמיש תוך שבעה. אלא ודאי דרק נשואין התירו למי שאין לו בנים דמ"מ שייך משום פו"ר שיהיה לו אשה מוכנת לפו"ר אחר אבילות רק קושית התוספות הוא דכאן אפי' נשואין לא התירו באבילות דשאר קרובים מדאמר אבל איפכא לא משמע דלאו ביאה לחוד אסור רק דאפי' נשואין אסור וכלל כלל לא. ולזה לא הי' יכול להקשות מרישא דבעינן פת אפויה ומשום הפסד סעודה דברישא י"ל דאצטריך סברא דהפסד סעודה להתיר לו הביאה ולדחות שבעה ימי אבילות עד אחר שבעת ימי המשתה דאפילו נאמר במי שאין לו בנים דמותר לישא בימי אבלו מ"מ ודאי דנוהג ימי אבילות קודם כיון סחל עליו אבילות קודם דדוקא כשחל ימי המשתה קודם דוחה האבילות כמ"ש בד"ה ופורש וכ"כ הרי"ף והרא"ש דבמקום דליכא פסידא נוהג אבילות קודם:

בא"ד ומיהו לבעול אסור עד לאחר ל' וכו'. אבל בהא דהוא ישן בין הנשים ודאי דמותר אחר י"ד כיון דכבר בעל הוי כאשתו ישינה עמו דמותר בתשמיש תוך ל' וכ"ה בס' הפלאה וזה פשוט. ועמ"ש ליישב קושית התוס' בד"ה בועל ב"מ וז"ל דלא הו' מצי לאתויי סייעתא לר"י מהא דלא התירו ביאת מצוה אחר קבורה משום די"ל דהביאה ראשונה שאסורה מגזירת שלשים אסור אף ברגל כל שהוא אסור משום גזירת שלשים לא דחינן במועד ע"ש. ליתא דדוקא אבילות שבעה חמורה מאנינות מידי דהוי אנעילת סנדל כמ"ש התוספות שם אבל ביאה שאינה אסורה רק משום אבילות שלשים ודאי דקיל מאנינות וכיון דאפילו באנינות מותר מכ"ש משום אבילות דמותר:

תוכן העניינים

בית יעקב על כתובות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה