אור ברסלב
בית יעקב על כתובות פרק אחד עשר אלמנה ניזונת › דף צט:

בית יעקב על כתובות· רבי יעקב לורברבוים מליסא

פרק אחד עשר אלמנה ניזונת · דף צט:

דף צט.

בתוס' ד"ה א"ל אע"ג דטעה ובתוס' ד"ה ה"ג והא מר הוא דאמר כו' ונראה דהא דאמר דטעה השליח כוונתו בהשאלה דהנה לעיל פשוט בזבין לי ליתכא וזבין ליה כורא דמוסיף ע"ד הוי וליתכא מיהא קני ויותר מהליתכא ודאי לא קנה וע"ז בעי באם לא הזכיר לו שום מדת קרקע רק שאמר לו מכור באלף זהובים קרקע ומכר קרקע השוה אלף וק' בסך אלף ולכאורה חשיב כמכר קרקע יותר ממה שציוה לו דבסך אלף זהו' א"צ למכור קרקע כ"כ וע"ז בעי דהתוס' לקמן דף ק' ד"ה רבא אמר כתבו דהא דמצי אמר לתקוני שדרתיך ולא לעוותי הוא רק לענין שצריך להחזיר האונאה אבל מ"מ המקח קיים ולפ"ז בעי אי צריך להחזיר לו האונאה בקרקע דוקא דדמי לזבין ליתכא וזבין כורא כמש"ל דלא קנה יותר מליתכא וא"כ ה"נ צריך להחזיר לו האונאה בקרקע או דילמא דא"צ להחזיר רק מעות והמקח קיים דבשלמא בזבין ליתכא פי' שלא ימכור יותר מלתך ועבר על כל דבריו אבל הכא שאמר לו מכור באלף זוז ואין אונא' לקרקע לא חשיב שינוי בשליחות כיון שיכול לומר בהכי אמדתי קרקע זו רק משום שיכול לומר לתקוני שדרתיך ולא הוי שינוי בשליחות רק טעות בדמים שהוטל במקח והמקח של הלוקח קיים רק שהשליח חייב לתקן המעוות בדמים כמבואר בח"מ סי' קפ"ג ובמכר לשנים האיבעיא הוא ביתר שאת כשאמר לו מכור לי קרקע באלף ומאה אמות קרקע שוה אלף זוז ומכר לא' ק' אמות בתת"ק ולב' עוד עשרה במאה ובזה האיבעיא ביתר שאת אי כלה השליחות כשמכר ק' אמות הראשונים והמקח של הלוקח הב' בטל או דלמא המקח של הלוקח הב' קיים כיון דאין אונאה לקרקעות ולא נחשב שינוי בשליחות כלל שיכול לומר בהכי אמדתי קרקע זו ואמר לו ר"נ דטעה שליח לא קאמינא וצריך להחזיר האונאה בקרקע ומקשה לו שפיר והא מר הוא דאמר אין אונאה לקרקעות ולא הוי מצי להקשות ממתני' דאין אונאה לקרקעות דאמרינן דמתניתין הוא דאין להם דיני אונאה מגזירת הכתוב כלל ופרט וא"כ גבי שליח מ"מ מכירה בטעות הוא ולזה מקשה לו מדר"נ דאמר שם בב"מ גבי מצרן דאמרי נהרדעי דמצי אמר לתקוני שדרתיך ואמר ר"נ שם דאין אונאה לקרקעות ע"ש ושם א"א לומר דאין אונאה לקרקעות היינו דאין לו דין אונאה דנגד הטעם דאמרי נהרדעי לתקוני כו' לא שייך הא דאין אונאה דהא פחות משתות אין לו ג"כ דין אונאה ואפ"ה מצי גבי שליח לומר לו לתקוני שדרתיך אלא ע"כ צ"ל כמ"ש הרא"ש בב"מ שם וז"ל שפעמים אדם קונה קרקע יותר משוי' ע"ש והנה ר"ל דהיינו שאין אונאה כלל בקרקעות כמו שאמר ר"נ בב"מ אין אונאה לספרי' וכן הוא במוכר קרקע בזול דכיון דקרקע לאו בני אמטויי למתא אחריתא הוא מוכרה לפעמים בזול ולפ"ז מקשה שפיר מדר"נ דאמר אין אונאה כלל לקרקעות וא"כ לא חשיב כלל מקח טעות במכירה הב' והא דמחזיר אונאה ובשתות ביטול מקח הוא מטעם שכתב הסמ"ע סי' ק"ט דגבי דיינין הוא מצד תקנת חכמים וה"נ לר"נ דאמר שליח כדיינין ומ"מ לא שייך לומר מכירה בטעות דגבי קרקע לא שייך טעות דבשלמא אי הי' אונאה וטעות הקרקע א"כ כיון שמכר הקרקע השוה אלף זוז כלה השליחות דהא לא עשאו שליח רק למכור קרקע זו השוה אלף וכבר מכרו הקרקע הזה וכלה השליחות משא"כ כשאין אונאה וטעות כלל לקרקע וכשמוכר הקרקע השוה אלף בתת"ק אמרינן דלא הי' שוה רק תת"ק ולא כלה שליחותו עדיין רק שהשליח צריך לתקן העיוות שיחזיר לו במעות המנה ובמוכר לב' וטעה בראשון שאילו הי' מוכרה בב' לא הי' צריך למכור קרקע הב' אף שטעה שאילו הי' יודע המשלח שיש לו לקבל כל האלף מהשליח דהא הדין דמחזיר אונאה כמ"ש התוס' לר"נ דס"ל דקנה ומחזיר אונאה ודאי דלא הי' רוצה למכור קרקע יותר להלוקח הב' מ"מ מחמת זה לא חשיב מכירה הב' בטעות כיון דלא כלה עדיין השליחות אטו אם יפול ירושה להמשלח קודם מכירת השליח והשליח לא ידע וכי נחשב זה לטעות וע"ז תירץ דבשליח חשיב טעות דאפי' כשטעה באומדנ' בעלמא דדוקא בבעה"ב לא שייך טעות בקרקע אבל שליח שטועה באומדנא נחשב לטעות וע"ז מביא ראי' מתרומה דאף גבי בעה"ב לא חשיב טעות כשעלה בידו אחת מעשרים מ"מ שליח שטעה באומדנא חשיב טעות וה"נ במכר חשיב טעות והוי מכירה הב' מקח טעות וחוזר ומתני' דמיירי באוזיל דהמקח בטל לא מצי למיפשט אף דשם ג"כ לא היתה שליח רק למכור במנה ומכרה קרקע השוה ק"א בק' ותנן דהמקח בטל די"ל דשם מיירי שלא הי' בטעות רק שהוזילה במזיד ומכרה קרקע שנישום במנה ודינר ולקחה רק במנה דבזה לא שייך לומר בהכי אמדתי קרקע זו וכנ"ל:

תוכן העניינים

בית יעקב על כתובות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה