בית יעקב (טבשונסקי)· רבי יעקב טובטשנסקי
חו"מ · סימן תכז
סעיף ב'. כל בית כו'. הפוס' השמיטו דין דבית שאין גובהו עשרה טפחים פטור ממעקה כדמשמע ב"ק נ"א וכ"כ שם המאירי בש"מ להדיא ועיי' נוב"ק חיור"ד סוס"י כ"ב שעמד בזה. והת"ח כתב שפשוט הוא לפי"מ דקיי"ל דאין חבטה בפחות מעשרה ולכן השמיטוהו. ובית ארוך וקטין ויש בו כדי לרבע ד"א עיי' מנ"ח. ומש"כ בפת"ש בשם הת"א דאין לברך על עשיית מעקה עיי' מנ"ח שהוכיח דמברך. והח"ס חאור"ח סי' נ"ב כתב דמברך במכוש האחרון דקודם לזה אינו מעקה. ומש"כ עוד הפת"ש בשם כנה"ג דא"ח אלא מדרבנן. צל"ע דראיתי במנ"ח בשם כנה"ג דהוי דאורייתא. ובהג' מיימוני פי"א מרוצח כתב להדיא דהוא דאורייתא והכנה"ג אין בידי לראות אם הביא דברי הג"מ:
סמ"ע ס"ק ז' וק"ק ל"ל מיעוטא כו'. הגרש"פ בביאור קיצור הסמ"ג כתב דמשכח"ל כגון שהיה הרה"ר מהלך בשיפוע ובלא הבית היה מתגלגל ולא היה ניזוק ועתה שסמך ביתו הקצה מהשיפוע ועי"ז ניזוק ועיי' בהגר"א. ומש"כ הט"ז כאן על הסמ"ע דמטעם בור הוא חייב עיי' חי' רשב"א שם כתב דעמוקה ממנו ונפל לתוכה דחייב. לא חייב בד"א קאמר מטעם בור אלא חייב בד"ש קאמר:
סעיף ג' למעט ב"כ וב"מ ובספרי דריש בית לרבות גג היכל ותמה המנ"ח מ"ש מבה"כ דפטור. ובח' ת"ת כתב דהמעקה שבהיכל היה רק לנוי בעלמא לכך היה גבוה ג' אמות אבל המהר"ם שיק חידש דאם משתמש בביה"כ בגגו ויש לחוש לסכנה מוזהר לעשות מעקה ובכה"ג גם בביהמ"ק היו מחויבים לעשות מעקה נהי דקיי"ל גגות ועליות לא נתקדשו מ"מ מדרבנן היה אסור להשתמש שם לכך הוא פטור ממעקה אבל הספרי מיירי מדינא. וכ"כ בס' חב"י דבקביעי תשמישתא חייב בכל הני דמימעטי מהכתוב ובבית גזה"כ הוא דחייב אף בלא קביעי תשמישתא. ועיי' ערוך השולחן שכתב דגגין שלנו המשופעים ואין דרך להשתמש שם פטור ממעקה:
סעיף ה'. גובה המעקה אין פחות מי"ט. עיי' מגדל עוז מש"כ בביאור דברי הספרי והוא דחוק מאוד להמעיי'. ומה שהביא ראיה מסופ"ק דמוע"ק ע"ש מאוד תמוה דשם משמע דאעיקר הגג קיימי. והנכון מה שביאר בזה בהתו"ה שם ע"ש:
סעיף ח'. שנאמר השמר לך כו'. במנ"ח תמה ע"ז דהא בהאי קרא כתיב כי לא ראיתם כל תמונה ושמירת הגוף מניין. ולא ראה מה שכתב בזה המהרש"א ברכות ל"ב ע"ב. שו"ר לאח"ז בהשמטות שכתב מעצמו כדברי המהרש"א ולא ראה דבריו:
סעיף ט'. ולא ישתה בלילה כו' ובלשון זה כתב נמי הרמ"א יור"ד. וצ"ע דעת הרמב"ם בזה דבש"ס ט"ז י"ב מחלק להו לתרוי' ובלילה החשש משום סכנת שברירא ובסילון הטעם משום עלוקה והרמב"ם מערב להו. ועוד דבש"ס מחלק בין ידו אחת לשני ידיו והרמב"ם אינו מחלק. וצ"ל דזה כונתו במ"ש בלילה ר"ל באופן שאינו נראה. וה"ה במהדק בשיניו סגי עיי' הג' ר"ג ליפשיץ שם וגם בלא זה הקשה הכנסת הגדולה יור"ד סי' פ"ד דת"ל דאסור משום שרץ המים בבארות ואגמים דאסור גם כשלא פירש מהמים וזה י"ל ואכ"מ:
סעיף י'. כל העובר כו' מכת מרדות. וכתב הבאה"ג בשם ב"י יור"ד או משום דהוא דרבנן או משום דהוי כחצי שיעור. והנה באמת הב"י כתב כן רק על בל תשקצו די"א דאינו אלא מדרבנן לפי שפשטיה דקרא אינו אלא בשרץ לבד ולא בשאר דברים המאוסים עיי' מלמ"ל פי"ז ממ"א הל' כ"ז ועיי' תבו"ש סי' י"ג ס"ק ב'. אבל בסכנה דנלמד מושמרתם לנפשתיכם ודאי הוי מדאורייתא אבל פשוט דכונת הרמב"ם היא דכל הני דחשיב כאן דלא הוי רק חשש סכנה הוי רק מדרבנן דמה"ת אינו אסור אלא בודאי סכנה שלא יכניס אדם נפשו ועיי' משבצות יור"ד סי' פ"ד ס"ק ב' מש"כ שם בדברי האו"ה המובא בט"ז שם:
סוף הספר