אור ברסלב
בית יעקב (טבשונסקי) חו"מ › סימן תיט

בית יעקב (טבשונסקי)· רבי יעקב טובטשנסקי

חו"מ · סימן תיט

סימן תיח

סעיף א' גובים מהמטלטלים. והנה הש"ך האריך להוכיח דגובין מטלטלין בע"כ של מזיק ודחה פסק ר"ת. ולענ"ד דבריו צע"ג כי הראיה העיקרית: שלו הוא מש"ס ב"ק י"ד ע"ב ע"ש דמפרש לה לדרכו. אבל לפנינו בש"מ שם מביא הרא"ש פי' ר"ת דמפרש לה שפיר לדרכו ע"ש היטב דכל הקושיא מישיב הוא רק לר"ה בדר"י לשיטתו דבלא"ה י"ל אליבא דר"ה לעיל דאו כסף או מיטב שפיר יש לפרש דל"ל למזיק כסף אלא קרקע ומטלטלין ורוצה לשלם מטלטלין אין ב"ד נזקקין אלא לנכסים שיש להם אחריות אלא לדידך דכל מילי מיטב הוא ל"ל כן וע"ש פירוש הר"ש וא"כ לק"מ מר"ת לכאן דפסק כר"ה או כסף או מיטב. ומש"כ ראיה מהרמב"ם שכתב כשב"ד נזקקין כו' מצאתי במאירי ט' ע"א מובא בש"מ שמביא ראיה זו ודחהו שאין הכונה כדבריהם אלא שתהא הבחירה ביד המזיק ופסק כן דתלוי ברצון המזיק ועיי' ט"ז והדבר צ"ע. ומש"כ הש"ך בשם בעה"ת בדברי ר"ת צ"ע בגוף הספר כי במרדכי פ"ק דב"ק מובא בשם ר"ת וכבר עמד ע"ז בשל"ג שסותר פסקו למש"כ התוס' בשמו ובגליון מרדכי כתב דבבעה"ת לא נזכר ר"ת ולכן צ"ע. ומש"כ עוד בס"ק ג' דלא מצינו ר"כ תלמידו דרבא תמהני שלא הביא דברי זקינו המע"ח שכתב במקומו על הרא"ש דאינו ר"כ שהיה בימי רב והוא קיצר אבל כן כתבו תוס' קדושין ת' ע"א וחולין קל"ב דתרי ר"כ הוי, ויותר פלא על הש"ך הלא כן הוא בש"ס ב"ק מ"א להדיא ר"כ משמיה דרבא אמר והוא ר"כ שהיה בימי רב אשי כדאיתא שם כ"ד ע"ב אר"א אמריתא לשמעתא קמיה דר"כ. ומש"כ עוד להק' על הרא"ש דהא ר"פ ור"ה בריה דר"י הוי בתראי טפי מרבא עיי' סוכה ט"ו משמע דהוי קדמי ליה ועיי' ספר מאיר עיני חכמים מש"כ בזה. ומש"כ הש"ך להק' על רש"י מד' ט' ע"א דפריך אי דל"ל פשיטא. ראיתי בחידושי שבות יעקב ב"ק שכתב דלק"מ דהא דפריך פשיטא היינו לפי מה דפשיט מברייתא ישיב לרבות שוה כסף שגובה ממטלטלין א"כ מאי רבותא שוב דאפי' סובין כיון דל"ל פשיטא דצריך ליטול אפי' סובין. ובזה הצדק עם הש"ך דפשט הגמ' משמע דפריך על גוף הריבוי דישיב לרבות שוה כסף וכ"מ ממה שהק' הראשונים בש"מ ע"ש אבל בלא זה יש לדחות עיי' ס' חב"י בזה. והנה הא"מ סי' כ"ז הביא דברי הרשב"א שכתב דבע"ע צריך לרבות ש"כ לפי שהוא בע"כ של אדון וגבי נזקין משום דכתיב מיטב שדהו כסף דכתיב ביה כסף דוקא. והקשה עליו ת"ל דגבי נזקין נמי דאע"ג דהניזק אינו מרוצה בש"כ ורוצה כסף דוקא יהיב ליה ש"כ. וכן הק' השעהמ"ל פי"ג מאישות. וי"ל דדעת הרשב"א דביש לו כסף צריך ליתן לו דוקא כסף כמ"ש הרא"ש בתירוץ הא'. אמנם בעיקר קושייתם נ"ל דלק"מ. דכונת הרשב"א בע"ע עיקר הפדיה היא בע"כ של אדון דאינו רוצה שהעבד יהא מגרע פדיונו ולכך צריך ריבוי. אבל תשלומי נזקין הא עיקר הפרעון הוא מדעתו של ניזק ורק על סדר התשלום מדברים. שו"ר לאח"ז במקנה בקו"א שכתב סברא זו בדעת הרא"ש שס"ל כן לחלק. ובזה נדתה ראיות הישועי"ק שם מרא"ש קדושין וב"ב ע"ש. דלמש"כ המקנה בדעת הרא"ש אין ראיה:

סעיף ב'. אלא צריך כו'. עיי' סמ"ע וש"ך ובתומים סי' ק"ב מסכים להסמ"ע ע"ש ובפסקי המאירי בש"מ ב"ק ז' חולק על הרא"ש דאף בלא גילה דעתו מחויב ליתן לו בינונית כשרוצה הניזק. ומש"כ הט"ז להק' על הרא"ש עיי' ס' כ"י לב"ק ז' שמיישבו לנכון:

הלכות חובל:

תוכן העניינים

בית יעקב (טבשונסקי)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה