אור ברסלב
בית יעקב (טבשונסקי) חו"מ › סימן שצא

בית יעקב (טבשונסקי)· רבי יעקב טובטשנסקי

חו"מ · סימן שצא

סימן שצ

סעיף א'. בין שלא אכלתן כו' לפיכך כו'. עיי' בהגר"א. וקשה קצת דהא להתוס' הוי זה אין מכליא קרנא דאמר מקודם ומאי לפיכך. ויותר י"ל דכונת הטור הוא למש"כ הרשב"א דבהמה הנושכת בדבר להנאתה ולא הספיקה לאוכלו עד שנפל מפיה ולכלכו דנשיכה זו היא הנאה להיזיקה וכן פסק הריקאנטי סי' תס"ו וכן העלה המ"מ בדעת:

הרמב"ם פ"א מנז"מ. ובזה א"ש מאוד לשון המחבר בין שלא אכלתן ר"ל אלא שהפסידתן:

סמ"ע ס"ק ד'. אבל נתחככה בחבירתה כו'. עיי' ט"ז השיגו. אבל כונת הסמ"ע מבואר היטב בפרישה דצריך לידע אם כונתה היתה להנאתה והוא מש"ס מ"ד ע"ש. ומש"כ המחבר טינפה פירות להנאתה פירש בש"מ דוקא שרבצה על הפירות להצטנן או לשכב להנאתה דא"ל הטילה גללים דאיזה הנאה עשו לה הפירות משאם לא היו שם. ורש"י שפירש שנתגלגלה עליהם כדרך סוסים משמע דלא ס"ל דבעינן שיהא לה יותר הנאה ע"י הפירות. ולהש"מ צ"ל דבההיא דשף צלמי כ"ג ע"ב יפרש כגון צורות רכות בולטות דעי"ז היתה לה הנאה יותר ע"י הצורות:

שם ס"ק ה'. דל"ת כו' כו'. הק' הר"א בש"מ למה צריך ובער למעוטי רה"ר ת"ל דשינה להניח פירותיו ברה"ר וכל המשנה ובא אחר ושינה בו פטור. וי"ל לדעת התוס' והרא"ש דחמשה מועדים בחיה ג"כ דוקא ברשות הניזק והתם לא שינה כלל עוד נ"מ בחצר של אחר כסעיף ז' או לצידי הרחבה ופתח החנות סעיף ט' או נ"מ להא דסעי' י"א. עוד נ"מ לחצר המיוחדת לפירות ולשורים. וצ"ל דעיקר קושיתו בלשון הש"ס ולא ברה"ר. אבל בפשוטו י"ל כמשפ"י בסי' דלעיל סעי' כ' נהי דאית לך רשותא לסגוי עלי כו' וה"נ לאכלי לית לך רשותא ועיי' נתי':

סעיף ג'. אכלה דבר כו'. לא הביאו הפוס' האוקימתא דפתורא בש"ס ועיי' לח"מ. ואולי לפירש"י דאכלה מעל השולחן ההיא אוקימתא דלא כהילכתא כמו שהק' הרשב"א מעובדא דברחא וה"נ כיון דאורחא למיכל נהמא אורחא נמי לסלוקי אפתורא.

אבל הר"ת פירש דהיא פת הצנומה בקערה. ואולי זש"כ המחבר תבשיל. והנ"ל דגם הרא"ש מפרש כפיר"ח דאל"ה לפמש"פ ומובא דעתו בסעי' ו' דאע"ג דתחילת ההיזק היה ע"י שינוי מיחייב על האכילה דהוי אורחא תיקשי לדידיה מפתורא דעצם האכילה הא הוי אורחיה ועיי' מאירי בש"מ מחלוקת המפ' בזה. אלא דבעיקר קושית הרשב"א על רש"י יש לדין דבאמת אי לקחה האוכלין מעל השולחן ואכלה לא הוי שינוי בעצם האכילה. אבל מיירי באכלה כשהיא על השולחן וזה הוי שינוי בעצם האכילה דאין דרך בהמה לאכול על השולחן ורש"י דייק בלשונו שעל השולחן אכלו ואין דרכו בכך, ועפי"ז יש לדין במש"כ הרא"ש דבהמה שקופצת למקום גבוה ואוכלת לאו שינוי הוא דאמר לעיל כיון דאורחיה למיכל ריפתא אורחיה נמי לסרוכי ולמיסק. ולמש"כ אין ראיה דבקופצת הוי שינוי בעצם האכילה. ומש"כ המחבר וחזיר כו' עיי' ב"ת. ומש"כ ותחול עיי' הג' הג' רצה"ח מש"כ בזה ובשדי חמד מערכת הכללים אות א' סי' שס"ט:

סעיף ז' במקום שא"א ליטלם כו'. דביכול ליטלם הוי תחילתו בפשיעה כ"כ בפרישה והקצוה"ח מביא מהש"מ שכ"כ בדעת התוס'. ולכאורה צ"ע מתוס' נ"ג ע"ב דדוקא היכא דהאונס בא מחמת הפשיעה והכא מי יימר דהחש"ו לא היו נוטלין בלא"ה. וצ"ל דהתוס' כתבו שם רק היכא דודאי לא בא האונס מחמת הפשיעה וכעובדא דשם והכא י"ל דהחש"ו לא היו נוטלים שלא במקום גלוי. אבל הרש"ל כתב טעם אחר דביכולה לאכול בלא השטה הוי כמנא תבירא תבר ופטור המשיט והשיג על המהרי"ח בהג' אשרי ומובא בקצוה"ח. ולכאורה להתוס' י"ז דדוקא זרק הכלי עצמה אמרי' מנא תבירא תבר ולא בזרק חץ לפי"ז ל"ד לשם. וצ"ל כמש"כ בס' כ"י לפמש"כ הדברי משפט להתוס' דרק בעשה המשבר היזק חדש דשיבר הכלי אז חייב אף שהיה נשבר בלא שבירתו אבל בזרק אבן על כלי וקודם שבא האבן להכלי בא אחד וקירב הכלי להאבן ונשבר הכלי מודים התוס' דהמקרב הכלי פטור דהא לא עשה היזק חדש. וה"נ לא עשה היזק חדש במה דנתן להבהמה דסו"ס הבהמה לא עשתה ההיזק וזה היה נעשה גם אם לא הושיט ודמי למקרב הכלי להאבן ופטור:

סעיף ח'. דהיינו כל מה שאכלה כו'. הש"ג הק' בסתירת דברי הרמב"ם דבפי' המשנה פסק כרבא דמשלם דמי שעורים בזול. ולמש"כ המפ' דס"ל דרבה ורבא לא פליגי וכ"א אמר לפי מה שהוא רגיל ומ"ש בזול קאי אתרויהו ומדברי הרמב"ם בפי' המשנה מבואר להדיא דמיירי ברגיל להאכילה שעורים והנה הקצוה"ח כתב מסברא דמה שנהנית אין משלם ממיטב וראיתי למי שהשיג עליו. ואנכי מצאתי בע"ה בשו"ת הרשב"א ח"ד סי' י"ג שנשאל ע"ז והשיב דאינו משלם ממיטב. והנה בשו"ת בר"י סי' ק' חקר בנתערב חתיכת איסור שלו בב' חתיכות כשירות של חבירו ונתבטלו אי צריך חבירו לשלם לו חתיכה כשירה וגם אי נימא דמשלם לו כשירה אי מחויב הא' לשלם לו עבור שנהנה ע"י. וכתב דשייכא למחלוקת התוס' ורא"ש המובא כאן בש"ך ס"ק ב'.

ול"ד דמחלוקתם הוא בנפסד חבירו ע"י הנאתו אבל בנהנה בלא הפסד חבירו ל"ש למחלוקתם. וגם לא ראה מש"כ הפרמ"ג ביור"ד סי' ק"ט דמחויב לשלם חתיכה א' ולא הזכיר מתשלומי ההנאה שנהנה ע"י. ועיי' בזה מחנ"א הל' נז"מ סי' ב' וסוס"י ד' ובברוך טעם שער התערובות מש"כ בדברי הפרמ"ג: סמ"ע ס"ק י"ז. נראה אפי' כו'. וכ"מ מהא דדחי הש"ס בקופצת והוי דוחק כמ"ש הרשב"א בחי' דהא פשטה צוארה קתני ולא משני שהיתה צוארה בשעת אכילתה ע"ג הבהמה וע"כ דל"ש:

תוכן העניינים

בית יעקב (טבשונסקי)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה